Eurovision Song Contest Israel 1999

שם האוסף: Eurovision Song Contest Israel 1999

חברת תקליטים: IMP/ רשות השידור

שנה: 1999

הפקה: איתמר חובב, יורם ואזאנא, אלמוגית אלוש, יניב ישעיהו וגל ארבלי

מק"ט: 2062

רשימת שירים:

CD1:

1. Charlotte Nilsson - Take Me To Your Heaven (Sweden) (3:02)

2. Selma - All Out Of Luck (Iceland) (2:59)

3. Surpriz - Reise nach Jerusalem (Germany) (2:59)

4. Doris - Marija Magdalena (Croatia) (3:01)

5. Eden - Happy Birthday (Israel) (3:00)

6. Evelin Samuel and Camilla - Diamond Of Night (Estonia) (2:57)

7. Dino and Beatrice - Putnici (Bosnia and Herzegovina) (3:03)

8. Trime Jepsen and Michael Teschl - Denne Gand (Denmark) (3:02)

9. Bobbie Singer - Reflection (Austria) (3:00)

10. Darja Svajgar - For a Thousand Years (Slovenia) (3:04)

11. Vanessa Chinitor - Like The Wind (Belgium) (2:57)

12. Van Eijk - Living My Life Without You (Norway) (2:58)

13. Times Three - Believe'n Peace (Malta) (2:58)

14. Tugba Onal - Don Artik (Turkey) (3:00)

15. Mullans, The - When You Need Me (Ireland) (3:01)

16. Nayah - Je Veux Donner Ma Voix (France) (3:36)

17. Aiste - Strazdas (Lithuania) (3:03)

18. Rui Bandeira - Como Tudo Comecou (Portugal) (3:05)

19. Lydia - No Quiero Escuchar (Spain) (3:06)

CD2 - Multimedia:

1. Opening Part

2. Dana International in the Interval Act

3. Back Stage

4. Awards Ceremony

5. Halleluya Performed by all Eurovision Participants

אנשי רשות השידור תופחים לעצמם על השכם בעטיפה הפנימית

עטיפה: עיצוב של אורי גרזון. בסך הכל עבודה לא רעה של מעצב הבית של IMP. העטיפה הראשית מציגה על נייר גלוסי את לוגו התחרות ובפנים יש תמונות של כל המשתתפים, עם הניקוד שלהם בתחרות וטקסט קצר על כל שיר ושיר. כמה פאדיחות בעטיפה קיימות בטעות באיות באנגלית של המדינה אירלנד, טעות בשם של השיר הפורטוגלי וגם התבלבלו כאן בדגלים של ליטה וספרד. הטעויות האלו תוקנו בהדפסה השניה של הדיסק. בדף האחרון של החוברת יש גם תמונות של בכירי רשות השידור, שאני לא יודע אם זה מחווה יפה, או משהו קצת גרוטסקי. הנטיה היא לבחור באפשרות השניה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: טוב, הדיסק הזה הוא לא אוסף שגרתי. ב-1999 האירוויזיון הגיע לירושלים, בזכות זכייתה של דנה אינטרנשיונאל, עם השיר "דיווה", שנה לפני כן. האירוויזיון בסוף שנות התשעים היה בשפל הגדול ביותר שלו, אי פעם. שנות התשעים וכפר המדיה הגלובלית שהעולם הפך להיות, הפכו את האירוויזיון לתחרות אנכרוניסטית. תם העידן שהתחרות היוותה פלטפורמה לפריצה לאמנים מכל רחבי היבשת. אלו, בניינטיז, יכלו לעשות זאת באמצעות ה-MTV או באמצעות חברות התקליטים השונות ששלחו את זרועותיהן לכל עבר. בשנים האחרונות האירוויזיון אמנם חווה פריחה מחודשת והתחרות מתקיימת באולמות שכוללים עשרות אלפי צופים, אבל ב-1999, האולם של בנייני האומה, על 3000 מקומותיו, הספיקו לתחרות שעוררה עניין ביינוני בלבד, בארץ ובעולם.

