שפמשותפת

שם האוסף: שפמשותפת

תת כותרת: מועדון השירים הבודדים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: מאי, 1991

עריכה: חיים שמש

הפקה: חיים שמש ומתי אלחנתי

מק"ט: CD-15469

רשימת שירים:
1 נוער שוליים - מספיק לי
2 להקה מקומית - האור הוא קצה השמש
3 החברים של נטאשה - הצילו
4 רמי פורטיס - ולס עם מתילדה (עם יהונתן גפן וברי סחרוף)
5 תערובת אסקוט - מי מפחד מגברת לוין
6 אפרים שמיר - לא מודה
7 אתניקס - הי דרומה
8 ערן צור - נשל הנחש (מתוך הסרט "שורו")
9 קסבה - סיפורים רעים
10 דני בסן - איזה פרייר
11 קבינט - חוף לחוף
12 נוער שוליים - רדיו גמדיו
13 שמוליק כהן - מחכה
14 אביב גפן - מחכה (עם הטעויות)
15 שלומית ישראלי - אין מקום שהוא רחוק מדי
16 פרות קדושות (אירגון טרור מוסיקלי) - שובי לפרדס

עטיפה: משהו מקושקש ברוח פאנקית/פאנזינית שעשתה ויויאן סהר. חביב. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: בעקבות התגובות החיוביות שקיבלתי על סיקור שלושת אוספי המוסיקה הישראלית שסוקרו בחודש שעבר, החלטתי לעשות נוהג וכל חודש לסקר אוסף אחד מיוחד שמתעסק במוסיקה עברית.
האוסף לחודש ינואר הוא "שפמשותפת", אוסף שיצא בהד ארצי בשנת 1991 ושכלל שירים שלא ראו אור באלבומי אומן, לפחות עד לאותו הרגע. למעשה, האוסף כולל שלל תקליטי שדרים מ-1989-1991 (עם יציאה אחת, של להקה מקומית מ-1985), שהצליחו ברמה זו או אחרת ברדיו הישראלי. כדי להבהיר למה אני מתכוון, אסביר שתקליטי שדרים הם החלופה הישראלית לסינגלים מחו"ל. בעוד בחו"ל אמנים בחרו את השירים הקליטים ביותר באלבומים שלהם והוציאו אותם כסינגלים, שהמכירות שלהם קבעו את הדירוג במצעדי הלהיטים, בישראל לא היה לנו את זה. הסיבה? בישראל חברות התקליטים לא האמינו במכירת סינגלים, מפני שזה משהו ששווה לצרכן, אבל לא ליצרן (הלקוח קונה רק את השיר שהוא אוהב ובזול במקום את כל האלבום של האומן, ביוקר). צדק חברתי, מישהו?
בכל מקרה, בהעדר סינגלים שיקבעו את מצעדי הלהיטים וגם את השירים שעורכי התכניות ברדיו צריכים להתמקד בהם בצורה אחידה, חברות התקליטים נאלצו לחשוב על המצאה ישראלית אחרת איך לקדם שירים שיהפכו ללהיט. כך, הישראבלוף המציא את התקליט שדרים - תקליט שכלל רק שיר אחד ושנשלח לכל עורכי המוסיקה בתחנות הרדיוהישראליות (ולא למכירה, חס וחלילה), כדי שאלו יהפכו אותו לשלאגר.
כל זה נשמע הזוי, אבל תופתעו לשמוע שזה המצב, פלוס מינוס, עד היום בארץ. אמנם רוב השירים נשלחים כקבצי-שדרים דרך שרתי אינטרנט, אבל סינגלים, אפילו למכירה בודדת באינטרנט, עדיין אין כאן.
בכל מקרה, בין כל תקליטי השדרים האלו, שחלקם הפכו לפרטי אספנים נדירים מאוד, היו גם כאלו שלא הגיעו למעמד אלבום, כאלו אפשר למצוא ב"שפמשותפת".
יש כאן את השיר האחרון שנוער שוליים הקליטו לפני הפירוק ("מספיק לי") וגם את "רדיו גמדיו" שהם הקליטו לכבוד 40 שנות קיומם של גלי צהל. עוד פנינים שיש כאן הם ההקלטות היחידות שראו אור של אומנים נשכחים כמו קסבה (בשיר גל חדש עברי מדליק), שמוליק כהן (אינדי ישראלי קלאסי), קבינט (סקא חמוד), שלומית ישראל (רוק-אינדי ישראלי נעים) ופרות קדושות (בשיר ראפ/מחאה הומוריסטי נדיר על האינתיפדה הראשונה).
זה לא הכל. יש כאן את השיר הראשון והנדיר של אביב גפן, שיר שלא הופיע באף אלבום שלו, עד שסוף סוף הוא הופיע באוסף "ירח מלא: האוסף" משנת 1997. חוץ מזה, יש כאן גם שירים נדירים של אפרים שמיר ודני בסן.
בשורה התחתונה, "שפמשותפת" הוא אוסף נדיר לאספני מוסיקה ישראלית, אוסף שבגלל שהוא כשל בחנויות, הוא פריט אספנים אדיר.

