שם האוסף: Volume 10
חברת תקליטים: IMP
שנה: מאי, 1996
עריכה: יורם ואזאנא
הפקה: אסנת יאיר, גל ארבלי, יניב ישעיהו ואיתמר חובב
מק"ט: 2029
ציון: 9
חברת תקליטים: IMP
שנה: מאי, 1996
עריכה: יורם ואזאנא
הפקה: אסנת יאיר, גל ארבלי, יניב ישעיהו ואיתמר חובב
מק"ט: 2029
רשימת שירים:
1 Deep Zone - It's Gonna Be All Right (DJ Juan's Radio Mix)
2 Kadoc - The Nightrain (Radio Edit)
3 Mark Morrison - Return of the Mack (Joe T. Vannelli Light Radio Edit)
4 Los Del Rio - Macarena (Bayside Boys Remix)
5 Skee-Lo - I Wish (Radio Edit)
6 Klubbheads - Klubbhopping (Radio Edit)
5 Skee-Lo - I Wish (Radio Edit)
6 Klubbheads - Klubbhopping (Radio Edit)
7 V. Man in the U.K., The - House Fiction
8 Backstreet Boys - We've Got it Goin' On (Radio Edit)
8 Backstreet Boys - We've Got it Goin' On (Radio Edit)
9 Dr. Alban - Born in Africa (Pierre J's Radio Remix)
10 N-Trance - Electronic Pleasure (Original Version)
11 Alcatraz - Giv Me Luv (Giv Me Edit)
12 Gusto - Disco's Revenge (Females Revenge Mix - Radio Edit)
13 Fun Factory - Doh Wah Diddy (Dee Dee Radio)
14 Fargetta - Midnight (Get Far Remix)
15 Transformer 2 - Just Can't Get Enough (Radio Edit)
16 Bliss Team - Love is Forever (D.J. Molinaro Progressive Mix)
17 Newmill - I Won't Change (45 Mix)
18 Egma - Never Gonna Lose Your Love (Station Edit)
עטיפה: אחרי תשעה פרקים שעוצבו על ידי סטודיו איילה ואיתן, ב-IMP החליטו לגוון והביאו מעצב חדש, את אורי גרזון, שעתיד להפוך למעצב הבית של החברה. למרבה האכזבה, גרזון יצר עטיפה סטנדרטית, שנראית כמו עוד משהו בסדרת העטיפות של איילה ואיתן, שפחות או יותר שמרו על אותו עיצוב ורק החליפו את צבעי העטיפה בכל פרק. בחלק 10 גרזון החליף לגווני שחור וכסוף, זה נראה טוב, אבל זה לא ממש מעורר השראה. ציון עיצוב: 711 Alcatraz - Giv Me Luv (Giv Me Edit)
12 Gusto - Disco's Revenge (Females Revenge Mix - Radio Edit)
13 Fun Factory - Doh Wah Diddy (Dee Dee Radio)
14 Fargetta - Midnight (Get Far Remix)
15 Transformer 2 - Just Can't Get Enough (Radio Edit)
16 Bliss Team - Love is Forever (D.J. Molinaro Progressive Mix)
17 Newmill - I Won't Change (45 Mix)
18 Egma - Never Gonna Lose Your Love (Station Edit)
ביקורת ורקע: באופן קצת מצחיק, "ווליום 10", שיצא בשנת 1996, הוא ה"היטמן" של סדרת "ווליום" ותיכף אני אסביר למה "מצחיק". כשאני אומר "היטמן", אני מתכוון לכך שזה הפרק של הסדרה שהלך למיינסטירים, שהפציץ בלהיטים, שזכה להצלחת הענק. בניגוד לשאר פרקי הסדרה, שהתמקדו בעיקר בלהיטי רחבות והיו מלאים בקטעים עלומים, "ווליום 10" היה עמוס בשלאגרים, כש-12 הקטעים שפותחים אותו היו להיטי ענק ורק ששת הקטעים הסוגרים נחשבים אמנם לסוג של פילרים, אבל אפילו ביניהם יש כמה שמות מוכרים כמו פארג'טה, פאן פקטורי ואחמה.
