החברים של סרג'נט פפר

אני שמח לארח עוד כותב אורח באתר, את מתי ג'י, שהקוראים האדוקים בוודאי מזהים בזכות התגובות המעמיקות שהוא משאיר לגבי הרבה מהאוספים כאן. מתי כתב על אחד האוספים המיוחדים שיצאו בישראל בשנות התשעים - "החברים של סרג'נט פפר". האוסף הוא אוסף שירים משנות השישים, אוסף של דיסק אחד בעריכת איש הרדיו הידוע יואב קוטנר. למיטב ידעתי זהו האוסף היחידי שקוטנר ערך, מה שהופך אותו לעוד יותר מיוחד, מה גם שקוטנר, שהיה אז סלב ברמה הכי גבוה בארץ, היה כלי לשיווק האוסף, שהצליח מאוד בזכות זה.

עוד שני דברים שאני חייב להזכיר לגבי האוסף לפני שאני מעביר את השרביט למתי הם שמו ומעצב העטיפה. השם, למי שלא קלט, מתייחס לאלבום הקלאסי של הביטלס, "סרג'נט פפרז לונלי הארטס קלאב באנד" מ-1967. הביטלס הם ה-להקה של קוטנר, אבל הם לא מופיעים באוסף מסיבה מאוד פשוטה. הביטלס מעולם לא אישרו שימוש של קטעים שלהם באוספים, מחשש לפגיעה במוניטין. שימוש באוספים נראה לביטלס כמשהו בזוי, שיוריד מערך היצירות שלהם. בשנות השמונים והתשעים היו כמה אומנים שדגלו בגישה הזאת, בין השאר מדונה או מייקל ג'קסון, אבל מאז אפילו שני אלו נשברו. כאמור גם סלבריטאיותו של קוטנר בישראל לא עזרה ואין כאן שום ביטלס. מכאן השם, שמהווה סוג של קריצה, כמעט בדיחה על חשבון הצרכן, העורך, האומנים באוסף, או מי שלא תרצו.
לגבי העטיפה, אייר אותה דודו גבע, כנראה אומן הקומיקס המוכשר ביותר שפעל בישראל. גבע, שגדל בשכונת רחביה בירושלים, הלך לעולמו בשנת 2005, כשהוא בן 55. בחייו הלא מאוד ארוכים הוא הצליח לשנות את השיח המקומי באמצעות קומיקס חברתי-הומוריסטי שכיכב על גבי מיטב העיתונים בארץ. יצא לי לעבוד עם גבע למשך תקופה בשנת 2002-3, כשערכתי מדורים במקומון הירושלמי "כל העיר". גבע החזיר את קומיקס הדגל שלו, "הברווז", באותה תקופה ויצא לי לערוך את עבודותיו ולעבוד איתו באופן כמעט יום-יומי. גבע התגלה לי כאמן מהשורה הראשונה. איש שיחה מרתק וכישרון יוצא דופן. העטיפה של האוסף הזה היא ההתעסקות היחידה שלו עם עולם המוסיקה, אבל הוא בהחלט היה בחירה ראויה - איש הקומיקס הגדול ביותר שהיה כאן אייר את האוסף של אושיית הרדיו הגדולה ביותר שצמחה בישראל. ריספקט אמיתי. עכשיו אליך, מתי:


שם האוסף: החברים של סרג'נט פפר

תת כותרת: אוסף שירי סוף שנות ה-60 בעריכת יואב קוטנר

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: יולי, 1993

עורך: יואב קוטנר

הפקה: ליאור סולימן, משה מורד ואליסון ריף

מק"ט: 20072-2

רשימת שירים:

1 David McWilliams – The Days of Pearly Spencer

2 Simon Dupree and the Big Sound – Kites

3 The Animal – It’s My Life

4 Spencer Davis Group – Gimme Some Lovin’

5 Santana – Evil Ways

6 Deep Purple – Hush
7 Wallace Collection – Daydream
8 The Hollies – He Ain’t Heavy, He’s My Brother
9 Scott McKenzie – San Francisco
10 The Beach Boys – Good Vibrations
11 Tommy James and the Shondells – Crimson and Clover
12 Spirit – Nature’s Way
13 The Churchills – Too Much In Love To Hear
14 Herman's Hermits – There’s A Kind Of Hush
15 Donovan – Atlantis
16 Fleetwood Mac – Albatross
17 Blood, Sweat and Tears – I Love You More Than You’ll Ever Know
18 Mashmakan – As The Years Go By

עטיפה: מושקעת למדי. זה בעצם מה שמשך אותי לבדוק את האוסף. האיורים של דודו גבע גאוניים, מבריקים ומצחיקים... ככה תופסים את העין של הצרכן! אחרי האיורים, העיצוב הגרפי הוא של נורית וינד קדרון. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: בשנת 1993 סוף סוף נפל דבר בישראל בתחום אוספי הנוסטלגיה: אוסף סיקסטיז רציני. נכון, אוספי סיקסטיז יצאו בישראל עוד בשנות ה-80, אבל כשמדברים על אוסף מושקע, עם עטיפה מושכת וחוברת ובה פרטים על כל שיר ושיר, מה שיש לנו כאן הוא כנראה החלוץ בתחומו... ולא בכדי, כי העורך הוא יואב קוטנר, שרבים רואים בו את ממשיכו הישראלי של ג'ון פיל, שדרן הרדיו הבריטי האגדי.
בכדי להבין כמה עוצמה טמונה פה, יש לעשות קצת שיעורי בית: מי שיבדוק אוספי להיטי סיקסטיז אחרים, ובמיוחד את אלה שהופקו בשיתוף פעולה של כמה חברות תקליטים, יגלה כי ברוב המוחץ של הפעמים עדיין ישנה נטייה פושעת להביא שוב ושוב את אותם שירים, ולהתעלם באופן מפתיע ופוגע מאחרים, חיוניים לא פחות. זה לא בגלל שלא הושגה זכות שימוש באותם שירים (וברוב המקרים ניתן להשיג אותה), כמו שזה קשור לבנאליות בה נוטים להתייחס לנוסטלגיה. ייתכן גם שזה סתם מתוך הרצון ללכת "על בטוח".
לפיכך, מה שמציגים באוסף שלפנינו, הוא נסיון מאתגר-משהו. לא רק שמדובר פה בשימוש בקטלוג הלועזי של חברה אחת בלבד, אלא ברעיון שגם במסגרת מגבילה שכזאת ניתן להפתיע. שלא כמו עורכי תכניות רבים בקול ישראל (שיודעים ורוצים אך לא מעיזים), קוטנר הגל"צניק לא הסתפק כאן ב"סתם" להיטים השייכים לחברת אן.אם.סי, אלא טרח להתרכז בעיקר בכמה וכמה שירים (קטעים מס' 1-7, 10-13, 15-18) שהיו להיטים הן בקול ישראל והן בגל"צ אבל עדיין לא נכללו באוספים אחרים מתוצרת ישראל. כן! ניתן לעשות זאת, ועל זה בלבד מגיע לו בראבו כפול שבע, אפילו אם לא הצליח להכניס לכאן את אהוביו הביטלס (שהיו שייכים לחברת אן.אם.סי אבל לא נתקבלה זכות שימוש לשום שיר שלהם).
מן הון להון, נבחרת של תותחים אחד אחד כבר יש ביד ומה קורה כשאחד השירים הנחוצים מאד לפרוייקט שייך לחברה אחרת והאגו או הכיס שלנו לא מעוניין לדבר איתם? נו, גם את זה ניתן לפתור, ובאופן יצירתי למדי: השיר של להקת ספנסר דייויס (קטע מס' 4) יצא בבריטניה במקור בחברת Island, ולפיכך, בישראל היה שייך, עקרונית, לחברת BNE. מה עושים במקרה שכזה? אספנים כמו קוטנר יודעים שבארצות הברית השיר יצא במקור במיקס אחר, עם תוספת של קלידים, ובחברת United Artists שבינתיים נבלעה על-ידי EMI שגם נותרה בעלת הזכויות על קטלוג הלהקה בארצות הברית. ומי ייצג את EMI בישראל בזמן יציאת האוסף? נכון מאוד, חברת אן.אם.סי. אז כאן הלכו על המיקס האמריקאי, ובא לציון גואל. את זה, רבותיי, לא תמצאו בעטיפה. זה מידע אישי.