ערך אספני: 250 ש"ח

ציון: 7

Latino Mix

שם האוסף: Latino Mix

תת כותרת: מסיבת חוף במקצב לטיני - Latin Beach Party

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1990

עריכה והפקה: משה מורד

מק"ט: 467283-4

רשימת שירים:

צד א
1 Kaoma - Dancando Lambada

2 Gipsy Kings - Volare

3 Tzvi Erez - Que Nadie Sepa Mi Sufrir (Amor De Mis Amores) (Lambada Mix)

4 Gloria Estefan - Oye Mi Canto (Spanish Version)
5 Azucar Moreno - Bandido
6 Gipsy Kings/ La Movida - El Porompompero (Flamenco Hip Hop)
7 Lola Flores - Ay Alvarino
צד ב

1 Tropicana Club - Cumbias

2 Rodolfo Y Su Typica Ra7 - La Colegiala

3 Gipsy Kings - Vamos a Bailar

4 Miami Sound Machine - Conga
5 Grace Jones - Amado Mio (The Brazillian Mix)
6 Kaoma - Melodie D'Amour

עטיפה: עבודה כייפית, יפה ומקצועית של אורנה גבריאל-דורון. העטיפה הקייצית והקלילה מבוססת על תמונות של טוני סטון ושל ג'ון אבנטו והיא מעבירה את רוח האוסף בצורה ממש טובה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: "Latino Mix" זה עוד אחד מהאוספים שנמחקו לחלוטין מהתודעה בגלל כשלונם המסחרי. למען האמת, אני אישית בכלל לא ידעתי שהיה אוסף כזה, עד שחבר הביא לי את הקלטת שלו וגרם לי להחשף אליו בפעם הראשונה. איזה מזל שיש לי טייפ עובד...
האוסף עצמו, שנערך על ידי משה מורד, הוא אוסף נחמד שכולל המון קטעים שכולם מכירים, גם אם הם חושבים שלא. העריכה סבבה וחוץ מזה שיש כאן חזרה קצת מציקה של אותם אומנים (מתוך 13 הקטעים כאן, שלושה הם של הג'יפסי קינגז, שניים של גלוריה אסטפן ושניים של קאומה) אין לי יותר מדי מה להגיד על האוסף.
בשורה התחתונה, זה עוד אחד מאין ספור האוספים הלטיניים שיצאו כאן במהלך השנים, מה שמוכיח שהיה בתחום הזה עניין - גם תרבותי וגם מסחרי.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

עדכון, 2.11.14 - גרסת הדיסק (מס' קטלוגי CBS 467283-2):

1. Kaoma - Dancando Lambada (Version Maxi) (4:46)

2. Gipsy Kings - Volare (Single Version) (3:40)

3. צבי ארז - Que Nadie Sepa Mi Sufrir (Amor De Mis Amores) (Lambada Mix) (4:07)

4. Gloria Estefan - Oye Mi Canto (Spanish Version) (4:57)

5. Azucar Moreno - Bandido (Version Radio) (3:05)

6. La Movida - Flamenco Hip Hop (El Porompompero) (3:50)

7. Lola Flores - ¡Ay, Alvarino! (4:35)

8. Tropicana Club - Cumbias (5:18)

9. Rodolfo Y Su Tipica Ra7 - La Colegiala (3:40)

10. Gipsy Kings - Vamos A Bailar (LP Version) (5:09)

11. Miami Sound Machine - Conga (4:16)

12. Grace Jones - Amado Mio (The Brazilian Mix) (6:25)

13. Kaoma - Melodie D'Amour (4:10)

14. Corre Caminos - Spanish Kiss (5:04)

15. צבי ארז - Que Nadie Sepa Mi Sufrir (Amor De Mis Amores) (Hi Energy Mix) (6:09)