למרות העניין הביינוני, ברשות השידור הרגישו (בצדק) טוב עם התוצר הסופי של התחרות והם החליטו שזה רעיון טוב להוציא אוסף של שירי התחרות. הקונספט של אוסף תחרות שירי אירוויזיון לא היה חדש. זה היה מקובל, בעבר, שלכל תחרות יוצא אוסף שכזה. מה שכן, חשוב להבהיר שהאוספים האלו של האירוויזיון שיצאו - היו יוזמות של חברות תקליטים מקומיות במדינות שונות ואף פעם לא יוזמה מרוכזת של איגוד השידור האירופי. כך, לדוגמה, בישראל יצאו אוספים של תחרות האירווזיון בין השנים 74' ל-87' ובכללי בעולם, עם הירידה בפופולאריות של האירוויזיון, אוספים כאלו יצאו במקומות שונים עד 1991. כך עברו להם שמונה שנים בלי אוסף של תחרות אירוויזיון והנה, ב-1999 רשות השידור החליטה להחיות את הרעיון. הרשות פרסמה מכרז לכל חברות התקליטים המקומיות, אבל בגלל שאוסף של התחרות נראה דבר לא אטרקטיבי במיוחד, החברות הגדולות - הליקון, הד-ארצי ואן.אם.סי, דילגו עליו. היחידה שהרימה את הכפפה היתה IMP הקטנה, שראתה באוסף הזה הזדמנות.

ל-IMP לקחו כמה שבועות, אחרי שהסתיים הטקס, כדי להוציא את האוסף, שבאופן מביך לא כלל ארבעה שירים שהשתתפו בתחרות: אלו של הולנד, פולין, קפריסין ובריטניה. הסיבה: חברת התקליטים שייצגה את השירים האלו בישראל, אן.אם.סי, לא שחררה מסיבה כלשהי את השירים לשימוש באוסף. למזלם של אנשי IMP, את הקטע הזוכה של שרלוט נילסון השבדית הם כן קיבלו, אז לפחות זה.

האוסף כולל שני דיסקים, הראשון כולל את 19 השירים שכן קיבלו את אישור חברות התקליטים שלהם להופיע באוסף והשני קטעי וידאו מהתחרות, כולל הביצוע המרגש של כל משתתפי התחרות ל"הללויה" של חלב ודבש, על כותרות סיום המשדר.

אנשי IMP עשו את המקסימום כדי שהאוסף הזה ייצא כמו שצריך, אני חושב שאנשי רשות השידור יכלו לעשות קצת יותר. הם יכלו ללחוץ על אן.אם.סי כדי שזאת תאשר את השירים לשימוש באוסף. באמת שלא היתה סיבה לכך שהם לא יכללו כאן.

למרות העדר הקטעים, האוסף של האירוויזיון היה הצלחה, כנראה הכי גדולה מסחרית של IMP. האוסף יוצא לכל העולם ועשרות אלפים מחובבי האירוויזיון מסביב לגלובוס קנו אותו. ההצלחה של האוסף עוררה אנשים באיגוד השידור האירופי ובשנה שאחר כך הם יזמו לראשונה הוצאה של אוסף אחד בהפצה בין לאומית עם שירי התחרות. האוסף של שנת 2000  יצא מבעוד מעוד, בחברת התקליטים BMG. האוסף של 2000 היה הצלחה ומאז כל שנה יוצא אוסף כזה, בהצלחה גדולה. את הטרנד הזה, כאמור, עוררו רשות השידור ו-IMP, שחזו את עלייתה המחודשת של תחרות האירוויזיון, כשזאת היתה בשפל הכי שלה. כבוד.

ציון: 7

ערך אספני: 130 ₪

תודה למיכאל פורז שסייע בהכנת המאמר הזה

הקמיקאל ברד'רז בהופעה בתל-אביב, 12.11.16

 הקמיקאל ברד'רז, מהרכבי ההאוס והביג ביט הבולטים של של שנות התשעים, הגיעו אמש להופעה במרכז הירידים

