יום שישי, 18 בפברואר 2011

So What'cha Want


שם האוסף: So What'cha Want

תת כותרת: שירים מצד המצעדים
חברת תקליטים: אן.אם.סי 
שנה: מאי, 1993 
עורך: עוזי פרויס
הפקה: עויז פרויס ומשה מורד 
מק"ט: 20067-2 
רשימת שירים:

1 Alice In Chains - Would?
2 Screaming Trees - Nearly Lost you
3 Blind Melon - Tones Of Home
4 Red Hot Chili Peppers - Behind The Sun
5 Suicidal Tendencies - I'll Hate You Better
6 Pearl Jam - Alive (Live)
7 Rage Against the Machine - Killing In The Name
זקני צפת - ריקי
9 Beastie Boys - So What'cha Want
10 Suede - Metal Mickey
11 Kingmaker - Everything's Changed
12 Ramones - Poison Heart
13 Frank Black - Hang On To Your Ego
14 Television - Call Mr. Lee
15 Come - Submerge
16 Concrete Blonde - It's A Man's World
17 Buffalo Tom - Taillights Fade
8 Radiohead - Faithless, The Wonder Boy1
19 Blue Aeroplanes - Disney Head

עטיפה: משהו די מזעזע. נועם וינד צילם קצביה, נורית וינד-קידרון הוסיפה על זה את האינפורמציה. בפנים יש תמונה של קצב שנראה כמו אבי ביטר ובאופן כללי אני לא יכול להסביר מה לעטיפה הזאת ולמוסיקת הגראנג'. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: האוסף שנקרא על שם השיר של הביסטי בוייז מהאוסף, הוא אחד האוספים הכושלים שיצאו בארץ. הטיימינג היה מושלם. 1993 היתה השנה הכי טובה בהיסטוריה להיות חובב אלטרנטיבה. הרדיו שידר סווייד ונירוונה, הגראנג' היה הדבר החם ביותר במוסיקה מאז ה-Pאנק וסיאטל היתה מרכז העולם. אן.אם.סי ניסו לעשות קופה על חשבון פריחת הגראנג' והאלטרנטיבה והוציאו אוסף שכלל את כל גיבורי הסצינה, לפחות את אלו שהיו להם זכויות עליהם. על הניר זה אוסף מושלם שיש בו הכל - כוכבי הגראנג' העדכניים (אליס אין צ'יינס, פרל ג'ם, רייג' אגנסט דה מאשין), האבות המייסדים (טלוויז'ן, הראמונז, פרנק בלאק), נציגי בריטניה האיכותית (סווייד, רדיוהד) ואפילו נציגות מקומית מכובדת (זקני צפת). נשאלת, אם כן, השאלה מדוע האוסף לא הצליח. יש לכך שתי סיבות, הראשונה היא מיתוג. העטיפה הרעה של האוסף, עם הצבעים המתערבבים שמקשים על קריאת הטקסט, הפכה את האוסף ללא אטרקטיבי. הצרכן בחנויות הדיסקים נמשך אחר עטיפות קולעות, העטיפה של האוסף היתה ההיפך המוחלט מכך, אולי העטיפה הרעה ביותר שנעשתה כאן. ויז'ואלית הגראנג' היה כל כך הרבה יותר מושך ומעניין מהעטיפה הזאת, שממש לא ברור איך באן.אם.סי אפשרו עטיפה כזאת. הסיבה שניה היא נירוונה. ההתעקשות של אן.אם.סי והד ארצי לא לעבוד אחת עם שניה (דבר שמצחיק לחשוב עליו היום, מפני שהחברות התאחדו), מנעה מהאוסף את האומן שהכי נחוץ בו וחבל. בכלל באן.אם.סי אף פעם לא מהרו לעבוד עם חברות תקליטים נוספות, מה שמנע מהרבה אוספים שלהם להשתדרג וחבל. כצפוי, לא יצא חלק המשך ל-So Watcha. המעטים שקנו אותו, אני בטוח שנהנו ממנו מאוד. חבל, כאמור, שהיו כל כך מעט כאלו, מפני שעם הטיימינג הזה היה כאן פוטנציאל להתפתחות של סדרת אוספי אלטרנטיב, משהו שבישראל אף פעם לא ממש היה.

ציון: 5

ערך אספני: 10 ש"ח

7 תגובות:

  1. אבי, באותה תקופה ניהלתי את גפן בהד ארצי ולא זכורה לי פנייה מאן אם סי לקבל שיר של נירוונה לאוסף. באותה תקופה נירוונה עוד נתנו שירים לאוספים. אן אם סי כמעט אף פעם לא ביקשו מאיתנו שירים לאוספים ושיתוף הפעולה בין החברות היה מוגבל ביותר, בעיקר בשל התחרות העזה. אני חושב ששיתוף הפעולה המהותי הראשון (ואולי האחרון) היה באוסף סול כפול של משה מורד. יש צדק בדבריך שאן אם סי החשיבו את עצמם מעל כולם ולא שיתפו פעולה עם חברות אחרות.
    אני זוכר גם שהזדעזענו מהעטיפה הזו ולא הבנו מה עבר להם בראש, אבל מבחינה רפרטוארית עוזי עשה כאן עבודה יפה.

    השבמחק
  2. כן, אני זוכר את נירוונה באוספים, בעיקר בהיטמן הראשון והשני, עם סמלז לייק טין ספיריט ועם ליתיום.
    לגבי אוסף הסול - על איזה אוסף אתה מדבר?

    השבמחק
  3. סול קלאסיקס, אוסף כפול די טוב שיצא ב1998 וכלל על העטיפה את שורת המחץ "האלבום הופק בשיתוף פעולה אן אם סי / הד ארצי". אכן רגע הסטורי שלא שכחנו להדגישו בעטיפה!

    השבמחק
  4. אוסף מצוין לזמנו, שלמיטב זכרוני נשחק עד דק בדיסקואים של קיבוצים, עמוק עמוק לתוך שנות התשעים.

    השבמחק
  5. אני חושב שזה לא היה אוסף גראנג' רלר משהו אלטרנטיבי. ביסטי בויז זה בטח לא גראנג, ואם אני לא טועה יש שם את זקני צפת גם

    השבמחק