הדובדבן שבקצפת? מנקודת מבט ציונית זה ללא ספק שיר מס' 13, של "הצ'רצ'ילים". רק כאן הבנתי מדוע השיר לא הופיע באלבום של הלהקה הישראלית המהוללה ששרה באנגלית, ושיצא לראשונה בפורמט CD כשנתיים לפני אוסף זה. השיר לקוח מתקליטונם הראשון, משנת 1969, שיצא על CBS, בעוד שהאלבום יצא במקור מאוחר יותר באותה שנה, אצל הד-ארצי.מבולבלים? אז זהו, שבשנת 1993, בחברת אן.אם.סי בכלל לא היו מבולבלים, ומסתבר שמעבר לטריק של לכלול פה קטע שבשעתו היה להיט ענק ברדיו אבל בקושי ניתן היה להשיגו (כי יצא רק על תקליטון נדיר במהדורה של כמה מאות עותקים), השיר פשוט משתלב יופי בקונספט של האוסף, אם כי לא מן הנמנע שבהתחשב בכך שאספנים בכל העולם להוטים אחר אותו תקליטון נדיר, היתה פה הזדמנות נהדרת לשיווק האוסף לחו"ל. בשורה התחתונה, לזמנו, האוסף הזה היה פשוט הברקה.

ערך אספני: 100 ש"ח

ציון: 8 ולו רק בגלל האורך הכולל: פחות מ 70 דקות. כשמעורב פה עורך כמו יוד קוטנר, אז ממנו באמת ציפיתי ליותר

מתי ג'י

Easy Love

שם האוסף: Easy Love

תת כותרת: 34 להיטי דיסקו רומנטיים

חברת תקליטים: הד ארצי/ הליקון

שנה: יוני, 1997

עורכים: שמעון בן נון, רן עצמון ואבי מאור

מק"ט: 519673

רשימת שירים:

CD1:
1 Commodores - Easy

2 Kool and the Gang - Cherish

3 Smokey Robinson - Bring with You

4 Earth Wind and Fire - After the Love Has Gone
5 Rose Royce - Love Don't Live Here Anymore
6 KC and the Sunshine Band - Please Don't Go

7 Michael Jackson - One Day in Your Life
8 Charlene - I've Never Been to Me

9 Minnie Ripperton - Loving You

10 Irene Cara - Out Here On My Own

11 David Soul - Don't Give Up On Us

12 Peaches and Herb - Reunited

13 Randy Crawford - One Day I'll Fly Away
14 Billy Preston and Syreeta - With You I'm Born Again
15 Yvonne Elliman - Love Me
16 Sergio Mendes - Never Gonna Let You Go
17 Boney M. - Still I'm Sad

CD2:
1 The Stylistics - I Can't Give You Anything
2 Donna Summer - I Remember Yesterday
3 Andy Gibb - An Everlasting Love
4 Silver Convention - Fly Robin Fly
5 Chic - I Want Your Love
6 Patrice Rushen - Forget Me Nots
7 Chaka Khan - Ain't Nobody
8 Raydio - Jack and Jill
9 David Soul - Silver Lady
10 Baccara - Sorry, I'm a Lady
11 Amanda Lear - Queen of Chinatown
12 Dr. Hook - When You're Inlove with a Beautiful Woman
13 Hot Chocolate - Put Your Love on Me
14 Rose Royce - Wishing on a Star
15 Three Degrees - Woman in Love
16 Smokey Robinson - Cruisin'
17 Shakatak - Night Birds