הקמיקלז על הבמה. רואים רק את הצללית שלהם ושל הציוד שלהם

בתל-אביב. ההופעה התקיימה בדשא הפתוח של המרכז, מקום שיכול להכיל כעשרת אלפים איש ושהיה די מלא. האווירה היתה ממש טובה. קהל הגיע בגישה חיובית, עם feel של רייב מהניינטיז. אחרי שני חימומים, של רד אקסס ושל 2manyDJs, הקמיקאל עלו לבמה בשעה 22:00. במשך שעה וחצי הקמיקלז נגנו את רוב להיטיהם, במה שהיה ספק הופעה, ספק מופע וידאו, ספק מסיבה.
צמד הקמיקאל עלו על במה עמוסת ציוד טכני, אך הציוד הזה, כמו גם חברי ההרכב, היו חשוכים, כשמה שהקהל צופה בו, בעצם, זה בצללית שלהם, על רקע עבודות וידאו מרשימות. אני יודע שזה קצת מיושן לצפות מהרכב אלקטקוני באמת לבצע את החומרים שלו בצורה חיה בהופעות, אני לא תמים ואני יודע שרק מעטים אכן עושים זאת. מה שכן, בהופעה של הקמיקאלז כן ציפיתי לשואו, אולי בגלל המסגרת שבה הוא התקיים - בדשא הפתוח, על במה גדולה, עם קהל שציפה להופעה. לא ציפיתי לרקדנים ולהטוטים על הבמה, אבל עם כמות הציוד שעליה, הייתי רוצה לפחות לראות מה הם עושים איתו. לקבל קצת מושג לגבי איך הם בונים את השירים והקטעים בלייב. במקום זה קיבלנו שואו לייזרים ו-וידאו מרשים, עם מוסיקה מעולה, סאונד טוב וקהל שרוקד והגיב, למרות המחזה המעט ביזארי, מצויין.

כרטיס המופע

בגלל שההופעה היתה יותר מסיבה, כשהיא הסתיימה ב-23:30, התחושה היתה של עוד. הקהל ממש סרב ללכת ובמשך רבע שעה רוב האנשים נשארו במקומם, בקריאה לצמד לחזור לעוד. זה לא קרה. הרייב רק התחיל ובום הוא נגמר, מה שחיזק עוד יותר את העובדה שלא ממש ראינו הופעה. כנראה שהמקום המתאים לפרפורמנס שכזה, הוא כחלק מאירוע הרבה יותר גדול, כזה שנמשך כל הלילה ושכולל ליין-אפ של דיג'יים ומוסיקאים שמופיעים בזה אחר זה.

הקמיקאל ברד'רז, מרכז הירידים, תל-אביב, 12.11.16

הקמיקאל ברד'רז מופיעים באוספי הניינטיז הבאים:

900% Pure Dance

Best of Dance 1999

Funkie Junkie Beats

Now That's What I Call Music

The Doctor's Work

שם האוסף: The Doctor's Work

תת כותרת: Baby Doc's Best Tracks

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Dance

שנה: 1998

עריכה: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק ויח"צ: ארז פרי, איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20321-2

רשימת שירים:

1. S-J - I Feel Divine (Baby Doc Mix) (7:14)

2. Age of Love, The - The Age Of Love (Baby Doc Remix) (7:12)

3. Dominatrix - Possession (Baby Doc Remix) (6:17)

4. Praga Khan - Injected With A Poison (Baby Doc Remix) (6:09)

5. Hellfire Club, The - Bitch (6:57)

6. Hellfire Club, The - Voodoo Magic (6:38)

7. Carle Younge Project, The - Can You Feel The Heat (Baby Doc Mix) (6:55)

8. Amen! UK - Passion (Baby Doc Remix) (6:29)

9. Milk Inc - Good Enough (La Vache) (Baby Doc's Old School Mix) (6:06)

10. Baby Doc - Limo Man (6:35)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. תמונה של בייבי דוק, עם הפונט שאן.אם.סי השתמשו בו באותה תקופה לאוספים שלהם. חסר בחוברת מידע על הדוק, שיכל לעזור. חוץ מזה, נראה לא רע. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: קוונטין פראנגן, או בשם הבמה שלו בייבי דוק, היה יוצר מעניין, מחלוצי ה-Nu NRG, שזה ז'אנר מאוד מהיר של מוסיקת האוס, שהיה פופולארי מאוד במועדוני הגייז של אירופה בסוף הניינטיז. דוק לא היה פעיל המון שנים. מאמצע הניינטיז, עד שנת 2001 ככה. הוא הוציא כמה עשרות סינגלים, היה שותף בשני לייבלים של Nu NRG וגם עשה כמה עשרות רמיקסים, זאת במקביל לקריירת תקלוט במועדון הטרייד הלונדוני.

