Happy Hour vol. 2

שם האוסף: Happy Hour vol. 2

תת כותרת: Massive Club Hits

שנת הוצאה: 1997

חברת תקליטים: הד ארצי

מק"ט: 519692

עורכת: אלה גוטמן

מפיקים: רן עצמון ונועה שנער

יח"צ: אורי פלדמן

רשימת הקטעים:

1. Renegade Masters ‎– Back Again (Laboratoires Technique Club Mix)

2. Delegate - A Taste Of Tension

3. Odyssee Of Noises ‎– Firedance (DJ Errik and Delicious Mix)

4. Le Click ‎– The Call

5. Chakra ‎– Home (The Space Brothers Remix)

6. Force Full ‎– Foreign Affair (Long Version) (feat. DJ Enrico and DJ Ton T.B.)

7. Freak and Mac Zimms, The ‎– Make A Move

8. Len Flunox ‎– Arcanis

9. Tom Wax ‎– Wormhole (with Jan Jacarta)

10. Wayne G ‎– Twisted (presents Twisted and feat. Stewart Who?)

11. Friends Lovers and Family ‎– Tribute '97 (Quietman Remix 12" Version)

12. L.S.G. ‎– Fragile (Original Version)

עטיפה: עיצוב של דור כהן שיצר עטיפה קצת פרובוקטיבית. ממבט ראשון רואים כאן שתי בובות צעצוע בסגנון אלו של פליימוביל. במבט שני רואים שלבובה הזכר יש זיקפה ולנקבה ציצים בולטים. חמוד, משעשע, קצת חסר טעם, לא נורא. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אני ממש לא יודע מה לכתוב על התוכן של פרק 2 של Happy Hour, שיצא שנה אחרי הפרק הראשון. פשוט, אני לא מכיר כאן אף קטע! נשבע לכם! טוב, את קטע 3 אני מכיר, אבל ברמיקס המקורי שלו שיצא שלוש שנים לפני, כך שאפילו זה לא ממש נחשב. קיצור, אוסף של קטעים פח.

קצת מסביב - בניגוד לפרק הראשון, שיצאה בשיתוף/חסות של שעוני סוואטץ', כאן רק הד ארצי מעורבת. לעריכת האוסף נלקחה התקליטנית אלה גוטמן, שאני חושב שזהו האוסף היחידי שהיא עשתה בלעדית עבור הד ארצי (בהמשך היא ערכה אוספים שיצאו בחברת "קרמבו", שהופצו ויוחצנו על ידי הד ארצי).

מכיוון שהאינטרנט קצת דל באינפורמציה על גוטמן, נספר שמדובר בדיג'יית הכי גדולה שצמחה בישראל. היא החלה את דרכה כרזידנטית של הפורום הבאר שבעי, תוך כדי שהיא מתמחה במוסיקת טראנס וקלאב-טראנס. באמצע הניינטיז היא כבר הפכה לשם דבר בסצינה. היא לוהקה לרשת ג' הלועזית ושדרה בפריים-טיים היומי את התכנית "שתיים בחמש" עם סיגל הורן. בתכנית הזאת היא לא התביישה להפציץ בקטעי מועדונים ואלקטרוניקה, למרות השעה היחסית מוקדמת ביום. כך, זוכרים לה שהיא נגנה בתכנית אחת את האלבום המלא של Future Sound of London, מבלי להניד עפעף. בקיצור, היא עשתה דברים בלי פשרות.

במקביל היא התחילה לערוך אוספים, הראשון שהיא חתומה עליו זה אוסף טראנס ישראלי שיצא באן.אם.סי. אחר-כך היא עשתה לא מעט אוספים עבור חברת "קרמבו". במקביל, היא גם הפכה להיות תקליטנית על ישראלית, כשעם חלוף העשור היא זוכה פעם אחר פעם בפרס "תקליטנית השנה" של המגזין DJ העיר (ז"ל). ההצלחה הובילה אותה לתקלט בחו"ל לא מעט ולהפוך להיות מהדיג'יים האלו שעושים מסיבות ענק וים כסף. בשנים האחרונות גוטמן ממעטת להתעסק בתקלוט וכיום היא עובדת בחברת הנדסה גדולה.

