Yo

שם האוסף: Yo

תת כותרת: אוסף ראפ

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוקטובר, 1994

עורכים: זהר וגנר, ליאור סולימן וארז פרי

מק"ט: 20131-2

רשימת שירים:

1 Cypress Hill - I Ain't Goin' Out Like That

2 Nas - The World is Yours

3 Fugees (Tranziator Crew) - Happy Heads (Remix Radio Edit)

4 Bobby Sichran - From a Sympathetical Hurricane
5 G. Love and Special Sauce - Blues Music
6 US3 - Tukka Yoot's Riddim

7 Arrested Development - Ease My Mind
8 Dis N' Dat - Party

9 Da Brat - Funkdafied

10 Soon E MC - Elucider Ce Mystere Elucidate

11 Gang Starr - Code of the Streets

12 Kurious - Uptown Shit

13 The Goats - Rumblefish
14 MC Eiht - For All the Money (feat. Comptons Most Wanted)

עטיפה: פרונט קולע שיצר עופר כהן, ברוח אלבומי הראפ של התקופה. בפנים יש טקסט טוב על הז'אנר שנכתב על ידי עורכת האוסף זהר וגנר ובעטיפה הפנימית ישנו גם מילון הראפ המעולה, שמתרגם כל מני מלות סלנג של הז'אנר לעברית. מצויין. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אחת הסדרות הידועות שיצאו בישראל בשנות התשעים היא "היפ הופ הוראיי", שיצאה כשיתוף של קסבה רקורדס, הד ארצי והליקון. "היפ הופ הוראיי" נחשבת לסדרה פורצת דרך ומשפיעה מאוד בישראל, כשרבים מהראפרים של היום מספרים שהם גדלו עליה. רק שיש משהו שלא יודעים על היפ הופ הוראיי. הפרק הראשון של הסדרה יצא בדצמבר, 1994. חודשיים לפני כן, אן.אם.סי הקדימו והיו הראשונים לצאת עם אוסף ראפ בניינטיז, כשהם הוציאו את "Yo (סימן קריאה)", כך שבעצם "היפ הופ הוראיי" היתה סוג של חיקוי. נכון, היו כמה אוספי ראפ/ היפ הופ/ ברייקדאנס ישראלים באייטיז, אבל הם כיוונו יותר לרחבות הריקודים מאשר התעמקו בז'אנר. זה רק כש"Yo" ו"היפ הופ הוראיי" יצאו בתווך של חודשיים בסוף 1994, שבישראל התחילו להתייס לראפ כז'אנר מוסיקלי רציני.
אז אן.אם.סי, כאמור, היו הראשונים. מדוע, נשאלת השאלה, Yo לא הפך להיות הסדרה המובילה ודווקא היפ הופ הוראיי טרפה את הקלפים? ובכן, יש לכך כמה סיבות, המרכזית שבהן היא ש"היפ הופ הוראיי", בניגוד ל-"Yo" היתה נגישה יותר. היו שם להיטים גדולים והרבה אומנים שכבר פרצו ל-MTV, בניגוד ל"Yo" שהיתה מאוד אלטרנטיבית וקיצונית בבחירות שלה. העורכים של "היפ הופ הוראיי" היו חכמים יותר ואילו אלו של "Yo" חיפשו לעשות משהו לא מתפשר. לצערם זה לא עבד בחנויות ברמה שהם ציפו לה, בטוח לא בזאת של היפ הופ הוראיי.
את "Yo" ערכו אנשי אן.אם.סי ליאור סולימן וארז פרי ביחד עם שם חיצוני - זהר וגנר, אותה במאית הפרובוקטיבית, נצר למשפחת פרסום מקומית. ריסרצ' קטן באינטנט הוביל אותה לכתבה שעשו עליה בעיתון הארץ, שם היא מספרת קצת על ימיה בניו יורק בתקופה שהראפ עלה, על הרומנים שלה עם גאנגסטאז ועל אוסף תקליטי הראפ המרשים שלה שנגנב. וגנר היתה אז שם דבר בישראל בתחום הראפ ומשם היא הוסיפה המון מידיעותיה ממקור ראשון על התחום בעטיפה המצויינת, שכוללת טקסט טוב על הסגנון ואת המילון המעולה. פניתי אל וגנר והיא ספרה לי קצת על האוסף. "חזרתי אז בדיוק אז מניו יורק", וגנר משחזרת. "חייתי שם בין השנים 1990 ל-1993 ובערך מהיום הראשון שהגעתי מישראל לשם נגנבתי על ראפ, בעיקר ראפ של החוף המיזרחי. התחלתי ללכת להופעות, מסיבות בהארלם (!), קניתי דיסקים ועד היום יש לי בבית אוסף דיסקים נדיר של התקופה".
"זה היה ממש תור הזהב של הראפ ותור הזהב של הראפ בניו יורק", מוספיה וגנר. "הכרתי אמני גראפטי, ראיתי הופעות של כולם - של טו פאק שאקור וביגי סמולס, כולם! ממש צללתי עמוק לסצינה, אפילו התחברתי אישית עם פלייבור פלייב הגנוב! ואז הגעתי לישראל והתחלתי לכתוב על ראפ בעיתון 'העיר' ואן.אם.סי פנו אלי לערוך אוסף. הראפ פה היה ממש בחיתולים. אנשים הכירו במקרה הטוב את פאבליק אנמי ותו לא. המכירות היו טובות, כי זה היה אוסף הראפ הראשון בישראל. הוא זכה להמון תגובות, נמכר בכמה אלפים ובעקבותיו פנו אלי לתקלט ראפ במסיבות ועשיתי גם סיבוב כזה של תקליטנית ראפ במועדונים שאז היו - "אלנבי 57", "המפעל", מסיבות של "מוסיקה פלוס" בנמל תל אביב ובשדרות רוטשילד".
יוצרי "היפ הופ הוראיי" המשיכו להוציא אוספים מצליחים והסדרה כללה ארבעה פרקים, אבל יוצרי "Yo" הרימו ידיים ולא התעסקו יותר עם הז'אנר. חבל, כי הם היו הראשונים ואז זה רק התחיל ובטוח היה שם פוטנציאל לגדול עוד יותר.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 9