בייבי דוק הוא לא הדיג'יי/יוצר הכי מעניין של החצי השני של הניינטיז, אבל תמי שכנאי, שניהלה את מחלקת הדאנס של חברת אן.אם.סי באותה תקופה, היתה חולה עליו. התוצאה? היא השתמשה בכוחה והוציאה לו אלבום אוסף, למעשה האלבום היחידי של הדוק בעולם! אפשר לבקר את הבחירה להוציא דווקא לדוק אוסף, אבל גם אפשר לשבח את זה שדווקא חברה ישראלית בחרה לעשות את הדבר הלא שיגרתי הזה ולהוציא לו אלבום. האלבום אוסף עשרה קטעים שהוא הפיק או עשה להם רמיקס. זאת אסופה נחמדה, רק חבל שחסרים כאן הרמיקסים שהדוק עשה לאמני מיינסטרים גדולים: הפט שופ בוייז, איגי פופ, מארק אלמונד ושר. עדיין יוזמה יפה, שממש ממש לא הצליחה בחנויות. דווקא בחו"ל היו כמה פריקים של הדוק שחיפשו את האוסף הזה, בארץ, כאמור, כמעט ולא.

בתחילת שנות האלפיים, אן.אם.סי המשיכו את הקו הזה של לאסוף אלבומים של דיג'יים וכך יצאו אלבומים כאלו לטייסטו ולדיפ דיש, תחת הכותרת "Superstar DJ".

ציון: 8

ערך אספני: 70 ₪

Mantra for Peace

שם האוסף: Mantra for Peace

תת כותרת: מוסיקה חובקת עולם

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: מרץ, 1996

עריכה: דובי לנץ ויואב רייס

הפקה: יואב רייס

מק"ט: Arton 19614

רשימת שירים:

1. Night Ark - Homecoming (3:44)

2. Music Channel - Mantra for Peace (5:11)

3. Bel Canto - Agnus Dei (4:55)

4. Ton Koopman - Bach - Agnus Dei (with The Amsterdam Baroque Orchestra And Choir) (5:22)

5. ימי הבינתיים - ימי הבינתיים (3:08)

6. Cesaria Evora - Petit Pays (3:45)

7. Chafino - Frivolite (5:20)

8. Chorale - Riu Riu (3:24)

9. Anne Dudley - Canticles of the Sun and the Moon (5:42)

10. Oysten Sevag - Norwegian Mountain (3:41)

11. Clannad - Theme From Harry's Game (2:29)

12. Maire Brennan - A Place Among the Stones (6:46)

13. Dadawa - Sister Drum (5:46)

14. Snap! - Rame (Slomo Single Version) (feat. Rukmani) (4:05)

15. Ravi Shankar - Shanti Mantra (3:22)

16. Night Ark - Picture (4:28)

עטיפה: עיצוב של דור כהן. גם בפנים, גם בחוץ, מקושקש מדי. הפונט של שמות השירים לא ברור. אפילו את הטקסט שדובי לנץ כתב בחוברת הפנימית קשה לקריאה. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: אוסף מוסיקת עולם או New Age, כפי שנהגו לקרוא לזה, שערך איש הרדיו דובי לנץ, ביחד עם יואב רייס מהד ארצי. יש כאן שירים מכל העולם, כולל שניים מישראל (קטעים 2 ו-5), עם קו שאמור להיות, על פי הכותרת, שירים על שלום. ביישום, אין כאן כל כך שירים על שלום (חוץ משיר הנושא), אבל בהחלט קטעים מרגיעים עם מלודיה יפה.

עיקר העיניין באוסף הזה היתה בזכות הרצועה הפותחת שלו, נעימת הפתיחה של הסדרה "החמישייה הקאמרית", שהיתה מאוד פופולארית באותה תקופה ואנשים רבים חיפשו אותה. על קופסת הדיסק גם היתה מידבקה שבשרה שנעימת הפתיחה הזאת כלולה בפנים. הקטע, של ההרכב הטורקי-ארמני-אמריקאי Night Ark, יצא במקור בשנת 1986 באלבום הבכורה שלהם "Picture", שיצא במקור רק בתקליטים ובקלטות. בעקבות ההצלחה של הנעימה בסדרה, נוצר בישראל עניין באלבום, שלפני כן יצא בדיסק לתקופה קצרה ביוון ב-1993. הד ארצי הפכו עולמות כדי להצליח להוציא אותו בארץ, וההדפסה המקומית שלו היתה מקרה נדיר של הוצאת דיסק בינלאומי שהעניין בו בחו"ל היה מינורי. קטע נוסף של Night Ark, שיר הנושא של האלבום, סוגר את האוסף הזה. למרות כל זאת, האוסף לא זכה להצלחה מסחרית.