עטיפה: הדיסק הכפול הזה מגיע בקופסאות העבות לדיסקים כפולים, אלו שתפסו לנו הרבה מקום על המדפים בעבר. מאז, כידוע, שודרגנו למשהו הרבה יותר קומפקטי לאוספים של כמה דיסקים. אח, הטכנולוגיה... לגבי העטיפה, דור כהן הותיק עיצב את העטיפה ויש כאן תחושה של חבילה בזכות החוברת בפנים עם הפירוט על כל שיר באוסף (ראו תמונה מתחת לעטיפה). הבעיה היא בפרונט. כהן עיצב משהו כאילו דיסקואי. שם האוסף מופיע ביעני אורות ניאון, כשמאחוריו דומגנית דיסקו. הבעיה היא שהדוגמנית נראית כמו דראג קווין ואורות הניאון נראים דלים. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: אתמול ביקרתי בחנות "בית המוסיקה" ברחוב קרן היסוד בירושלים, לבקר את ידידי הותיק רועי אופיר. "בית המוסיקה" הוקמה על חורבותיה של החנות והמשרדים של IMP, ששהו במתחם מהקמתם ועד סוף הניינטיז. בתקופה ש-IMP פעלו כאן, פעלו במקביל בירושלים עשרות חנויות מוסיקה. כיום "בית המוסיקה" היא אחת מחנויות הדיסקים האחרונות שנותרו בעיר, כשקשה לי למנות עשר כאלו. עצוב. החנות היא חנות יפה. יש לה מחלקה גדולה של מוסיקה קלאסית ועוד מחלקה לא רעה בכלל של מוסיקה פופולרית. מתוקף היותי חובב אוספים, ישר הלכתי לבדוק מה קורה באגף הזה, מקווה לאיזושהי מציאה. אחת כזאת התגלתה לעייני. האוסף "Easy Love", אוסף שמסקר את הצד השמאלצי יותר של הדיסקו (יעני הבלדות של הז'אנר), שיצא בקיץ 1997. הייתי המום. "Easy Love", שהוציאו הד ארצי עם הליקון לא היה הצלחה גדולה מאוד והודפס במהדורה אחת. אותה מהדורה היא זאת שהגיע למדפי האוספים של "בית המוסיקה" ואני יכול לשער שהדיסק הזה נמצא שם למעלה מעשור, שריד אחרון מתקופה הזוהר של אוספי המחלקה הבין לאומית של הד ארצי (ז"ל), שניתן למצוא כחדש על מדפי חנויות התקליטים בארץ. זה אולי נראה לכם עניין של מה בכך, אבל "Easy Love" יצא במקביל ל"היטמן 8". תחשבו כמה זה בלתי אפשרי להכנס לחנות בישראל ולמצוא היום את "היטמן 8" (או כל היטמן אחר) ותבינו עד כמה זה היה מיוחד לראות את האלבום הזה על המדף.
קצת על האוסף, "Easy Love" הוא אוסף צ'יזי בטירוף. בלדות, שירי סול שקטים, כל מני קטעי פאנקי רך, עורכי האוסף רן עצמון מהד ארצי, אבי מאור מהליקון ושמעון בן נון, שעליו אספר תיכף, עשו עבודה מקיפה ורואים שהם גדלו על הפופ של הסבנטיז. מעבר לשירים מהרפרטואר של הליקון והד ארצי, יש כאן גם שירים שנלקחו מאן.אם.סי באחד משיתופי הפעולה הראשונים שנעשו בין הד ארצי לאן.אם.סי, דבר שעוד אדבר עליו הרבה בעתיד.
נחזור לבן נון, מדובר באחד ממומחי האספנות הגדולים בישראל. בן נון החזיק (ואולי עדיין מחזיק) חנות תקליטים יד שניה ברמת גן והוא נחשב לאחד הספצים הישראלים בכל הקשור להוצאות נדירות בארץ ולהערכת שוויין. הוא מוכר גם בישראל כאחד המומחים לקטלוג הענף של שלמה ארצי והוא גם מומחה לתחום הפרוגרסיב והפסיכדליה הישראלית של שנות השישים והשבעים. מאמר מעניין שהוא כתב לפני כמה שנים כמבוא לאספנות מקומית מככב באינטנט ושווה קריאה. קצת הפתיע אותי לראות שבן נון קשור לאוסף כזה, מפני שאף פעם לא קישרתי את האיש לתחום הדיסקו והפופ, אבל כנראה שכמו כל פריק של מוסיקה, תחומי העניין שלו מרובים.

ערך אספני: 25 ש"ח ליד שניה. הדיסק החדש נמכר ב-99 ש"ח ב"בית המוסיקה"

ציון: 7

So What'cha Want

שם האוסף: So What'cha Want

תת כותרת: שירים מצד המצעדים
חברת תקליטים: אן.אם.סי 
שנה: מאי, 1993 
עורך: עוזי פרויס
הפקה: עויז פרויס ומשה מורד 
מק"ט: 20067-2 
רשימת שירים:

1 Alice In Chains - Would?

2 Screaming Trees - Nearly Lost you

3 Blind Melon - Tones Of Home

4 Red Hot Chili Peppers - Behind The Sun

5 Suicidal Tendencies - I'll Hate You Better

6 Pearl Jam - Alive (Live)

7 Rage Against the Machine - Killing In The Name

8 זקני צפת - ריקי

9 Beastie Boys - So What'cha Want

10 Suede - Metal Mickey

11 Kingmaker - Everything's Changed

12 Ramones - Poison Heart

13 Frank Black - Hang On To Your Ego

14 Television - Call Mr. Lee

15 Come - Submerge

16 Concrete Blonde - It's A Man's World

17 Buffalo Tom - Taillights Fade

8 Radiohead - Faithless, The Wonder Boy1

19 Blue Aeroplanes - Disney Head

עטיפה: משהו די מזעזע. נועם וינד צילם קצביה, נורית וינד-קידרון הוסיפה על זה את האינפורמציה. בפנים יש תמונה של קצב שנראה כמו אבי ביטר ובאופן כללי אני לא יכול להסביר מה לעטיפה הזאת ולמוסיקת הגראנג'. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: האוסף שנקרא על שם השיר של הביסטי בוייז מהאוסף, הוא אחד האוספים הכושלים שיצאו בארץ. הטיימינג היה מושלם. 1993 היתה השנה הכי טובה בהיסטוריה להיות חובב אלטרנטיבה. הרדיו שידר סווייד ונירוונה, הגראנג' היה הדבר החם ביותר במוסיקה מאז ה-Pאנק וסיאטל היתה מרכז העולם. אן.אם.סי ניסו לעשות קופה על חשבון פריחת הגראנג' והאלטרנטיבה והוציאו אוסף שכלל את כל גיבורי הסצינה, לפחות את אלו שהיו להם זכויות עליהם. על הניר זה אוסף מושלם שיש בו הכל - כוכבי הגראנג' העדכניים (אליס אין צ'יינס, פרל ג'ם, רייג' אגנסט דה מאשין), האבות המייסדים (טלוויז'ן, הראמונז, פרנק בלאק), נציגי בריטניה האיכותית (סווייד, רדיוהד) ואפילו נציגות מקומית מכובדת (זקני צפת). נשאלת, אם כן, השאלה מדוע האוסף לא הצליח. יש לכך שתי סיבות, הראשונה היא מיתוג. העטיפה הרעה של האוסף, עם הצבעים המתערבבים שמקשים על קריאת הטקסט, הפכה את האוסף ללא אטרקטיבי. הצרכן בחנויות הדיסקים נמשך אחר עטיפות קולעות, העטיפה של האוסף היתה ההיפך המוחלט מכך, אולי העטיפה הרעה ביותר שנעשתה כאן. ויז'ואלית הגראנג' היה כל כך הרבה יותר מושך ומעניין מהעטיפה הזאת, שממש לא ברור איך באן.אם.סי אפשרו עטיפה כזאת. הסיבה שניה היא נירוונה. ההתעקשות של אן.אם.סי והד ארצי לא לעבוד אחת עם שניה (דבר שמצחיק לחשוב עליו היום, מפני שהחברות התאחדו), מנעה מהאוסף את האומן שהכי נחוץ בו וחבל. בכלל באן.אם.סי אף פעם לא מהרו לעבוד עם חברות תקליטים נוספות, מה שמנע מהרבה אוספים שלהם להשתדרג וחבל. כצפוי, לא יצא חלק המשך ל-So Watcha. המעטים שקנו אותו, אני בטוח שנהנו ממנו מאוד. חבל, כאמור, שהיו כל כך מעט כאלו, מפני שעם הטיימינג הזה היה כאן פוטנציאל להתפתחות של סדרת אוספי אלטרנטיב, משהו שבישראל אף פעם לא ממש היה.