קלטות של חברת "התקליט חיפה בע"מ" מ-1987-1990

מעבר לעבודתי בסיקור אוספים משנות התשעים, אני גם מנהל שני פאבים נחמדים בירושלים, אחד מהם נקרא "הקסטה" והוא מקושט, בין השאר, בהמון קלטות ישנות. אחד הלקוחות בפאב הפתיע אותי השבוע והביא לי שק עם קלטות ישנות שהוא מצא איפשהו, כדי להוסיף קישוטים במקום. בין הקלטות היו כל מני אוספים הזויים פלוס פלוס שחברת "התקליט חיפה בע"מ" הוציאה בין השנים 1987 ל-1990.
"התקליט" היא אחת החברות הותיקות בארץ. היא הוקמה ב-1965 והיא פעילה בקונסטלציה מצומצמת עד היום. מאחורי החברה עומד דב זעירא (אבא של ניצן זעירא, שלימים הקים את חברת נענע). בשנות השבעים החברה החלה לייצג בארץ קטלוגים של חברות מחו"ל והיא גם החתימה שורה של אמנים מקומיים כמו אילן ואילנית, בעז שרעבי ואריאל זילבר. בשנות השמונים החברה החלה לזחול מאחור. ההחתמות פחתו, הלייבלים מחו"ל נקנו על ידי חברות אחרות והתקליט נראה היה שגוועת. בתקופה הזאת הם החלו להוציא כל מני אוספים סוג ז', כפי שניתן לראות בתמונה (תלחצו עליה כדי להגדיל, זה שווה!). האוספים האלו כוללים חידושים ברמות כאלו ואחרות ללהיטי השעה ומה שמרגש בהם בעיקר זה העטיפות הקאמפיות, שלא לומר שמות האוספים (מכירים את האוסף "במבה"???).
בהמשך הניינטיז "התקליט" הביאה לשורותיה את אורן בר-אל, כיום בפונוקול, שיעדכן את שורות המוסיקה החדשה שמה, במהלך שהראה תוצאות רגעיות. אני מבטיח לספר הרבה יותר על התקליט כשאגיע לסקר את האוספים האלו. בינתיים, סוף שבוע כייפי לכולם.

Night Time

שם האוסף: Night Time

תת כותרת: Rock Classics

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: במקור יצא על תקליט וקלטת ב-1986. ההוצאה המחודשת, שהביאה את האוסף לראשונה על דיסק, היא מ-1993

עריכה: אודי הניס

הפקה מחודשת: רן עצמון

מק"ט: ARTON 240978-1

רשימת שירים:

1 John Cale - I Keep A Close Watch

2 Pretenders, The - Thin Line Between Love And Hate

3 Echo and the Bunnymen - Bring On The Dancing Horses

4 Simply Red - Holding Back The Years
5 Tom Waits - The Piano Has Been Drinking
6 Cars, The - Drive
7 Phil Collins - Against All Odds

8 Rickie Lee Jones - Company

9 Donald Fagen - I.G.Y.

10 Marianne Faithful - So Sad

11 Prince - Conditions of the Heart

עטיפה: עטיפה של דייגי רפי, שעיצב המון מהעטיפות באייטיז ועשה זאת תמיד בפשטות ובחן. העטיפה מבוססת על צילום של עודד קליין והיא עברה התאמה לדיסק על ידי אורית חן צדוק ורינה וסרמן. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: שעת לילה הוא אוסף שירים שקטים שהד ארצי הוציאה ב-1986, על גבי תקליטים וקלטות. אני ממש לא זוכר את האוסף הזה מזמן אמת, אבל כנראה שהוא היה להצלחה לא רעה ומכאן בהד ארצי החליטו להוציא אותו מחדש כחלק מסדרה שלמה של הוצאות מחודשות לאוספים מהאייטיז.
האוסף עצמו לא רע בכלל. מדובר בלהיטים שקטים מהרפרטואר של Warner Bros והא נערך על ידי אודי הניס. אני לא יודע המון על הניס, מלבד זה שבמהלך השנים הוא הפך למפיק מוסיקלי נחשב בישראל והוא חתום על הפקות של שלל אמנים מקומיים כמו אביתר בנאי, חיים צינוביץ', רמי קלינשטיין, סטלה מאריס, דני בסן, מני בגר ולאחרונה דין דין אביב. ידידי אור שמעונוב מוסיף שהניס מלמד גם ברימון ובזמנו הוא היה אחד ה-A&Rים החזקים של מדינת ישראל. בכל מקרה, העבודה שלו על האוסף הזה היא אחד הדברים הראשונים שהוא עשה בתעשיית המוסיקה המקומית ואני חייב לציין שהוא עשה זאת לא רע.
לגבי ההצדקה להוצאה מחודשת של האוסף - כמו רוב האוספים האחרים שהד ארצי הוציאו באותה תקופה מחדש, אני לא ממש מבין את המהלך הזה. חוץ מזה שלא היה צריך לשבור את הראש בעריכה מחודשת של אוסף, מלבד האוסף של שנות השבעים כל ההוצאות המחודשות היו בסופו של דבר מיושנות בעריכתן ומותאמות לתקליטים וקלטות וממש לא לדיסקים. כך, בכל ההוצאות המחודשות האלו (שוב, מלבד אוסף הסבנטיז) יש רק 10-11 שירים, כמו שהיו בתקליטים, בעוד בעידן הדיסק הצרכן התרגל או ציפה לאוספים עם 18-20 שירים. אותם צרכנים גם לא היו ממש טיפשים והוצאות מחודשות כגון זאת נחלו כישלון חרוץ.