ציון: 6

ערך אספני: 10 ₪

Slow Turning

שם האוסף: Slow Turning

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1989

מק"ט: HL 8071

רשימת שירים:

1. Chris De Burgh - Love is My Decision (4:04)

2. Leo Sayer - When I Need You (4:07)

3. Breathe - How Can I Fall (4:40)

4. Living In A Box - Room In Your Heart (4:24)

5. Genesis - In Too Deep (4:58)

6. Peter Gabriel - In Your Eyes (5:24)

7. Spandau Ballet - True (5:33)

8. Roxy Music - Avalon (4:15)

9.Bankstatement - I'll Be Waiting (5:53)

10. Julia Fordham - Happy Ever After (Original Mix) (3:41)

11. Neville Brothers - A Change is Gonna Come (3:41)

12. Toni Childs - Many Rivers to Cross (5:01)

13. Joe Jackson - Fools In Love (4:24)

14. Dreaming In Colour - Call On Me (3:53)

עטיפה: עיצוב של עמוס בידרמן. גזיר של איור ישן של זוג מאוייר רוקד סלואו, על רקע מנומר. נראה לא טוב. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: "Slow Turning" היה סוג של המשך של סדרת "Slow Motion", שיצאה בשני פרקים בתקליטים בשנת 1988 ("Slow Motion" ו-"Slower Motion"). שני האוספים האלו אוחדו לדיסק אחד ב-1989, דיסק שכלל את חלק מהקטעים משניהם. הדיסק הזה היה אחד הדיסקים הראשונים שהליקון הוציאה והוא היה להצלחה אדירה. הסדרה כללה בלדות אייטיז קורעות ובעקבות הצלחת הדיסק של "Slow Motion", הליקון החליטו לנסות להכות בברזל ולהוציא עוד אוסף כזה."Slow Turning" שומר על הקו, כשהוא כולל שירים שמזכירים לי את אפיזודות הסלואו ממסיבות הכיתה בבית הספר היסודי. לא שזה רע...

לאוסף אין קרדיט עורך והוא כולל קטעים מהרפרטוארים היפים של חברות התקליטים של Virgin, A&M ו-Chrysalis, שהליקון יצגו באותה תקופה. למרות הציפיה ובניגוד לפרקים של "Motion", "Turning" לא הצליח בחנויות והוא נדיר מאוד למציאה.

ציון: 8

ערך אספני: 70 ₪

Club Trance Experience

שם האוסף: Club Trance Experience

תת כותרת: Compiled by D.J Solly (Haoman 17)

חברת תקליטים: פונוקול/ אינקוגניטו

שנה: 1999

עריכה: סולי נואמה, שירה שליט ואורן קריסטל

הפקה: דניאל בוחניק

מק"ט: 2142-2

רשימת שירים:

1. Horny Bruce - The Way It Isn't (6:07)

2. Critical Mass - In Your Eyes (6:42)

3. Hidden Sound System - Freeze (6:38)

4. DJ Tibby - Midnight (6:01)

5. Nomax - Sonar (8:27)

6. Hammock Brothers - Blaze Of Night (6:33)

7. San - Feel My Love (7:02)

8. Fire and Ice - What You Are For Me (5:40)

9. Atlantis 6 - Life Is A Mystery (6:27)

10. Male Motion - To The Top (5:52)

11. Madely - Blue Sun (The House Groove) (7:10)

12. Supernova - Komm Zu Mir (5:59)

עטיפה: עיצוב של סיוון אופיר ויריב בן שלום. נראה כמו עטיפה של אלבום טראנס, מה שמפספס את הנקודה. אמנם לסגנון קראו קלאב-טראנס, אבל ללא ספק הוא היה ז'אנר שיצא מההאוס, והיה שייך למועדונים. ליצור לאוסף הזאת עטיפת "טראנס", בטוח פגעה בשיווק שלו ובנראות שלו על מדפי חנויות הדיסקים. זה בטח נוצר בגלל שהז'אנר הזה עוד היה בתולי, בעת יציאת האוסף הזה, אבל עדיין. ציון עיצוב: 4