ציון: 5

ערך אספני: 10 ש"ח

Sex on the Streets

שם האוסף: Sex on the Streets

תת כותרת: אוסף האוס

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Underground

שנה: אוקטובר, 1995

עורך: ערן דיה

מק"ט: 20180-2

רשימת שירים:

1 Pizzaman - Sex on the Streets (Pizzaman Club Mix)

2 Junior Vasquez - Get Your Hands off My Man (Nush Radio Edit)

3 Judy Cheeks - As Long As You're Good to Me (Paradise Classic Mix)

4 Joe T. Vannelli - Sweetest Day of May (Greed's Euphorik Vocal Mix)
5 Deja Vu - Deja Vu (Play Boys Vocal Edit)
6 Reefa! - So Good

7 Stepping Stone - Joy (Deeprogressive Mix) (feat. Ricci P. Washington)
8 Hustlers Convention - Dance to the Music (Downright Fonky Mix)

9 Kellee - My Love (Ralphi Rosario Mix)

10 Luvsponge - Didn't I Give You Love

11 Adolfo - Do I? (Backing Vocal: Barbara Tucker)

12 Evita - Everything U Want (City Vibe Mix)

13 24hr Experience - Jazz from the Heart (Old Skool Re-Edit)

עטיפה: צילום ועיצוב של הילית בן מאיר. הצילום מציג גבר עובר על רקע גרפיטי מגניב. העיצוב כולל פונט מצויין, שמככב גם בעטיפה הפנימית. בומבה של עטיפה. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: מקום של כבוד מובטח למשפחת דיה בתולדות המוסיקה הירושלמית, שלא לומר בתולדות המוסיקה הישראלית. האח הגדול ירון דיה הוא זה שפתח ברחוב ש"ץ 6 את החנות הכי מיוחדת שירושלים ידעה, "בית התקליט". החנות היתה מעין סניף של החנות המיתולוגית מרחוב פינסקר בתל אביב, אבל למעשה למרות השם הזהה, החנות הירושלמית היתה אוטונומיה בפני עצמה, שהמשיכה לתחזק את המותג של "בית התקליט" הרבה אחרי שהחנות התל אביבית נסגרה. בעוד הסניף התל אביבי השפיע רבות על צעירים ואנשים תעשייה תל אביבים, במיוחד כמקור המוסיקלי של אנשי תחנת הרדיו צהל 2, הסניף הירושלמי היה יריית הפתיחה להולדת סצינת המוסיקה הירושלמית שבמהלך שנות התשעים והאלפיים היתה חוד החנית של האלטנטיבה הישראלית.
החנות הירושלמית בעלת שתי הקומות פעלה מסוף שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים ולקוחותיה ועובדיה ממהלך השנים מוכנים להשבע שלא היתה חנות כזאת בעולם. בקומה הראשונה של החנות כיכבו בעיקר תקליטים, כמעט כולם ביבוא מבריטניה. היתה שם גם מחלקת סינגלים, בזמן שלא ממש היו סינגלים בארץ ועוד מחלקת דיסקים קטנה, גם שם הרוב היה ביבוא. הקומה השניה היתה קומת הוידאו והמגזינים, גם שם היו מוצרים שעד הקמת החנות היה ניתן רק לחלום על למצוא אותם בארץ. בית התקליט היתה מיוחדת לא רק בגלל ההיצע החדשני שהיא ספקה, היא הרשימה גם בזכות הצוות שלה. ישי אדר ואלון כהן מנושאי המגבעת עבדו מאחורי הדלפק והכירו לך את כל מה שלא ידעת עדיין על מוסיקה. בין הקונים יכולת להתערבב באושיית הרדיו נדב רביד, בסולן המגבעת אוהד פישוף, בדיג'יי הטוב ביותר שישראל ידעה - מלכיאל גרוסמן, במייסד פאקט-רקורדס יורם אליקים, בסופר והמבקר אסף גברון, במוסיקאי אביעד אלברט (שאחר כך גם כן עבד בחנות), בדיג'יי המצליח בישראל סהר זנגלביץ', באיש התעשייה דיג'יי E, בעיתונאי הרוק החדשני יורם בר, בהוגה הדעות מוריס צרפתי, באנשים מלהקת ישראל ומלהקת 3ח' ובעצם בכל מי שהיה בין האבות המיסדים של הסצינה הירושלמית של שנות התשעים והאלפיים.
דמות נוספת שהסתובבה רבות בבית התקליט הוא אחיו הצעיר של ירון, ערן דיה, שערך את האוסף "Sex on the Streets", שבשבילו התכנסנו כאן. באותם ימים ערן החל את דרכו כמנהל והמפיק של להקת הגל החדש היחודית 3ח' שהוציאה אלבום אחד, שנחשב לאחת הקלאסיקות ההאיכותיות שיצאו בישראל. אחרי קריירת הניהול וההפקה ערן המשיך לעבר תעשיית המוסיקה והוא היה מבין מיסדי מחלקת הדאנס של אן.אם.סי שהתהדרה בכותרת NMC Underground. אחד המוצרים הראשונים שהמחלקה הוצאה היה אוסף ההאוס "Sex on the Streets", שכלל 13 קטעי קלאב שזכו לתהודה גדולה במועדונים באותה התקופה. החל מפיצה-מן, שזה עוד שם במה של נורמן "פאטבוי סלים" קוק, דרך קטעי האוס של בוי ג'ורג' וג'וניור ואסקז ועד קטעי ניו-יורק האוס שאן.אם.סי הוציאה כאן בזכות הזיכיון המקומי שלהם לקטלוג של לייבל ההאוס הבריטי הנחשב Positiva.
האוסף, שערוך טוב, לא זכה להצלחה יוצאת דופן ואן.אם.סי לא הוציאה לו חלק המשך. ערן דיה עבד עוד תקופה באן.אם.סי, לפני שהוא עבר למקום שבו הוא נמצא כבר למעלה מעשור, הטלוויזיה. כיום ערן עורך את תכניות המוסיקה בערוץ הראשון, לפני כן הוא ערך והגיש את תכנית המוסיקה המיתולוגית "דאט פופ" בערוץ 33 ובסך הכל, למרות זאת שהוא בסך הכל אנונימי, תרומתו לעולם המוסיקה הישראלית הוא ניכר וניכבד.
אחרי הסגירה של "בית התקליט" ברחוב ש"ץ, המבנה שימש לעוד שתי חנויות מיתולוגיות שפעלו בירושלים. הראשונה היתה "האומן רקורדס", חנות המוסיקה של המועדון האומן 17 ואחר כך הוקמה במקום החנות "בלנס" של עופר בצלאל-חבס ויורם אליקים, חנות שנתנה גם את הבית להקמת חברת התקליטים Fact Records.
תקופה קצרה אחרי סגירתה, ירון דיה פתח את בית התקליט שוב, הפעם בקניון של מבשרת ציון. בניגוד לחנות בש"ץ, החנות בקניון לא היתה חדשנית או מיוחדת והיא התעסקה במכירה של מוצרים סטנדרטים מחברות התקליטים הישראליות. כיום, ככול הידוע לי, ירון מנהל את סניפי רשת ארומה בחו"ל.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Yo