ציון: 3

ערך אספני: 10 ש"ח

תודה למנשה סעד שהאוסף סוקר באדיבותו

Happy Hour

שם האוסף: Happy Hour

תת כותרת: Swatch Party

שנת הוצאה: 1996

חברת תקליטים: הד ארצי

מק"ט: 19621

עורכים: אורי פלדמן, שי ברזילי ורן עצמון

מפיק: רן עצמון

רשימת הקטעים:

1. Livin' Joy ‎– Don't Stop Movin' (Radio Mix)

2. Deep Zone - It's Gonna Be Alright (DJ Juan's 12" Radio Mix)
3. Jon Of The Pleased Wimmin ‎– Give Me Strength (Radio Edit)
4. Klubbheads ‎– Klubbhopping (Klubbheads Edit)
5. Alcatraz ‎– Giv Me Luv (Giv Me Edit)
6. DJ's At Work ‎– Balloon (El Globo) (Full Mix)
7. Beloved, The ‎– Satellite
8. Grace - Skin on Skin (Oakenfold and Osborne 7" Mix)
9. Midi Xpress ‎– Chase (Lost In Space Mix)
10. Cygnus X ‎– The Orange Theme (Original Mix)
11. Harmonix ‎– Landslide (Way Out West Mix)
12. Way Out West - Domination (Radio Edit)
13. D.O.S.E ‎– Plug Myself In (Missing Link Symphonic Instrumental)
14. DJ Scot Project ‎– U (V-Mix)
15. Merlyn and 6 Wicked Kids ‎– Grooveliker (Merlyn's Original Mix)
16. Sasha - Be As One (Radio Edit) (with Maria)

עטיפה: עבודה של אורי גרזון. גרפיקה לא יפה, צבעים לא טובים שנבלעים אחד בשני. לא טוב. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: Happy Hour, הסדרה שרן עצמון הגה, היתה סדרה קצרה יחסית שכללה שלושה פרקים, שיצאו אחת לשנה בשנים 96, 97 ו-98. הסדרה כולה כללה בעיקר להיטי קלאב, כשהפרק הראשון הכיל ברובו קטעים של החברות Deconstruction, Perfecto ו-PWL שהד ארצי יצגה בארץ, ביחד עם כמה תרומות מחברת IMP.

הפרק הראשון גם מסביר, פחות או יותר, את מקור השם של הסדרה, "שעה שמחה". הסדרה נעשתה בשיתוף פעולה מסחרי עם חברת השעונים של סוואטץ' ובחוברת הפנימית יש הסבר לבמצע/חידון שהעניק למשתתפים שעונים ודיסקים.

אם להתמקד בתכנים עצמם, הפרק הראשון של האוסף כולל בסך הכל הרבה קטעים מוכרים ומוצלחים מהתקופה ובגדול זהו אוסף לא רע לתחומו.

אני לא ממש זוכר אם האוסף הצליח או לא, אני כן זוכר שעשו עליו קצת "הו-הא" בתכנית הרדיו "קופסת הלהיטים" של עופר נחשון ברשת ג'. אני גם יודע שלאשתי אנדריאה היה את האוסף הזה בצעירותה ושהיא מאוד אהבה אותו. היא אומרת שהיו כאן כל מני קטעים שלא היה אפשר להשיג בתקופה שהאוסף יצא במקומות אחרים, בראשם הקטע של ג'ון אוף דה פליזד ווימין. כך שכנראה מגיע לאוסף את הכבוד.