עוד הערה קטנה: השנה בקופירייט המחודש שמצויינת בעטיפה החיצונית היא 1992. על הדיסק עצמו כתוב בשני מקומות 1991 ובמקום אחר 1993. האתר של acum.org.il חושף שהאוסף יצא שוב במרץ 1993, אבל הטעויות האחרות הן ממש בגדר המביך.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 8

אוסף הלהיטים של Dancing Baby

שם האוסף: אוסף הלהיטים של Dancing Baby

תת כותרת: אוגה צ'אקה - לרקוד עם בייבי

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ Saban - Israel

שנה: מאי, 1999

עריכה: תומר גלט

הפקה: ארז פרי, אליסון מאייר וליז דניאל

מק"ט: 20417-2

רשימת שירים:

1 Dancing Baby - Intro: "Ooga Chaka" (Part 1)

2 Clueless - Hooked On A Feeling

3 Tarkan - Simarik

4 Gloria Gaynor - I Will Survive (Spanglish Radio Mix)
5 Team, The - The Word Is Grease
6 Mousse T - Horny (vs. Hot 'N' Juicy)
7 Discomen - Blame It On The Boogie

8 Touch And Go - Would You...?

9 Luv Lite Massive - Tequila

10 Cindy Lauper - Hey Now (Girls Just Want To Have Fun)
11 Foundation - Get Up (September)
12 X-Treme - That's The Way
13 Nomads - Yakalelo
14 Blockster - You Should Be...
15 Dancing Baby - Club Intro: "Ooga Chaka" (Part 2)
16 Fun Master - The Bird Song
17 איל ברקן - Good Morning Israel
18 Clueless - Hooked On A Feeling (Vocal Mix)

עטיפה: הילית בן מאיר עצבה את העטיפה המושלמת לאוסף, עטיפה שמככב בה התינוק המרוקד על עיצוב תלת מימד אופייני לתקופה. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: האתר הזה בדרך כלל מפאר ומהלל את שנות התשעים, אבל אני חייב להודות שהיו גם כמה דברים מעצבנים ובלתי נסבלים בעשור הזה והתינוק הנשכח ה"דאנסינג בייבי" כנראה עומד בראשם.
עם כניסתו של המשחב לכל בית בעולם המערבי והזמינות המתגברת של האינטרנט, הפריצה של התינוק המרקד היתה עניין כמעט צפוי. התינוק, שהומצא על ידי חברת תוכנה אמריקאית שמתמחה באינימצייה תלת מימדית, צורף לכל מני תוכנות ופרסומים שלה. הרעיון היה פשוט. תינוק, שמאוייר באנימציה תלת מימדית, רוקד בצורה מבוגרת לכל מני להיטים ידועים (YMCA וכאלו) ושר איתם את המשפט החוזר "אוגה צ'אקה אוגה צ'אקה אוגה צ'אקה".
התגובות היו כל כך טובות שחברת הבידור "סבן" של חיים סבן (מי שאחראים ל-Power Rangers, לקיד וידאו ולסדרות אנימציה נוספות) קנתה את זכויותיו והתחילה להריץ אותו בכל מקום. בהתחלה זה היה בפרסומות ובאתרי אינטרנט, אבל מהר מאוד הוא הגיע לתכניות הילדים. בישראל הוא כיכב בהתחלה בסדרת הילדים בשבת בבוקר "סטגדם!" בערוץ 2. הדאנסינג בייבי היה כזה להיט שהתחילו ליצור לו כל כך הרבה מרצ'נדייזים שזה היה כבר מגוחך. כך, נוצרו לבייבי קו מוצרי צעצועים ומתנות, הכולל תינוק 'אוגה צ'אקה' מדבר - בובה עומדת בגודל 8 אינטש, עם ראש וידיים גמישות, שמשמיעה את האוגה צ'אקה בלחיצה על החיתול; בובה אלקטרונית שרה ורוקדת, הניתנת להלבשה על עכבר של מחשב; חולצות עם הדמות; מוצרי נייר - פולדרים, דפדפות, פנקסים עטים ועפרונות; תחתוני בוקסר; גרביים; עניבות; תקליטורי מחשב; דיסקים מוסיקליים; ספלים, מגנטים, מחזיקי מפתחות ועוד.
השיא היה כשהדאנסינג בייבי הגיע לסדרה "אלי מקביל". אותה סדרה סופר מצליחה על עורכת דין ניירוטית, שפנתה למבוגרים בעיקר, נפלה גם היא קורבן כשהתינוק התחיל להופיע בחזיונות של גיבורת הסדרה במשך כמה פרקים. כשזה קרה, גם המבוגרים נפלו שדודים לתינוק המציק.
דיסק האוסף לא אחר להגיע ואן.אם.סי הם אלו ששתפו פעולה על חברת "סבן - ישראל" כדי להוציא אותו. האוסף, שערך תומר גלט, כלל כמובן ג'ינגלים שכללו את המהום ה"אוגה צ'אקה" וגם כל מני להיטים שוטוטניקים שהתינוק רקד להם במקומות כאלו או אחרים. מקטעים של הביג'יז ועד לחידושים של "I Will Survive". הקשר נוסף לטלוויזיה באוסף הזה מופיע בזכות הקטע "Simarik" של טראקאן שמככב היום כפתיח של לונדון וקישנבאום, אבל אני חושב שהסיבה שהדיסק כלל שומר מסך של התינוק היתה סיבה יותר מכרעת לרכישתו על ידי אנשים.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