שם האוסף: Yo

תת כותרת: אוסף ראפ

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוקטובר, 1994

עורכים: זהר וגנר, ליאור סולימן וארז פרי

מק"ט: 20131-2

רשימת שירים:

1 Cypress Hill - I Ain't Goin' Out Like That

2 Nas - The World is Yours

3 Fugees (Tranziator Crew) - Happy Heads (Remix Radio Edit)

4 Bobby Sichran - From a Sympathetical Hurricane
5 G. Love and Special Sauce - Blues Music
6 US3 - Tukka Yoot's Riddim

7 Arrested Development - Ease My Mind
8 Dis N' Dat - Party

9 Da Brat - Funkdafied

10 Soon E MC - Elucider Ce Mystere Elucidate

11 Gang Starr - Code of the Streets

12 Kurious - Uptown Shit

13 The Goats - Rumblefish
14 MC Eiht - For All the Money (feat. Comptons Most Wanted)

עטיפה: פרונט קולע שיצר עופר כהן, ברוח אלבומי הראפ של התקופה. בפנים יש טקסט טוב על הז'אנר שנכתב על ידי עורכת האוסף זהר וגנר ובעטיפה הפנימית ישנו גם מילון הראפ המעולה, שמתרגם כל מני מלות סלנג של הז'אנר לעברית. מצויין. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אחת הסדרות הידועות שיצאו בישראל בשנות התשעים היא "היפ הופ הוראיי", שיצאה כשיתוף של קסבה רקורדס, הד ארצי והליקון. "היפ הופ הוראיי" נחשבת לסדרה פורצת דרך ומשפיעה מאוד בישראל, כשרבים מהראפרים של היום מספרים שהם גדלו עליה. רק שיש משהו שלא יודעים על היפ הופ הוראיי. הפרק הראשון של הסדרה יצא בדצמבר, 1994. חודשיים לפני כן, אן.אם.סי הקדימו והיו הראשונים לצאת עם אוסף ראפ בניינטיז, כשהם הוציאו את "Yo (סימן קריאה)", כך שבעצם "היפ הופ הוראיי" היתה סוג של חיקוי. נכון, היו כמה אוספי ראפ/ היפ הופ/ ברייקדאנס ישראלים באייטיז, אבל הם כיוונו יותר לרחבות הריקודים מאשר התעמקו בז'אנר. זה רק כש"Yo" ו"היפ הופ הוראיי" יצאו בתווך של חודשיים בסוף 1994, שבישראל התחילו להתייס לראפ כז'אנר מוסיקלי רציני.
אז אן.אם.סי, כאמור, היו הראשונים. מדוע, נשאלת השאלה, Yo לא הפך להיות הסדרה המובילה ודווקא היפ הופ הוראיי טרפה את הקלפים? ובכן, יש לכך כמה סיבות, המרכזית שבהן היא ש"היפ הופ הוראיי", בניגוד ל-"Yo" היתה נגישה יותר. היו שם להיטים גדולים והרבה אומנים שכבר פרצו ל-MTV, בניגוד ל"Yo" שהיתה מאוד אלטרנטיבית וקיצונית בבחירות שלה. העורכים של "היפ הופ הוראיי" היו חכמים יותר ואילו אלו של "Yo" חיפשו לעשות משהו לא מתפשר. לצערם זה לא עבד בחנויות ברמה שהם ציפו לה, בטוח לא בזאת של היפ הופ הוראיי.
את "Yo" ערכו אנשי אן.אם.סי ליאור סולימן וארז פרי ביחד עם שם חיצוני - זהר וגנר, אותה במאית הפרובוקטיבית, נצר למשפחת פרסום מקומית. ריסרצ' קטן באינטנט הוביל אותה לכתבה שעשו עליה בעיתון הארץ, שם היא מספרת קצת על ימיה בניו יורק בתקופה שהראפ עלה, על הרומנים שלה עם גאנגסטאז ועל אוסף תקליטי הראפ המרשים שלה שנגנב. וגנר היתה אז שם דבר בישראל בתחום הראפ ומשם היא הוסיפה המון מידיעותיה ממקור ראשון על התחום בעטיפה המצויינת, שכוללת טקסט טוב על הסגנון ואת המילון המעולה. פניתי אל וגנר והיא ספרה לי קצת על האוסף. "חזרתי אז בדיוק אז מניו יורק", וגנר משחזרת. "חייתי שם בין השנים 1990 ל-1993 ובערך מהיום הראשון שהגעתי מישראל לשם נגנבתי על ראפ, בעיקר ראפ של החוף המיזרחי. התחלתי ללכת להופעות, מסיבות בהארלם (!), קניתי דיסקים ועד היום יש לי בבית אוסף דיסקים נדיר של התקופה".
"זה היה ממש תור הזהב של הראפ ותור הזהב של הראפ בניו יורק", מוספיה וגנר. "הכרתי אמני גראפטי, ראיתי הופעות של כולם - של טו פאק שאקור וביגי סמולס, כולם! ממש צללתי עמוק לסצינה, אפילו התחברתי אישית עם פלייבור פלייב הגנוב! ואז הגעתי לישראל והתחלתי לכתוב על ראפ בעיתון 'העיר' ואן.אם.סי פנו אלי לערוך אוסף. הראפ פה היה ממש בחיתולים. אנשים הכירו במקרה הטוב את פאבליק אנמי ותו לא. המכירות היו טובות, כי זה היה אוסף הראפ הראשון בישראל. הוא זכה להמון תגובות, נמכר בכמה אלפים ובעקבותיו פנו אלי לתקלט ראפ במסיבות ועשיתי גם סיבוב כזה של תקליטנית ראפ במועדונים שאז היו - "אלנבי 57", "המפעל", מסיבות של "מוסיקה פלוס" בנמל תל אביב ובשדרות רוטשילד".
יוצרי "היפ הופ הוראיי" המשיכו להוציא אוספים מצליחים והסדרה כללה ארבעה פרקים, אבל יוצרי "Yo" הרימו ידיים ולא התעסקו יותר עם הז'אנר. חבל, כי הם היו הראשונים ואז זה רק התחיל ובטוח היה שם פוטנציאל לגדול עוד יותר.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 9