ציון: 7

ערך אספני: 10 ש"ח

בחזרה לפינגווין 2

שם האוסף: בחזרה לפינגווין 2

תת כותרת: The Dark Sound of the 80's

שנת הוצאה: 1998

חברת תקליטים: BNE

מק"ט: B.N.E.- 040-2

עורך: אבי יוסף

מפיקים: אבי יוסף, אורי כהן ויובל גרין

יחסי ציבור: שי רחמן

רשימת הקטעים:

1. Joy Division - Love Will Tear Us Apart

2. Dave Ball - Strict Tempo

3. Love abd Rockets - Ball Of Confusion

4. Cocteau Twins - Wax and Wane

5. Bauhaus - She's In Parties

6. Minimal Compact - Babylonian Tower

7. Xmal Deutschland - Matador (7" Mix)

8. Peter Murphy - All Night Long

9. Mission, The - Love Me To Death

10. Gary Numan - Are "Friends" Electric?

11. Foetus - The Throne Of Agony

12. A Split - Second - The Colloseum Crash

13. Inner Light - Phantasia

14. Pixies - Where Is My Mind?

 עטיפה: תדהר תמוז שדרג את העבודה של דור כהן מחלק 1 ועשה עבודה פנטסטית. כל הפלסטיק כאן שחור-מבריק ועליו יש מדבקה כסופה מעוצבת מצוין. ציון עיצוב: 10 שני ברציפות. כל הכבוד ל-BNE!

ביקורת ורקע: שנתיים אחרי הצלחת החלק הראשון של "בחזרה לפינגווין" אבי יוסף ו-BNE חזרו עם חלק ב' הטוב לא פחות. הדבר היחידי שאני יכול לטעון שנמצא בעוכרי הדיסק הזה זה שהוא קצת קצר (66 דקות ו-18 שניות, אם לדייק), אבל לפעמים קצר זה גם טוב, או מדויק.

מעבר לרצון ליצור עריכה ואיסוף טוב, הדיסק הזה קצר גם בגלל תוספי המולטימדיה שיש בו, המצאה חדשה שהיתה להיט בסוף הניינטיז - לתת בונוסים שמתאימים למחשב. בדרך כלל הבונוסים היו קליפים, כאן יש משהו קצת אחר. קודם כל, יש כאן שומר מסך, רק שהמחשבים של היום כבר לא יודעים איך להפעיל אותו, כך שלא ממש אוכל לתת עליו ביקורת. שנית, יש כאן את אחד המשחקים הפרובוקטיביים שנוצרו בארץ!

המשחק, שאין לו ממש שם, מראה את השחקן מהגב, Pאנקיסט גדול, שעומד במדרכה מול מועדון הפינגווין. לPאנקיסט יש רובה והוא צריך לירות בשוטרים וזקנות שעוברים במכוניות או כיסאות גלגלים (בהתאמה). הפסילה נוצרת אם אתה מפספס את השוטר, שבא לעצור אותך, או אם אתה יורה על מכונית העארסים שעוברת, שאם אתה עושה את זה - הם באים לפוצץ אותך! משחק אנרכיסטי, שעבר כאן בלי יותר מדי בלגאן, אבל שממש שווה לבדוק (ראו גם תמונה, משמאל, של המשחק).  המשחק נוצר על ידי מונסטר מולטימדיה בע"מ, חברה שעדיין קיימת (www.monster.co.il) ושמתחמה בקידום אתרים וחברות בדרכי מולטימדיה.

בכל מקרה, עם או בלי המשחק, הדיסק הזה, כמו חלק 1, ערוך מעולה, עם המון קטעי דארק-אייטיז מעולים, חלקם קשים למציאה והשילוב שלהם בדיסק אחד הוא בטוח יחודי ומאפיין את הפינגווין.

עוד משהו קטן על הפינגווין ועל שני האוספים שיצאו לו - אני חייב לציין שהפינגווין היה קיים שמונה שנים ושנוגנה בו המון מוסיקה. הרבה ממנה נשכחה, גם בגלל שהוא נסגר כבר לפני 23 שנים וגם כי מי שבילה שם כבר לא כל כך זוכר. האוספים ש-BNE הוציאו מילאו חלל כלשהו מכך, אבל הם רק טיפה בים ממה שנוגן שם. בגלל שהזכרון של רוב האנשים מאז כבר לא חד, הדיסקים האלו הפכו להיות העיקר של מה שזוכרים משם. זה כבוד למי שאסף את האוסף, אבל לכל הנוסטלגים לפינגווין, שיש רבים כאלו בשנים האחרונות, אני ממליץ לחפש ולחקור, מפני שנוגנו שם עוד המון דברים מדהימים, מעבר ל"בחזרה לפינגווין".