After Midnight

שם האוסף: After Midnight

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1992

עריכה: דובי לנץ ואבי ברנד

הפקה: אבי ברנד

מק"ט: CD-001

רשימת שירים:

1 Tom Waits - Little Man

2 Marianne Faithful - Boulevard of Broken Dreams

3 David Sylvian - The Boy with the Gun

4 John Martyn - Angeline
5 John Mayall - Sensitive Kind
6 Gavin Friday - Apologia
7 Anna Domino - Lake

8 Joe Cocker - Marie

9 Craig Davies - Jennifer Holliday

10 Bloomsday - Universal Thirst

עטיפה: עיצוב של דייגי רפי, מציג זוג מתנשק בלילה על אי תנועה באוטוסטרדה. יש גם לוגו ורוד-צהוב לאוסף, שמשתלב יפה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אוסף חמוד של שירים שקטים על גבול הקברטיים או האלטרנטיבה הרוקית, ששמו מרמז על כוונותיו - להיות מנוגן אחרי חצות. האווירה שהוא מעביר היא של תחנת רדיו ציבורית בסוף האייטיז בשעות המאוחרות של הלילה או של פאב אפל, מעושן, מעוצב בעץ וקטן, כמו שפאבים נראו לפני עשרים שנה.
את האוסף ערך איש הרדיו דובי לנץ, ביחד עם הבוס של תקליטי BNE, אבי ברנד. העובדה הכי מעניינת על האוסף הזה הוא המספר הקטלוגי שלו - CD-001 - מה שמעיד שזהו האוסף הראשון ש-BNE הוציאו אי-פעם, בטח על דיסק.
BNE היתה אז חברה קטנה, שיצגה בארץ את חברת Island הבריטית ו-9 מ-10 הקטעים באוסף הזה הם של Island. הקטע העשירי שייך לזמרת אנה דומינו שהיתה חתומה בחברת האינדי הבלגית Les Disques Du Crepuscule ואני חושב שהאוסף הזה הוא הפעם היחידה ששיר של החברה הזאת הודפס בישראל.
למרות שזה אוסף נחמד, שנשמע לא רע גם במרחק 20 שנים, הוא לא הצליח, בלשון המעטה, בחנויות. הסיבה היא שיווק דל וגם העובדה שאין באוסף הזה שירים שהם בגדר בולטים (או להיטים לתחומם). אם היו כיום אספני מוסיקה רציניים בישראל - האוסף הזה יכל להיות פריט אספנים רציני בגלל החשיבות שלו כאלבום הבכורה של BNE, אבל מכיוון שאין בארץ כאלו, אני בספק אם מישהו בכלל זוכר שהוא יצא.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Top Pop 94 vol. 5

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 5

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: אוקטובר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל וחיה גבריאלי

מק"ט: 2011-2

רשימת שירים:

1 Whigfield - Saturday Night (Radio Night Mix)

2 2 Brothers on the 4th Floor - Let Me Be Free (Radio Version) (feat. Des'Ray and D-Rock)

3 Cappella - Move It Up (Fierce Edit)

4 Ice MC - It's A Rainy Day (Radio Version)
5 Ace of Base - Living In Danger (Single Edit)
6 2 Unlimited - No One (Unlimited Remix Edit)
7 Insideout - Dance! (European Remix Edit) (feat. Didi)

8 Clubhouse - Livin In The Sunshine (R.A.F. Zone Mix) (feat. Carl)

9 General Base - Base Of Love (Radio Logig Edit)

10 פישנזון - Ichak Dana Beechak Dana (Radio Cut) (feat. Ratan)