"ווליום 10" יצא במאי, 1996, חודשיים לפני האלבום הלועזי הנמכר ביותר בישראל בכל הזמנים, האוסף "היטמן 7". מעבר לכך שזאת היתה תקופה טובה לאוספים בישראל, יש עוד קשר בין האוספים, השיר "מקרנה". הדעה הרווחת היא שההצלחה של "היטמן 7" קשורה מאוד לכל שאנשים חיפשו את הלהיט הלטיני וזה היה המקום היחידי להשיג אותו. זה ממש לא נכון. הד ארצי נתנו ל-IMP את הזכויות לשימוש בשיר, עוד לפני שהוא הפך ללהיט ענק וזהו הפעם הראשונה שהשיר יצא בישראל. חודש אחר-כך, מקרנה התפוצצה והפכה לאחד הלהיטים הגדולים והמכירות של "ווליום 10" זינקו. בהד ארצי מיהרו לדפוק קופון וצרפו את השיר לפרק החדש של "היטמן". השאר זה היסטוריה.
שיר נוסף שמשותף לשני האוספים הוא "Return of the Mack" של מארק מוריסון. השיר מופיע בווליום ברמיקס קצת שונה, אבל ההצלחה המתגברת שלו כנראה ששכנעה את אנשי הד ארצי ששווה להכניס אותו גם להיטמן. שני הסיפורים האלו מלמדים משהו מאוד מרכזי - עד כמה אנשי IMP, בראשות יורם ואזאנא, היו מחוברים ועם היד על הדופק, יותר מבכל חברה אחרת. בעתיד, הד ארצי הביאו את יורם ואזאנא לשורותיהם, בינתיים, חברת הענק מאור יהודה נהנתה לצור שיתופי פעולה רבים עם IMP ולמעשה להפוך אותם למחלקת הדאנס של החברה. השיתוף הזה התבטא בהוצאת עשרות אוספים ביחד, חלקם הפכו להצלחות ענק.
"ווליום 10" היה הבלחה חד פעמית לכיוון המיינסטרים והפרק הבא של הסדרה כבר החזיר לשורשי היורודאנס שלה. בהמשך דרכה הסדרה די איזנה את הדברים. להיטי פופ הפכו להיות חלק מהנוף של "ווליום", אבל במינון לא מאוד גבוה, שלא פגע בקו הדאנסי שלה.
ערך אספני: 10 ש"ח"ווליום 10" יצא במאי, 1996, חודשיים לפני האלבום הלועזי הנמכר ביותר בישראל בכל הזמנים, האוסף "היטמן 7". מעבר לכך שזאת היתה תקופה טובה לאוספים בישראל, יש עוד קשר בין האוספים, השיר "מקרנה". הדעה הרווחת היא שההצלחה של "היטמן 7" קשורה מאוד לכל שאנשים חיפשו את הלהיט הלטיני וזה היה המקום היחידי להשיג אותו. זה ממש לא נכון. הד ארצי נתנו ל-IMP את הזכויות לשימוש בשיר, עוד לפני שהוא הפך ללהיט ענק וזהו הפעם הראשונה שהשיר יצא בישראל. חודש אחר-כך, מקרנה התפוצצה והפכה לאחד הלהיטים הגדולים והמכירות של "ווליום 10" זינקו. בהד ארצי מיהרו לדפוק קופון וצרפו את השיר לפרק החדש של "היטמן". השאר זה היסטוריה.
שיר נוסף שמשותף לשני האוספים הוא "Return of the Mack" של מארק מוריסון. השיר מופיע בווליום ברמיקס קצת שונה, אבל ההצלחה המתגברת שלו כנראה ששכנעה את אנשי הד ארצי ששווה להכניס אותו גם להיטמן. שני הסיפורים האלו מלמדים משהו מאוד מרכזי - עד כמה אנשי IMP, בראשות יורם ואזאנא, היו מחוברים ועם היד על הדופק, יותר מבכל חברה אחרת. בעתיד, הד ארצי הביאו את יורם ואזאנא לשורותיהם, בינתיים, חברת הענק מאור יהודה נהנתה לצור שיתופי פעולה רבים עם IMP ולמעשה להפוך אותם למחלקת הדאנס של החברה. השיתוף הזה התבטא בהוצאת עשרות אוספים ביחד, חלקם הפכו להצלחות ענק.
"ווליום 10" היה הבלחה חד פעמית לכיוון המיינסטרים והפרק הבא של הסדרה כבר החזיר לשורשי היורודאנס שלה. בהמשך דרכה הסדרה די איזנה את הדברים. להיטי פופ הפכו להיות חלק מהנוף של "ווליום", אבל במינון לא מאוד גבוה, שלא פגע בקו הדאנסי שלה.
ציון: 9