כך, או אחרת, שום דבר לא גורע מן ההצלחה האדירה של שני האוספים האלו שמכרו אלפי עותקים ועם הזמן נעלמו מהמדפים. ב-BNE, קצת לפני הסגירה של החברה, עשו מעשה חכם וב-2005 הוציאו את שני הדיסקים במהדורה מיוחדת כשהם ארוזים יחדיו (מספר קטלוגי:  BNE 091-2. עריכה: אבי יוסף וליז. יחסי ציבור ושיווק: שמרית גורן ואיריס שיינמן. עיצוב עטיפה: סטודיו עוזי גרפיקס). המארז המאוחד גם הוא זכה להצלחה יפה ולמרות מה שאמרתי על הזכרון הקולקטיבי שצריך להתאמץ יותר, ריספקט גדול ל-BNE על השעתיים וקצת האלו שהם יצרו וששחזרו מעולה את המועדון המיתולוגי.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

ערך אספני של המארז: 180 ש"ח

תודה למנשה סעד שהאוסף הזה סוקר באדיבותו

בחזרה לפינגווין

שם האוסף: בחזרה לפינגווין

תת כותרת: The Dark Sound of the 80's

שנת הוצאה: 1996

חברת תקליטים: BNE

מק"ט: B.N.E.- 030

עורכים: אבי יוסף וליז

מפיקים: אבי יוסף, ליז ואביחי אביגל

רשימת הקטעים:

1. Kissing the Pink - Big Man Restless
2. Minimal Compact - Immigrant Song
3. The Smiths - Panic
4. Siam - In the Realm of
5. Anne Clark - Our Darkness
6. Fad Gadget - Lady Shave
7. Jean Conflict - One Day I Smile, One Day I Cry
8. X Mal Deutschland - Mondlicht
9. Bauhaus - The Passion of Lovers
10. Legandery Pink Dots, The - Curious Guy
11. Neon Judgment, The - The Fashion Party
12. Skinny Puppy - Smothered Hope
13. Einsturzende Neubaten - Yu Gung (Futter Mein Ego)
14. Residents, The - Kaw Liga
15. Tuxedomoon - The Cage

 עטיפה: עבודה מדהימה של דור כהן, שבדרך כלל עיצב עטיפות להד ארצי. יש כאן פלסטיק שחור, עליו מדבקה עם שם הדיסק, בפונט ממוחשב עם אפקט שבדרך כלל ראו על פלאיירים למסיבות. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: כנראה שלא קם בישראל מועדון יותר מיתולוגי מהפינגווין. למי שלא מכיר, נספר שהפינגווין היה מועדון גל חדש אפל וקטנטן שפעל ברחוב אלנבי-פינת יהודה הלוי. הפינגווין נפתח על ידי צבי מילשטיין, בשנת 1982 וכמעט מיד הפך למיתוס. במהלך אותו עשור נעשה המקום למרכז הרוק האלטרנטיבי של ישראל
ואירח הופעות של אמנים כמו רמי פורטיס, נושאי המגבעת, סיאם והקליק. Pאנקיסטים וסתם אנשי מוהיקן וניטים במעילי העור היו נוסעים מכל רחבי הארץ, בלילות שלמים של טרמפים רק בכדי להגיע למועדון האפל ביותר במזרח התיכון. בתחילת שנות ה-90, עם השתנות מוסיקת הריקודים שהפכה להאוסית וטקנואידית, הפינגווין הפסיק להיות רלבנטי והוא נסגר.