11 Moratto - La Fuerza Pagana (Single Cut)

12 Hithouse - Jack To The Sound Of The Underground (Radio Remix)
13 Molella - Change (Original Mix)
14 Clock - Keep The Fires Burning (Radio Mix)
15 Tony Di Bart - Do It (Dance Edit)
16 X-Static - I'm Standing (Heavy Organ Mix)
17 Black Diamond - Let Me Be (Cappella Edit)
18 One More Time - Get Out
19 Yaki-Da - Show Me Love (Radio Edit)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק, שהחליף את הצבעים של העטיפות הקודמות. זאת למעשה היתה העטיפה השביעית ברציפות שנראתה אותו דבר ואחריה סוף סוף הבינו בפונוקול שזה זמן לשנות לעטיפה חדשה... ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אוסף לא רע, שעומד בסטנדרט של שאר פרקי הסדרה בתקופה ההיא עם המון להיטי מצעדים שהוחתמו בחברות תקליטים שהתמחו בפופ/דאנס. הקטע הפותח של וויגפילד הדנית, הוא כמובן הלהיט הגדול ביותר מכאן (ואחד הגדולים של הניינטיז) וכמו עוד תשעה קטעים כאן הוא בהפקה איטלקית. האיטלקים, באותה תקופה, לקחו את הבכורה מהגרמנים ושלטו בסצינת להיטי הפופ-מועדונים עם המון סטייל, כפי שמצפים מיוצרים מארץ המגף.
לצד עשרת ההפקות האיטלקיות האלו, שממלאות למעלה מ-50 אחוז מהאוסף, יש כאן משהו כמו מפה של השליטה ביצירת היורודאנס באותה התקופה עם שלושה קטעים שבדים, שניים הולנדיים ושניים גרמנים. כל זה לא מפתיע, מה שכן מעיף את השפם זה העובדה שבטופ פופ הזה יש לראשונה גם קטעים ישראלים, לא אחד, שניים! והם לא רעים בכלל!
הקטע של אינסיידאאוט, עליהם סיפרתי רבות בביקורת הזאת, היה להיט הבכורה של הצמד שמורכב מאלון לוין ותומר גלאט וזכה להצלחה יפה הרבה בזכות זה שהוא כיכב בפסקול הסרט "שירת הסירנה".
השיר השני באוסף, זה של ההרכב פישנזון (Fish in Zone, באנגלית), הוא חידוש לפזמון הודי ותיק והוא גם כן היה סינגל בכורה, הפעם להרכב ירושלמי.
את פישנזון אני מכיר בעיקר בגלל הקלידן גיל שטיין, שהיה אחר כך חבר בהרכב הפרוגרסיב-רוק (!) טרספאס, ביחד עם ידידי רועי בר-טור. שטיין הוא מוסיקאי מחונן עם אוזן פנומנלית וכשרון הלחנה מעולה. את פישנזון הוא הקים ביחד עם אלי יונה, מפיק צעיר וכשרוני עם אוזן לסאונד עכשווי. הם צרפו זמרת, את אודליה דהן, שאחר כך הפכה למנחת טלוויזיה ואחר כך עוד אחת, את אורית קורן (בתמונה משמאל: מתוך כתבה עליהם ממקומון ירושלמי. צולם במפצלת, הירושלמים שמבינכם יודעים מה זה...). הם הקליטו דמואים, שהיו יורודאנסים וקצת צ'יזיים ושלחו אותם לחברות התקליטים המקומיות. בפונוקול התלהבו מהם והחתימו אותם במהרה.
ההתחלה נראתה טובה. "איצ'יקידנה" שכיכב ב"טופ פופ" המסוקר קיבל השמעות רדיו רבות והסינגלים שאחריו הצליחו אפילו יותר. "Feel the Rhythm" היה להיט מקומי ואף זכה להתייחסות מתקליטנים באירופה. סינגל נוסף, החידוש ל"Porque Te Vas" התקבל גם הוא בצורה יפה וסימל מעבר של ההרכב מכיווני היורודאנס ליורופופ. השיר גם סימפל בתוכו את אייס אוף בייס בצורה מוגזמת, אבל עצם זה שהוא לא הפך ללהיט בין לאומי שיכנע את חברי אייס אוף בייס שאין טעם להשקיע בתביעה משפטית. "ממש קיווינו שאייס אוף בייס יתבעו אותנו", סיפר לי שטיין לאחר שנים. "זה היה מקנה לנו פרסום בין לאומי!".
פונוקול האמינה מאוד בפישנזון, בעיקר אחרי שאינסייד אאוט התמוססו להם בין האצבעות, אחרי הגיוס של חבריה והתפוררות הלהקה. האמון הזה התבטא קודם כל בכל שהוצמד להם אורן קריסטל, מי שעומד מאחורי כל אוספי טופ פופ, כמפיק. אחרי זה פונוקול השקיעה רבות בקידום ההרכב והחשיפה שלהם בתקשורת המקומית היתה די מרשימה. הופעות בטוק שואוז בטלוויזיה, לוו בתחיפה רצינית ברדיו ובעיתונות, כשב-1996, לדוגמה, לקראת הוצאת אלבום הבכורה של פישנזון, פונוקול חברה למגזין הנוער "ראש 1" בקמפיין שאפשר לקוראי העיתון לבחור את שמו של אלבום הבכורה שלהם. הקוראים בחרו בשם "חלום מכושף" ונראה שעם הקליפים היפים שפונוקול מימנו להרכב - ההצלחה ממש מעבר לפינה. "הוציאו אותנו לסיבוב הופעות", נזכר לאחרונה שטיין. "היינו מופיעים לצד אומנים שבאו מחו"ל, או לצד תקליטנים ושדרני רדיו שעשו פעילות חוץ. תמיד היינו המנה הראשונה, אף פעם לא העיקר".
לאכזבתם הרבה של חברי פישנזון ושל אנשי פונוקול, ההצלחה והפריצה הגדולה של פישנזון מעולם לא הגיעה. הסיבה לכך, כנראה, היא שפישנזון אמנם עשו מוסיקה מחוברת, אבל היא לא היתה ברמה של החומרים שנעשו בחו"ל באותה תקופה והציבור הישראלי, לשם שינוי, לא היה טיפש.
אחרי כישלונו של האלבום, צביקה פיק ליהק את פישנזון כצוות ההפקה שלו וביחד הם הקליטו כמה מלהיטי העבר הגדולים של המאסטרו בגרסאות עדכניות. ההקלטות האלו היו ההצלחה הגדולה ביותר של פישנזון ו"עד היום אני מקבל מדי פעם תמלוגי השמעות על ההקלטות האלו", סיפר לי לפני שנתיים שטיין.
כיום שטיין ויונה מתעסקים שניהם בהפקה ודהן, כאמור, עובדת בעולם התקשורת. הזכרון מפישנזון הוא זכרון עמום מנסיון יחידי כמעט ליצור כאן פופ עדכני בזמן אמת. אם זה מנחם מישהו, כיום ההוצאות של פישנזון הן פרטי אספנים נדירים, שנמכרים במאות יורואים.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