Volume 7

אחרי שארחנו כאן את גבי טרטקובסקי ואת רן עצמון, אני שמח לארח באתר עוד כותב אורח, את יעקב אשכנזי המוכשר. אני לא יודע עד כמה אתם עוקבים אחר התגובות בבלוג, אבל מי ששם לב לתגובות של ג'ייקוב בוודאי התרשם מידיעותיו המעמיקות בהצלחות של קטעים שונים בשנות התשעים. כיום אשכנזי משתמש בידיעות האלו כדי להיות אחד העורכים של תכנית הרדיו "קופסת הלהיטים" בהגשת עופר נחשון ב-88 אף.אם וגם כדי להפתיע באופן תדיר את חבריו בפייסבוק עם יציאות נשכחות ומעניינות מהניינטיז.

את אשכנזי זימנתי לסקר את האוסף "ווליום 7" מסדרת ווליום של IMP. אשכנזי לא טרח לציין זאת בביקורת שלו, אבל ווליום היא סדרה שהוא עוקב אחרי לאורך כל שנותיה ושברור שמאוד קרובה לליבו ושהשפיעה עליו. אני לא אכביר במלים, הבמה שלך יעקב:


שם האוסף: Volume 7

חברת תקליטים: IMP

שנה: מרץ, 1995

עורך: יורם ואזאנא

מק"ט: IMP 2016

רשימת שירים:

1 Indiana - All I Need Is Love (Radio Mix)
2 Nicki French - Total Eclipse Of the heart (Radio Edit Mix)
3 Thelma Houston - Don't Leave Me This Way (Radio Edit)
4 Fargetta - This Time (Sexy Night)

5 20 Fingers - Lick it (Club Mix)
6 Outhere Brothers - La La La Hey Hey (OHB Mix With Intro)
7 Tipical featuring Josh - Round and Around
8 Zig And Zag - Them Girls Them Girls (Radio Luvmix)

9 3Rd nation - I Belive (Stones Radio Edit)
10 T Spoon - Mercedes Benz (magic Driendslive Edit)
11 DJ Bobo - Love Is All Around (Radio Version)
12 Fun Factory - Pain
13 Good Shape - King Of Your Heart
14 Cassandra - Aria C. (Radio Mix)

15 2 In A Tent - When I'm Cleaning Windows (Turned Out Nice Again)
16 Anita - Na Na Na (Everybody Wake Up)
17 The Vazana Man Mega Mix - Various Artists