לאחר מותו האגדה המשיכה לחיות והפינגווין הוא מועדון שעד היום אנשים מדברים עליו כעל כזה שעיצב אותם והשפיע על טעמם המוסיקלי יותר מכל. ב-1996 אנשי חברת התקליטים של BNE החליטו לעשות מחווה לאותו מועדון והוציאו אוסף של שירים שהיו רוקדים שם. "בחזרה לפינגווין" הוא אחד האוספים הטובים שנעשו בישראל. חוץ מהמראה המרשים שלו, הוא ערוך מצויין והוא מביא קו מוסיקלי מיוחד שאופייני היה רק לפינגווין. הקטעים הם בעיקר קטעי דארק-אייטיז והשילוב שלהם הוא שילוב שלא נמצא באף אוסף אחר בעולם.

השחזור המצויין של העורכים, אבי יוסף וליז, הפכו את "בחזרה לפינגווין" לחתחת תיעוד חשוב, להצלחה כבירה ולשחזור המוסיקלי הכי אותנטי שאוסף של מועדון ראה כאן. מעולה.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

Wow!2

שם האוסף: Wow!2

תת כותרת: אוסף להיטים מספר 1!

שנת הוצאה: 1999

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט: NMC 20434-2

עורכת: תמי שכנאי

מפיקה: אליסון מאייר

שיווק: ארז פרי

רשימת הקטעים:

CD1:

1. Ricky Martin / Livin' La Vida Loca

2. Geri Halliwell / Look At Me (Single Version)

3. דנה אינטרנשיונל - Free

4. A Very Good Friend Of Mine ‎– Just Round (Radio Edit) (feat. Joy)

5. Britney Spears - Baby One More Time

6. Steps - Thank Abba For The Music (with Tina Cousins, Cleopatra, B*Witched and Billie)

7. Roxette - Wish I Could Fly (Todd Terry Mix - Tee's Radio Mix)

8. Eyes Cream - Fly Away (Bye Bye) (Radio Oooooooh Edit)

9. Jamiroquai - Canned Heat (Radio Edit)

10. Nightcrawlers - Never Knew Love (7" Radio Edit)

11. Me and My - Let The Love Go On (Radio Edit)

12. Precious - Say It Again

13. Jessica ‎– I Do

14. Lamar - Shine (David's Song) (Radio Mix) (feat. Jemini)

15. TQ ‎– Bye Bye Baby

16. Fatboy Slim - Right Here, Right Now (Full Version)

17. B* Witched - Blame It On The Weatherman

18. Robbie Williams - Strong

19. Baz Luhrmann - Everybody's Free (To Wear Sunscreen)

CD2:

1. שושן - יא ג'וזפין

2. Alice Deejay - Better off Alone (feat. DJ Jurgen)

3. Kim Kay ‎– Poupee De Cire, Poupee De Son

4. Cartoons - Witch Doctor

5. Le Tone - Joli Dragon (Original Album Version)

6. Mr. Oizo ‎– Flat Beat

7. Chicane - Saltwater (Original Radio Edit) (feat. Maire Brennan of Clannad)

8. Various Artists - 1999 - Wow2! Mega-Mix by DJ Zak

9. Cartoons - Witch Doctor - וידאו קליפ

10. Le Tone - Joli Dragon (Original Album Version) - וידאו קליפ

עטיפה: הילית בן מאיר לקחה את העטיפה של חלק אחת של Wow, החליפה את צבע הרקע וסגרה את הבסטה. בפנים יש את תמונות האומנים עם הסיפור של כל שיר ושיר. פונקציונאלי, אך לא מעורר השראה. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: משהו כמו שנה אחרי הוצאת החלק הראשון של Wow, יצא החלק השני והאחרון שלה. כזכור, Wow היתה סדרה שניסתה ליצור ורסיה מקומית לסדרת Now הבריטית, שזה אומר עיצוב טוב, מיתוג פופי, טקסטים על השירים בחוברת ואחוז גבוה של להיטים. בחלק הראשון אן.אם.סי פספסו בשתי קטגוריות - אחת, הם יצרו אוסף של דיסק בודד, בניגוד ל-Now שבאה תמיד כדיסק כפול. שתיים, אחוז הקליעה שלהם בלהיטים היה נמוך. משהו כמו 70 אחוז, לעומת הסטנדרט של 90 אחוז ב-Now.
בחלק שתיים של Wow הם ניסו לשפר את הקטגוריות האלו והם אכן יצרו דיסק כפול וניסו להביא value for money יותר גבוה לצרכן, שקנה את האוסף במחיר של דיסק בודד.
על פניו זה נראה באמת מוצר אטרקטיבי, רק ששוב, כמו בחלק 1, אחוז קליעת הלהיטים לא מספיק גבוה, אם אני אהיה נדיב, אני אגיד שהוא עומד על 60. למעשה, אם היו דבקים בגרסת הדיסק הבודד, היה אפשר ליצור אוסף הרבה יותר אטרקטיבי, אבל במקום זה חיפשו ליצור משהו נוצץ. רק שלא כל הנוצץ זהב ומי שהתעמק בזמנו באוסף הבין שעובדים עליו.
זה לא היה קשה לאיתור. קודם כל, בדיסק השני היו רק שבעה שירים. השמיני היה מגה-מיקס שיצרו באן.אם.סי לכמה קטעים באוסף. כמו כן, הדיסק כלל שני קליפים של שירים מהאוסף וגם שומר מסך. טוב, השומר מסך המיס אותי לימי שנות התשעים, שלהעניק למישהו שומר מסך בחינם זה היה דבר שווה.
בשורה התחתונה, יש כאן מספיק חומרים טובים לדיסק בודד. אמנם אן.אם.סי השוויצו ונתנו דיסק כפול, אבל בגלל שהאוסף היה במחיר של דיסק אחד, זה היה שווה. הצליח להם בפוקס.
סדרת Wow, כאמור, לא המשיכה. הסיבה לכך היא שבעלי הזכויות על הסדרה Now הבריטית החליטו להרחיב את המותג לרמה בין לאומית והם החלו להוציא את הסדרה מסביב לעולם מאותה שנה. מארצות הברית, דרך המזרח הרחוק ועד ישראל, במדינות רבות מסביב לעולם שלא היו בהם אוספים ראויים, פתאום היה אפשר להנות מאוספים מקומיים ברמה. אן.אם.סי, שייצגה בארץ את חברת EMI, נקראה ביחד עם הליקון (שייצגה את Universal) ליצור את הורסיה המקומית של Now, שהפרק הראשון שלה יצא בהמשך 1999. כשזה קרה, האוספים הישראלים עלו כמה רמות מעלה וסדרות כמו Wow, היטמן, ווליום וטופ פופ סגרו את הבסטה.

ציון: 7

ערך אספני: 15 ש"ח

Wow!

שם האוסף: Wow!

תת כותרת: אוסף להיטים מספר 1!

שנת הוצאה: 1998

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט: NMC 20335-2

עורכת: תמי שכנאי

מפיקים: תמי שכנאי, משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי

רשימת הקטעים:

1. Celine Dion - My Heart Will Go On (Tony Moran's Anthem Edit)
2. Daze ‎– Together Forever (The Cyber Pet Song)
3. S.O.A.P. ‎– This Is How We Party4. Chumbawamba - Tubthumping
4. Will Smith ‎– Gettin' Jiggy Wit It
5. Bus Stop - Kung Fu Fighting (feat. Carl Douglas)
6. B*Witched - C'est La Vie
7. Ricky Martin - La Copa De La Vida
8. Popsie - Joyful Life
9. P.M. Dawn - Gotta Be... Movin' On Up (feat. Ky-Mani)
10. Dixie's Gang ‎– El Ritmo Tropical (Radio Mix)
11. Flabby - Mambo Italiano
12. Wes - Alane
13. Los Tres Umbrellos - No Tengo Dinero
14. Alexia - Gimme Love (Radio Version)
15. Imaani ‎– Where Are You
16. Sonique - I Put a Spell on You
17. Destiny's Child - No, No, No
18. Bran Van 3000 ‎– Drinking In L.A. (Edit)
19. Wyclef Jean ‎– Gone Till November (Pop Version)
20. Robbie Williams - Angels