Soul Classics

שם האוסף: Soul Classics

תת כותרת: אוסף להיטי הנשמה הגדולים בעולם משנות ה-60 ועד ימינו

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ הד ארצי

שנה: מרץ, 1998

עריכה: משה מורד ורן עצמון

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי

יחסי ציבור: איריס אביטל

מק"ט: 20306-2

רשימת שירים:

CD1 - השנים המוקדמות - 70'-60'

1 James Brown - It's a Man's Man's Man's World

2 Four Tops, The - Reach Out I'll Be There

3 Temptations, The - Papa Was A Rollin' Stone

4 Diana Ross - Love Child (with The Supremes)
5 Wilson Pickett - In The Midnight Hour
6 Percy Sledge - When a Man Loves a Woman
7 Otis Redding - (Sittin' On) The Deck of the Bay

8 Aretha Franklin - I Say a Little Prayer

9 Roberta Flack - Killing Me Softly With His Song

10 Etta James - Stormy Weather

11 Ike & Tina Turner - Come Together

12 Sarah Vaughan - Summertime

13 Diana Ross - You Are Everything (with Marvin Gaye)

14 Erma Franklin - (Take a Little) Piece Of My Heart

15 Billy Paul - Me and Mrs. Jones

16 Three Degrees, The - When Will I See You Again
17 Harold Melvin and the Blue Notes - Don't Leave Me This Way
18 MFSB - TSOP - The Sounds Of Philadelphia (feat. The Three Degrees)
19 O'Jays, The - Love Train
20 Patti Labelle - Lady Marmalade
21 Hot Chocolate - You Sexy Thing

CD2 - השנים המאוחרות - 90'-80

1 Bill Withers - Lovely Day

2 Rufus and Chaka Khan - Ain't Nobody

3 Tina Turner - Private Dancer (Album Version)

4 George Benson - Greatest Love Of All
5 Champaign - How 'Bout Us
6 Marvin Gaye - Sexual Healing
7 Terence Trent D'arby - Sign Your Name