עטיפה: מסורת החלפת הצבעים של סטודיו איילה ואיתן המשיכה גם כאן. לטעמי שילוב הצבעים כאן הוא אחד היפים בסדרה. בנוסף הורדה מהעטיפה העין שחזרה בחלק 4 ושתשוב גם בחלק הבא. שינוי קטן נוסף: רשימת האמנים עברה ליישור שמאלי אחרי שהייתה מיושרת לימין בחלקים 4-6. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: החלק השביעי בסדרת ווליום היה הראשון לשנת 1995. כל הקטעים שבו יצאו לראשונה בסוף 1994. זה היה האוסף השני של IMP באותה שנה אחרי "גוש דאנס 2". את האוסף פותח All I Need Is Love של אינדיאנה, דוגמה קלאסית לתופעת השירים שהיו להיטי ענק רק בישראל ובמדינת המוצא שלהם ולפעמים הצליחו הרבה יותר רק בישראל. המסלול היה די קבוע: קופסת הלהיטים היתה בונה את הלהיטים האלו, ממנה הם היו מגיעים למצעד הלועזי ומשם הפכו בדרך כלל למובילים באוספים השונים. באוספי ווליום הקודמים אפשר לראות עוד דוגמאות כמו הלהיטים "Ol'a Pachanga" של אל סונידו או "Legendary Children" של הולי ג'ונסון, שניהם שייכים לחלק שהצליח בישראל הרבה יותר מכל מקום אחר. במקרה של Indiana ההצלחה היתה כפולה - מקום ראשון באיטליה וגם בישראל.
שני השירים הבאים באוסף הם החידוש של ניקי פרנץ' לבוני טיילר, שמבחינת נתוני מכירות עולמיים הוא כנראה המצליח ביותר באוסף הזה והחידוש של תלמה יוסטון לעצמה. אם מצרפים אליהם את גם את Zig and Zag (שהגיעו באדיבות הד ארצי) ואת 2 in a Tent (עם שיר שהיה כישלון ביחס לציפיות ממנו), מקבלים ארבעה שירים שהיו להיטי טופ 40 בבריטניה - וזה אולי השינוי הגדול ביותר שיש באוסף לעומת קודמו, "ווליום 6", שלא הכיל אפילו אחד כזה וכלל, לעומת זאת, כמה קטעים זניחים יחסית שהגיעו בעיקר מאיטליה. ז'אנר הלהיטים הזניחים הזה שאפיין את חלק 6 כמעט ונעלם מחלק 7 ואפשר לומר שנותרו ממנו רק הקטעים של Cassandra הבלגי שהצליח לא רע יחסית במצעד בישראל ושל Anita. בהקשר הזה צריך לציין גם את ה-Outhere Brothers, שפרצו בבריטניה בענק עם להיט אחר שלהם, "Don't Stop", פחות או יותר במקביל ליציאת האוסף והצליחו מאוחר יותר גם עם "La La La Hey Hey" שמופיע כאן. אפשר גם לציין את 20 Fingers ו-DJ Bobo שהיו בטופ 75 הבריטי עם השירים שלהם ואת ההרכב 3rd Nation שזכה להצלחה במצעדי הקלאב בארה"ב, עוד מקום שווליום 6 לא היה בו.
את הקטע החמישי באוסף, זה של Fargetta, אפשר לכלול באותה רשימה עם ארבעת הקטעים שבין מס' 10 ל-13 באוסף. כולם שייכים לאמנים שכבר הופיעו לפחות פעמיים באוספי ווליום הקודמים והפכו למזוהים עם הסדרה (בעיקר DJ Bobo). כנראה שב-IMP רצו ללכת על השמות הבטוחים אבל הבעיה היתה שאף אחד מהם לא היה כאן בשיאו, לפחות במה שקשור להצלחה בישראל, וזו כנראה הסיבה שהם נדחקו לחציו השני של האוסף.
עוד שיר שלא הצליח במיוחד בארץ הוא זה של ,Tipical שדווקא היה להיט גדול באיטליה. את ההצלחה הגדולה בארץ הביא הסינגל הבא שלהם, "The Colour Inside", שהצליח במסלול של "All I Need Is Love" של אינדיאנה, שהזכרתי בהתחלה ושיצא מאוחר יותר באוסף היטליסט 4.
את האוסף מסיים המגה מיקס של יורם ואזאנא, שמקבל גם כיתוב על העטיפה "לראשונה בישראל מגה מיקס של כל הלהיטים בעריכת ואזאנא מן". המגה מיקס, שכלל 8 קטעים שהופיעו באוסף, היה רעיון נחמד מאוד וגם הביצוע היה מוצלח. זה בטח עדיף מסתם עוד פילר, אבל לרעיון הזה לא היתה המשכיות והוא נעלם מהחלקים הבאים.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7


יעקב אשכנזי

Volume 6

שם האוסף: Volume 6

חברת תקליטים: IMP

שנה: נובמבר, 1994

עורך: יורם ואזאנא

מק"ט: IMP 2013

רשימת שירים:

1 Playahitty - The Summer is Magic (Radio Mix)

2 Holly Johnson - Legendary Children (All of Them Queer)

3 DJ Bobo - Let the Dream Come True

4 T-Spoon - Where R U Now (Radio Mix)
5 20 Fingers - Short Dick Man (J.J. Energy Mix)
6 Run 4 Fun - Please Don't Talk to Jessica

7 Lovers - 7 Seconds (Summer Remix '94)
8 G.E.M. - Yo Te Siento Asi (Batuspanish Version)

9 Digital Boy with Asia - The Mountain of the King (Radio Mix)

10 Nikitta - Eterna Divina (Molta Violenza Mix)

11 Imperio - Veni Vidi Vici (Radio Mix)

12 O.B.3 - Got 2 Move (Radio Version)

13 K-2 - Der Berg Ruft (Radio Cut)
14 Fun Factory - Take Your Chance (Take the Airwaves Mix)
15 Razzle Dazzle - Pick Up the Fiddle (Pluck That Banjo)
16 T.F.O. - Soul and Body
17 Schwarzkopf - Coming (Radio Edit)
18 Naked Eye - Dance All Night (Radio Version)

עטיפה: אותה הגברת בשינוי אדרת.. סטודיו איילה ואיתן שוב רק החליפו את הצבעים של העיצוב הרגיל של הסדרה. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: באופן מפעים IMP הצליחו להוציא ווליום רביעי לשנת 1994. כמו הרבה מאוד מהפרקים של הסדרה, האוסף נפתח בלהיטי השעה וממשיך עם די הרבה פילרים. האוסף הזה מתחיל בשלאגר העצום של פלאייהיטי, ממשיך עם המנון הגייז הפרובוקטיבי של הולי ג'ונסון (קטע יורודאנס מדהים שבו סולן פרנקי גוז טו הוליווד קורא ברשימה את שמותיהם של כל הגייז המפורסמים בהיסטוריה! קופסת הלהיטים נגנה את זה בהיסטריה...) ואז עובר לדיג'יי בובו שהופיע ארבע פעמים בששת החלקים הראשונים של ווליום ופחות או יותר הפך לכוכב בישראל בזכות סדרת ווליום.
אחרי הפתיחה המוחצת האוסף כולל רק עוד להיט גדול אחד, זה של 20 פינגרז ושאר 14 הקטעים כאן הם שירים שחלקם זכו להצלחה ביינונית מקסימום בטרטוריות מסויימות באירופה. יעקב אשכנזי בטח ידע לספר לנו קצת יותר על הצלחת הקטעים שכאן, אבל בגדול האוסף הזה יכל להתקיים בעיקר בגלל שלא היה בישראל שוק סינגלים, מה שהכריח את הצרכן לקנות את האוסף אם הוא ממש רצה אחד או כמה מהלהיטים שכאן.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

You 4

שם האוסף: You 4

תת כותרת: 16 שירים שנוגעים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוגוסט, 1995

עורכים: משה מורד, עוזי פרויס וליאור סולימן

מק"ט: 20156-2

רשימת שירים:

1 Alison Moyet - The First Time Ever I Saw Your Face

2 Sinead O'Connor - Thank You for Hearing Me

3 Des'ree - You Gotta Be (Love Will Save the Day)

4 Tina Arena - Chains
5 Celine Dion - Think Twice
6 Misty Oldland - A Fair Affair (Je T'aime)

7 Adam Ant - Wonderful
8 Nick Cave - I Love You... Nor Do I (with Anita Lane)
9 Blur - To the End

10 Courage for Lassie - Pour Toi Mon Amour
11 Patricia Kass - Ceux Qui N'ont Rein
12 Crowded House - Nails in My Feet
13 Radiohead - High and Dry
14 Tasmin Archer - Shipbuilding
15 10cc - I'm Not In Love (Acoustic Session '95)
16 Peabo Bryson and Regina Belle - A Whole New World (Alladin's Theme)

עטיפה: המעצב ספי מטיוק הוסיף טקסט על תמונה יפה של שני פינגווינים צמודים. אין כאן קרדיט לצלם ואני בספק אם מטיוק צילם אותה, מה שהופך את העטיפה לגניבה. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: השבוע ביקרתי בחנות היד שניה "החור בשחור", שברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. חיפשתי אחר כל מני אוספים שחסרים לי. ככל שהבלוג מתקדם אני מבין שההערכה המקורית שלי לכמות האוספים הלועזיים שיצאו בישראל בניינטיז היתה שגויה. בהתחלה הערכתי שהיו כאן משהו כמו 200 אוספים, אחר כך ההערכה עלתה ל-500 וכיום אני מעריך את הכמות בכ-600. מהחור בשחור יצאתי עם למעלה מ-30 אוספים שלא היו לי, בעלות של כעשרה שקלים ליחידה. בודדים האוספים שעלו 15 ש"ח ובודדים גם אלו שעלו 5 שקלים. בכל מקרה, מי שמחפש כל מני דיסקים שאני כותב עליהם כאן, זוהי הכתובת עבורכם.
נחזור לעניינינו - האוסף You 4 מבית אן.אם.סי. אחרי שלושה חלקים מוצלחים של סדרת הבלדות הזאת שנקראת על שם שיר של הצמד ההולנדי Ten Sharp, יצא מארז מצליח שכלל את שלושת הפרקים. שנה אחר כך ראה אור החלק הרביעי והנשכח של הסדרה, החלק שקבר אותה. יו-4 היה לא לכאן ולא לכאן. מצד אחד שירי שמאלץ מסרטים של דיסני ומפיה של סלין דיון ומצד שני אניטה ליין, רדיוהד ובלר בבלדות המעוותות שלהם. הקהל לא התרשם מאי האחידות של האוסף הזה, שערוך רע. באן.אם.סי פשוט זרקו 16 שירים שקטים, בלי שום קשר אחד לשני והוציאו אותם על דיסק. לא פלא שהאוסף כשל.
בהמשך, כפי שכבר סיפרתי, אן.אם.סי השיקו סדרה של אוספים שקטים אלטרנטיביים - Kinky Love, שמה. הסדרה היתה להצלחת ענק ועוד אספר עליה בהמשך. גם את תחום בלדות המיינסטרים והשמאלץ אן.אם.סי לא הזניחה, אבל היא עשתה את זה בדרך הקלה. אן.אם.סי החלו לייבא את הסדרה הגרמנית קושלרוק (Kuschelrock) מבית סוני מיוזיק, סדרה של אוספי שמאלץ כפולים שהיתה להיסטריה בין לאומית ושבאותה תקופה עשתה גם שמות בארץ בזכות פרסום מסיבי ב-MTV ובזכות יבוא של חברות קטנות. בכל מקרה, אן.אם.סי ניצלו את זה שהם היבואנים הרשמיים של סוני מיוזיק בישראל והחל מהחלק העשירי שיצא ב-1996 הסדרה יובאה לכאן ונמכרה במחיר של תוצרת הארץ, תוך כדי שהפרק הזה והפרקים הבאים זוכים למכירות לא רעות.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 5

You 3

שם האוסף: You 3

תת כותרת: שירים שנוגעים

תת כותרת 2: No Ordinary Love

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוגוסט, 1993

עורכים: משה מורד, עוזי פרויס וליאור סולימן

מק"ט: 20065-2

רשימת שירים:

1 Duran Duran - Come Undone

2 Radiohead - Creep

3 Sade - No Ordinary Love

4 Tasmin Archer - In Your Care
5 Shawn Colvin - I Dont Know Why
6 Leonard Cohen - Waiting For a Miracle

7 John Cale - (I Keep a) Close Watch
8 Big Country - Ships (Where Were You)
9 Stephen Duffy - Natalie

10 Depeche Mode - One Caress
11 Hazel O'Connor - Will You
12 Patricia Kass - It's a Man's World
13 Sinead O'Connor - Success Has Made a Failure Of Our Home
14 Belly - Sweet Ride

עטיפה: קובי ישראל צילם זקנה בודדה (או לפחות שנראית בודדה) לי בית ישן. המעצב ספי מטיוק נתן לה אפקט מיושן. יפה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי ששני החלקים הראשונים של האוסף חגגו במחוזות השמאלץ, חלק 3 של סדרת You היה סוג של שינוי כיוון לעבר הבלדות האלטרנטיביות יותר. לאן.אם.סי, כזכור, יש הצלחה גדולה מאוד עם אוספים שקטים אלטרנטיביים, Strange Kind of Love מ-1990 הוא ההוכחה לכך.
You 3 נעשה במתכונת דומה לזאת של סטריינג' קיינד אוף לאב, עם התמקדות בבלדות של אומני שוליים ואיכות, מרדיוהד ובלי, דרך דפש מוד ולאונרד כהן ועד שינייד אוקונר וטזמין ארצ'ר. עורכי האוסף דאגו גם שלא להזניח את הקהל הקלאסי של הסדרה והם טפטפו לפה כמה בלדות אמצע הדרך בדמות הקטעים של דוראן דוראן, שאדיי והייזל אוקונור.
You 3 היה להצלחה מסחרית ואומנותית, שהובילה לסדרת אחרת ברוח זאת, Kinky Love, שהושקה ב-1996. לקח קצת זמן עד שזה קרה. בינתיים באן.אם.סי היו מרוצים מהמכירות של סדרת You והם אף הוציאו את שלושת החלקים הראשונים במארז מיוחד שיצא לקראת חג הפסח של 1995. אחר כך ראה אור עוד פרק של הסדרה, שהיה יותר ברוח שני הפרקים הראשונים, כלומר במחוזות השמאלץ. אחרי שהחלק הרביעי כשל, התפתחה באן.אם.סי המחשבה איך למחזר את ההצלחה של חלק 3 וזה כאמור הוביל להשקת סדרת Kinky Love.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 10