עטיפה: מעצבת הבית של אן.אם.סי, הילית בן-מאיר, חברה לאיריס אביטל, מפיקה במחלקה הבין לאומית וביחד הם יצרו עטיפה ברוח העטיפות של סדרת האוספים הבריטית, Now. מהלוגו הגדול של שם האוסף על העטיפה החיצונית, דרך תמונות האומנים והפירוט והסיפור של כל שיר ושיר באוסף (ראו תמונה משמאל), הכל מריח כאן מ-Now. יפה? מאוד. מקורי? בכלל לא. טוב לצרכן? מאוד! ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשור של כשלון קונספטואלי באיך אוסף להיטי מצעדים צריך להראות ולהשמע, באן.אם.סי פצחו סוף סוף את הגנום כשהם השיקו סדרה חדשה, Wow! אם השם מצלצל מוכר, זה לא היה במקרה. Wow היא למעשה חיקוי רעיוני של סדרת האוספים הבריטית המצליחה Now, שיוצאת שלוש פעמים בשנה מאז 1983 ועד ימינו אנו. בשנות התשעים, עם התעצמות הכפר הגלובלי ופתיחת השוק הישראלי ליבוא, Now הגיעה למדפי החנויות בארץ והרבה אנשים, שהסכימו לשלם קצת יותר, העדיפו את הסדרה הבריטית על כל מה שיצא בארץ. זה לא במקרה. Now תמיד העניקה תמורה לאגרה. אוסף כפול, שכולל 40 להיטים כמעט בלי פספוסים, ארוז יפה עם עטיפה שכוללת ספר עם תמונות כל האומנים וסיפורו של כל שיר ושיר באוסף.
אז נכון, בישראל יצאו כמה אוספים טובים, יפים ומקוריים בעשור ההוא, אבל באמת באמת - אף אחד מהם לא מתקרב ברמה ל-Now. למה בישראל לא הצליחו ליצור Now? אני מתמצת את הסיבות בעיקר לתרבותיות-כלכליות. Now הוא אוסף מושקע גם כלכלית, גם קונספטואלית. החברות הישראליות תמיד חשבו בצורה קמצנית ומיידית. הצרכן הישראלי לא עזר, כשהוא תמיד חיפש את המוצרים הזולים, במקום את האיכותיים וכך קיבלנו אוספי שוק לקהל שוק.
ב-1998 כל זה השתנה. תמי שכנאי, שעשתה את הסטאז' שלה בחברות תקליטים איטלקיות בתחילת הניינטיז, הגיעה לארץ והחלה לעבוד במחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי. היא הביאה עמה הרבה מהידע שהיא צברה בחברות התקליטים באירופה, כמו גם את הפאסון. הרעיון שלה, ביחד עם אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה, היה לירות הכי גבוה שאפשר ולנסות ליצור כאן Now מקומי.
כמעט הכל נעשה לפי הספר. חוברת עם תמונות? יש. סיפורים על כל שיר ושיר? יש. שם קליט שנשמע כמו Now? יש. עיצוב פופי ותופס לעטיפה? יש. עד כאן הכל היה טוב ויפה, אבל מפה התחילו הבעיות. בניגוד ל-Now, באן.אם.סי הלכו על גרסת הדיסק הבודד, מה שהפך את Now עדיין למוצר יותר אטרקיטיבי והשאיר את Wow כחיקוי לא מספיק הולם. בעיה נוספת היתה בחירת השירים. בניגוד ל-Now, שם תמיד יש קליעה של 90 אחוז ומעלה עם להיטים, כאן, כמו בהרבה אוספים של אן.אם.סי בעבר, יש הרבה פילרים לא מעניינים. שירים סקנדינביים שלא הצליחו מעולם, כל מני קטעי דאנס-לטיניים נוראיים, בקיצור, זה לא עד הסוף. הייתי מסכם את זה עם כמות להיטים של 70 אחוז מהדיסק. לא רע, אבל לא מספיק.
בסך הכל Wow התקבל לא רע בחנויות ובתקשורת והיה מעבר של אן.אם.סי לפסים טובים של יצירת אוספי פופ מצעדים. מוטב מאוחר מאף פעם, לא?

ציון: 7

ערך אספני: 15 ש"ח