8 Prince - Kiss

9 Cheryl Lynn - Got To Be Real (7" Version)

10 Jacksons, The - Blame It On The Boogie

11 Luther Vandross - Never Too Much

12 Sade - No Ordinary Love (Single Version)

13 Randy Crawford - Almaz

14 Dionne Warwick - Heartbreaker

15 Aretha Franklin - Who's Zoomin' Who

16 Lionel Richie - Hello
17 Charles & Eddie - Would I Lie to You?
18 Eternal - Don't You Love Me

עטיפה: קופסת קרטון, קצת גמלונית, שמכילה בתוכה את שני הדיסקים של האוסף (בנפרד) וגם חוברת לא רעה, שכוללת טקסט חווייתי וכייפי של יוצר האוסף משה מורד וגם קצת תמונות של האומנים שמככבים בו. כל זה עוצב על ידי הילית בן מאיר, שהשתמשה כאן לאורך כל הדרך בתמונות של חברות התמונות הבין לאומית "אימג' בנק" ו"Salamander Picture Library". בשורה התחתונה כל זה אמנם לא נראה מדהים, אבל זה מאוד מאוד מושקע, שזה משהו שתמיד חייבים להעריך. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: טוב, נתחיל עם קצת סנטימנטים וכו', כי לא הייתי כאן הרבה זמן, בגלל תקופה קצת עמוסה בחיים, הכל באופן חיובי. בכל מקרה, אני שמח לחזור ולסקר אוספים ומודה לכל הקוראים על האימיילים וההודעות הרבות שקיבלתי בזמן שקצת הזנחתי את האתר הזה.
לעניניינו - האוסף "Soul Classics", שהוא האוסף הראשון שאני מסקר לשנת 2012, כמעט 14 שנים אחרי שהוא יצא. "Soul Classics" הוא אחד האוספים המעניינים שיצאו כאן, אוסף שסגר תקופה ואולי היה ראוי להיות האוסף האחרון שאני מסקר באתר הזה (אל תדאגו, הוא לא). האוסף הזה סימן את הפרידה של משה מורד, מי שהיה מנהל המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי (ו-CBS, שקדמה לה) במשך כל העשור לטובת ניהול החברה כולה.
מורד חזר לאחרונה לכותרות, אחרי שהוא מונה למנהל של תחנת הרדיו 88 אף.אם של קול ישראל, בתפקיד נוסף שיתנוסס על הרזומה המכובד של האיש הזה. באופן טבעי שמו חוזר שוב ושוב באתר הזה ומכ-230 אוספים שכבר סוקרו הוא היה מעורב בעשייה של משהו כמו 15 אחוז מהם, שזאת סטטיסטיקה פחות או יותר מייצגת. כן, כן, משה מורד אחראי על 15 אחוז מהאוספים הלועזיים שיצאו בישראל בניינטיז.
הרזומה של מורד, כאמור, הוא דבר מרשים, שהחל ב-1976, כשהוא החל לשדר בגלי צהל. אחרי השחרור הוא התברג ברשות השידור, כשהוא שידר תכניות פופ, דאנס ומוסיקה שחורה שונות ואחרי אפיזודה קצרה בלונדון (שם הוא דיווח לעיתונים הישראלים על הסצנה הפורחת, כולל פינה אגדית ברשת ג' - "כאן משה מורד, לונדון") הוא חזר לישראל והגיש את תכנית הטלוויזיה המיתולוגית "להיט בראש". למנהל המחלקה הבין לאומית של CBS/אן.אם.סי הוא מונה ב-1990 והוא הצליח לשמור עליה כחברה מובילה בתחום המוסיקה הלועזית, כשרק הד ארצי נתנה לה פייט על הבכורה (בתמונה משמאל - מורד מעניק אלבומי פלטינה למייקל ג'קסון, כחלק מתפקידו בחברה).
כאדריכל של אוספים, מורד אחראי בעיקר על סדרות האוספים "סופרמיקס" ואחר כך "Hit Box" ובאופן כללי, למרות שמורד עשה עבודה מדהימה כמנהל המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי, בתחום האוספים הוא אף פעם לא הצטיין והאוספים של אן.אם.סי היו נקודת התורפה הגדולה ביותר של החברה במאבק עם חברות אחרות, הד ארצי, כאמור, בראשן.
עם עזיבתו את התפקיד, מורד החליט להוציא אוסף מיוחד, מהלב, אוסף שסוקר את מוסיקת הסול במשך ארבעה עשורים, פרוייקט מיוחד ושאפתני. כדי ליצור זאת, מורד חבר למתחרה הגדולה מאור יהודה, חברת הד ארצי, במה שהפך לאוסף הראשון אי פעם ששתי החברות המתחרות הוציאו ביחד, מה שהיה סוג של חדשות ענק בתעשיית המוסיקה המקומית. מורד פעל עם רן עצמון, מנהל המחלקה הבין לאומית של הד ארצי וביחד הם ערכו אוסף כולל וטוב מאוד של קלאסיקות מהתחום. מורד ללא ספק עזב את הג'וב בסטייל.
למרות כל הסיפור הזה, האוסף לא הרשים בחנויות והפרוייקט המיוחד הזה נדחק למעמקי הזכרון. מה שכן, למרות שזאת לא ההצלחה המסחרית הגדולה ביותר שמורד חתום עליה, הוא אמר לי בעבר שזה האוסף שהוא הכי גאה בו שהוא יצר, שזה לחלוטין דבר מובן.
בכל מקרה, אי הצלחתו של האוסף לא מנעה ממורד להמשיך לעשות דברים גדולים, כולל להיות מנהל השיווק של חברת EMI בלונדון בתחילת שנות ה-2000, כשאחר כך הוא המשיך לניהול אומנים רבים ועשיית תכניות רדיו ללא פחות מה-BBC. לגבי היריבות של אן.אם.סי עם הד ארצי, זאת, כידוע הסתיימה לאחרונה, כשאן.אם.סי רכשה את הד ארצי. מי היה מאמין בניינטיז...

ערך אספני: 35 ש"ח

ציון: 9