סולי נואמה, תמונה מתוך העטיפה הפנימית של האוסף

ביקורת ורקע: הדיג'יי סולי נואמה היה בשנות התשעים אחד הדיג'יים המובילים בישראל. הוא תקלט בכל אבן דרך ממועדוני ירושלים - "האגף הסגור", "דפרדייה", "פיתגורס", "האופרה", "האנדרגראונד", "התעשייה" ובסוף הניינטיז הפך לרזידנט של המועדון המוביל בארץ, "האומן 17". מכאן, החיבור בין נואמה לבין חברת פונוקול, ליצירת אוסף, היה דבר די טבעי. "בתקופת האומן 17 בירושלים", נזכר נואמה בימים ההם, "היה קשה להשיג מוסיקה. זה לא כמו היום, בעידן האינטרנט, שהכל זמין. היינו ממש צריכים לטוס לאמסטרדם, לקנות תקליטים ולבקר במועדונים השונים על מנת להתרשם ממה שקורה. כך הבאנו את מה שמתרחש שם, לסצנת המועדונים של עיר הבירה".

"באחד המסעות קלטתי סגנון חדש של מוזיקת האוס-מועדונים, משהו לא סטנדרטי. הסגנון הזה כלל מוטיבים מעולם הטראנס הפסיכדלי, שהתחיל להתרומם באותן השנים. קראו לסגנון קלאב-טראנס ואהבתי מאוד את השילוב המסחרי הזה של האוס עם טראנס. חשבתי שהוא יכול לתפוס טוב בארץ והבאתי איתי כמה תקליטים, מכמה לייבלים שונים. הקהל כאן עף על זה".

"באותה התקופה הייתי מחובר לאורן קריסטל ושירה שליט מפונוקול ופשוט שיגעתי אותם על הנושא. יצרנו קשר עם חברת התקליטים של טייסטו וכל החבורה דאז והתחלנו לאסוף את הזכויות על התקליטים שהבאתי מאמסטרדם וגרמניה. חברות התקליטים מחו"ל היו בשוק שבכלל אנחנו רוצים לקנות זכויות הפצה בארץ".

"האוסף יצא, הייתה מסיבת השקה, אך לצערי המכירות לו היו היסטריות. הקדים את זמנו לגמרי. אחריו, כבר לאט לאט הז'אנר תפס תאוצה ואיתו גם האוספים השונים מבית אן.אם.סי וגם פונוקול. אני העדפתי לחזור לכור מחצבתי ולעזוב את נושא עריכת האלבומים".

ציון: 9

ערך אספני: 35 ₪

עכשו או לעולם לא

שם האוסף: עכשו או לעולם לא

תת כותרת: It's Now or Never

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

עריכה: צ'ארלי סולומון וקארן רוז

מק"ט: 19419-2 Arton

רשימת שירים:

1. Elvis Presley - It's Now or Never (3:17)

2. Peggy March - I Will Follow Him (2:27)

3. Everly Brothers, The - Cathy's Clown (2:25)

4. Neil Sedaka - Breaking Up Is Hard To Do (2:22)

5. Brian Hyland - Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Pokadot Bikini (2:20)

6. Millie - My Boy Lollipop (2:01)

7. Cascades, The - Rhythm Of The Rain (2:30)

8. Skeeter Davis - The End Of The World (2:38)

9. Otis Redding - (Sittin' On) The Dock Of The Bay (2:42)

10. Stevie Wonder - My Cherie Amour (2:52)

11. Marvin Gaye - I Heard it Through the Grapevine (3:18)

12. Diana Ross - You Can't Hurry Love (with the Supremes) (2:48)

13. Martha Reeves - Dancing In The Streets (with the Vandellas) (2:40)

14. Wilson Pickett - Land of 1000 Dances (2:28)

15. Sam & Dave - Soul Man (2:38)

16. Aretha Franklin - Respect (2:22)

17. Desmond Dekker - Israelites (with The Aces) (2:34)

18. Mamas and The Papas, The - California Dreamin' (2:40)

19. Sonny and Cher - I Got You Babe (3:09)

20. Box Tops, The - The Letter (1:54)

21. Monkees, The - I'm a Believer (2:46)

22. Jefferson Airplane - Somebody To Love (3:01)

23. Vanilla Fudge - You Keep Me Hanging On (2:58)

24. Guess Who, The - These Eyes (3:43)

25. Young Rascals, The - Groovin' (2:29)

26. Jose Feliciano - Light My Fire (3:38)

27. Elvis Presley - Suspicious Minds (4:34)

עטיפה: עיצוב של בועז קימלמן. קומיקס עם המון אלמנטים מהסיקסטיז. מד-מן, לפני שהיה מד-מן. מושלם, בזמנו, על תקליט, בכלל נראה מליון דולר. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: ב-1989 החלו ברשת ג' של קול ישראל בפרוייקט שאפתני ומרשים של סיקור המוסיקה, האירועים והתרבות של שנות השישים. תחת הכותרת "עכשיו או לעולם לא", שם שנבחר מהתרגום של שמו של להיטו האלמותי של אלביס פרסלי, "It's Now or Never". את הפרוייקט ערכה עפרה הלפמן, הגיש מנחם פרי, והמפיקה/טכנאית שלו היתה גלית אמירה. הפרוייקט שודר כמיני מרתונים חודשיים, כשכל חודש שודרו חמש שעות שהתמקדו בשנה אחרת מהסיקסטיז בסדר כרונולוגי. סה"כ פרוייקט של חמישים ואחת (!) שעות שידור (ל-1963 הוקדשו שש שעות). כל תכנית חולקה בצורה די שווה. השעתיים הראשונות סקרו את הלהיטים הגדולים של אותה שנה בארצות הברית ובבריטניה, כולל הסיפורים מאחורי השירים. השעה השלישית זלגה ללהיטים מצרפת ואיטליה, כשבשעה זאת גם נפתחו הקווים למאזינים. השעה הרביעית הציגה מוסיקה מפסקולים של אותה השנה והחמישית את הסלואים של השנה. בין לבין שולבו פרסומות מזמן אמת, הקלטות של קטעי חדשות, הועלו מרואיינים-מומחים לשידור ועוד.
באופן מדהים, הפרוייקט הזה, לפחות רובו, ניתן להאזנה באינטרנט, בדף האייקאסט שהעלה המאזין אבנר אפשטיין, שהקליט את התכניות בזמן שידורן. ניתן להאזין להן כאן.

הסדרה היתה להצלחה אדירה וחברות התקליטים השונות ניסו לגזור על תחייתן של הסיקסטיז קופון והוציאו בזו אחר זו אוספי מוסיקה מהעשור. כל זה לגיטימי, אבל חברה אחת קצת הגזימה. הד-ארצי, ללא הסכמה או שיתוף פעולה מרשת ג', החליטו להוציא אוסף שנקרא "עכשו או לעולם לא" (היוד החסר ב"עכשיו" הוא במקור שם האוסף). בעטיפה הפנימית הם ציינו בשורה קטנה שהאוסף נעשה בהשראת התכניות ברשת ג'. 

עפרה הלפמן נזכרת בהשתלשלות העניינים. "כשנודע לי שהד ארצי מוציאים אוסף עם שם הסדרה, כמובן שמחיתי", מספרת הלפמן. "התשובה שקבלתי היתה ש'עכשיו או לעולם לא' הוא שם של שיר ואין לי בעלות עליו. הם לפחות הסכימו להודות שהם ניסו לקחת 'טרמפ' על הסדרה ולכן הוסיפו את ההערה - 'בהשראת'".

הטרמפ הזה עבד להד-ארצי ו"עכשו" היה שוס רציני, הרבה בגלל שהוא כלל 27 קטעים ולמעלה מ-70 דקות של מוסיקה, משהו לא ראו עד אז בארץ. המכירות שלו היו יפות והוא נחשב עד היום לאחד האוספים הקלאסיים שיצאו כאן.

ציון: 9

ערך אספני: 30 ₪

תודה למשה בן-חיים, שסייע בכתיבת הקטע הזה

Orient House vol. 1

שם האוסף: Orient House vol. 1

תת כותרת: House & Tribal Beats - אוסף האוס בעריכת DJ איתן תבור

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Underground

שנה: 1995

עריכה: איתן תבור

הפקה: ערן דיה ומשה מורד

מק"ט: 20142-2

רשימת שירים:

1. Thermo Statik - Men Beat The Drum (6:49)

2. Fog, The - Been A Long Time (Rio's Pride Mix) (6:18)

3. Spank Spank - Freak It! (Club Mix) (5:50)

4. Burning Vinyl - Brainrush (XS Club Mix) (feat. D.J. Joe Jam) (7:07)

5. Batucatimbale - Batucatimbale (Timbaltribe Batuflash) (8:16)

6. Moby - Feeling So Real (Old Skool Mix) (5:47)

7. Fragile - Watch U (Trumpet Mix) (4:58)

8. 24Hour Experience - Need A Man (6:20)

9. Espiritu - Bonita Manana (Vicious Extended Mix) (8:33)

10. Barbara Tucker - I Get Lifted (Loveland's Lift Me Down Dub) (5:43)

11. Hyper Go-Go - It's Alright (Rampling's 'Full On' Euro Remix) (7:52)

איתן תבור (תמונה באדיבות אמיר אשר)

עטיפה: עיצוב של נורית וינד-קדרון על צילום של בועז תורג'מן מ"Flash". תמונה מפוקסלת של אישה יושבת. היום זה נראה קצת דל, ב-1995 זה נראה טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אוסף טרייבל האוס והארדקור האוס טוב לתחומו, שמוסיקלית אין יותר מדי מה לכתוב עליו. הסיפור המעניין כאן הוא עורך האוסף, דיג'יי איתן תבור, ז"ל. תבור התאבד בשנת 1999 בשריפה עצמית כשהוא בן 37, כשהקריירה שלו בדעיכה. תבור החל את הקריירה של כתקליטן גל-חדש באמצע שנות השמונים במועדון ה"ליקוויד" האגדי, תוך כדי שהוא זוכה בזכות כשרונו לתואר "מיתולוגי". תבור היה תקליטן רגיש וערני לטרנדים והוא היה הדיג'יי המקומי הראשון לזהות את עליית מוסיקת האסיד-האוס בסוף האייטיז וגם הראשון להביא אותה לארץ. הוא עבר לתקלט במועדונים החלוציים ה"שירוקו" וה"אליזבת" והגיש תכנית דאנס ברדיו "קול השלום", כל זה עדיין באייטיז.

בשנות התשעים, דווקא כשמוסיקת ההאוס נכנסה בצורה אינטנסיבית לארץ, מעמדו דעך. הוא המשיך לתקלט והיה מהראשונים לארגן בישראל מסיבות טבע, אבל הוא כבר לא היה הדיג'יי נאמבר וואן, כאן, כפי שהוא היה באמצע-סוף האייטיז. למרות זאת, הוא תקלט ב"זמן אמיתי" וגם הגיש תכנית דאנס בגלי צהל, תוך כדי שהוא מגדל דורות שלמים על ברכי מוסיקת ההאוס. במקביל הוא תקלט באירועים, כמו בתמונה המצורפת, מתוך חתונתו של שדרן הרדיו המוכשר אמיר אשר.

הייתי מספר עוד על תבור, אבל המידע עליו ברשת מאוד חלקי והייתי שמח אם אנשים בתגובות יוכלו לספר עליו קצת יותר, כדי לכתוב עליו משהו יותר מעמיק בעתיד. אנשים שזוכרים מקומות שהוא תקלט ומסיבות שהוא עשה, כמו גם אנשים שסתם זוכרים סיפורים עליו, בבקשה שתפו.

נסיים עם עוד כמה מלים על האוסף - ערן דיה, שניהל אז את מחלקת הדאנס באן.אם.סי, הכיר טוב את השטח וידע להביא את תבור כדי שיערוך את המוסיקה שהוא תקלט באותה תקופה. חבל שהאוסף לא ממוקסס, אז היה יכול להיות לנו תיעוד נדיר של הכישרון שלו. בכל זאת, נשאר לנו משהו ממנו, זה גם משהו.

ציון: 10

ערך אספני: 30 ₪