חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS
שנה: 1989
עורך: משה מורד
מפיק: ליאור סולימן
מיקס: יורם ואזאנא
טכנאי: מתיו סימפלי
מק"ט: CBS 465947-2
רשימת שירים:
1. Kaoma - Lambada (3:28)
2. Jive Bunny and the Mastermixers
- Swing the Mood (Extended) (6:05)
3. Mysterious Art - Das Omen I
(4:41)
4. Pet Shop Boys - It's Alright (DJ
Set) (3:09)
5. Rubettes, The - Megamix (6:42)
6. Papa Winnie - Rootsie and
Boopsie (4:36)
7. Technotronic - Pump Up The Jam
(Vocal Attack) (feat. Felly) (DJ Set) (3:19)
8. Mick and Dee - Ha Ha No No
(6:42)
9. Bros - Too Much (3:32)
10. (Kiss AMC) - "A Bit
of..." (4:50)
11. Beatmasters, The - Who's in the
House (the Hip-House Anthem) (with Merlin) (3:22)
12. Cappella - Helyom Halib (6:15)
13. Clubhouse - I'm a Man/Ye' Ke'
Ye' Ke' (5:26)
14. Martika - Toy Soldiers (Edit)
(4:13)
עטיפה: עיצוב של אורנה דורון על בסיס צילום של ג'ון אבנטו. עטיפה מדהימה שממתגת נהדר גם את הסדרה וגם את אן.אם.סי. דיג'יי עם פטיפונים, שעליהם מדבקה של סופרמיקס, מתקלט את חלק 2 של הסדרה ועוד כל מני סינגלים שמככבים בחלק 3. יש לו כובע מצחיה של אן.אם.סי והוא נראה סופר קול. בפנים יש תמונות של יורם ואזאנא ומשה מורד עושים חיים. ציון עיצוב: 10
ביקורת ורקע: באופן רשמי,
"סופרמיקס 3", שיצא ביולי 1989, הוא האוסף העדכני הראשון שאן.אם.סי
הוציאו על דיסק. לפניו אן.אם.סי הוציאו כבר כמה אוספי דיסקים, הוצאות
מחודשות של אוסף יווני ואוסף נוסטלגיה. יש דיבור גם שיצא בתחילת 1989 אוסף סיכום
על דיסק של סדרת "Europarade"
(הסדרה שהקדימה את "סופרמיקס"), אבל מעולם לא ראיתי אותה, כך שקשה לי להתייחס
אליה.
זה נראה היום, במרחק 26 שנים, עניין פעוט להוציא דיסק, אבל אז זה היה ביג
דיל, רגע אייקוני בהיסטוריה של חברת תקליטים שעד אז הוציאה רק תקליטים וקלטות. האוסף
שנבחר לכך, "סופרמיקס 3", לא היה סתם אוסף, הוא היה האוסף הגדול של
השנה. חוץ מהעטיפה המעולה, האוסף כלל עשרה שירים בגרסת התקליט והקלטת (קטעים 1 עד
9 מהדיסק וגם קטע 14) וארבעה קטעים יותר בדיסק (קטעים 10-13), בונוסים שנלקחו
מהפרקים 1 ו-2 של הסדרה.
את האוסף ליווה קמפיין פרסומי גדול ונעשה סביבו באז גדול, אבל כל זה לא
היה משנה כלום, אם הוא לא היה מגובה בתכנים. מבט קצר על רשימת 14 השירים של האוסף
נותנת אשליה של אוסף עם יותר מדי קטעים של "מי זוכר את זה בכלל?", אבל
לא על הקטעים האלו צריך להסתכל. "סופרמיקס 3" כלל באופן פנומנלי ארבעה
מהלהיטים הגדולים ביותר בישראל ב-1989 - "למבדה", "סווינג דה
מוד", "פאמפ אפ ד'ה ג'אם" ו"טוי סולג'רז". כל הארבעה
האלו התברגו גבוה במצעד השנתי של רשת ג' באותה שנה, כש"למבדה" היה במקום
הראשון" ו"סווינג ד'ה מוד" ברביעי. עם רביעיית להיטים כאלו, באוסף
אחד, אי אפשר לפספס ו"סופרמיקס 3" היה להיסטריה ולאוסף הנמכר ביותר
בישראל ב-1989.
"סופרמיקס 3" היה פרק השיא של הסדרה, הצלחה שלא הצליחו לשחזר
באף אחד מעשרת הפרקים הבאים שלה. מה שכן, ההצלחה של הפרק נתנה לסדרה חותמת איכות
שעזרה לה להמשיך לעוד שלוש שנים בקלות.
לגבי הפורמט, אחרי הפרק הזה נראה שכמעט כל הפרקים של סופרמיקס ראו אור גם
על דיסק, דבר שלא וודאי רק לגבי פרק 8.
ציון: 10
ערך אספני: 50 ₪ לדיסק, 25 ₪ לתקליט
Link להורדה מי שרוצה:
השבמחקhttp://www.4shared.com/zip/gPz2G4cXce/VA_Supermix_3_1989_VGQ.html
יופי של סקירה, כרגיל היה תענוג לקרוא. לגבי פרק 5 אני עדיין לא בטוח שיצא על דיסק. הישגתי אותו בתקליט לפני כמה ימים, אני כמובן סקרן לגבי הקלטת...
למרות שהפרק הזה לא באמת שייך לשנות ה90 כי הוא יצא בשלהי 1989, ניכר כי היסודות למוזיקה החמה והתוססת שתשתלט על המצעדים לשנים הבאות לבוא - הייתה כבר אז. לא הערכתי כמה מתקדם העולם כבר היה טרם שמעתי את פרק 3, הייתי אומר שהוא די הקדים את זמנו גם מבחינת התמהיל וגם מבחינת העריכה (באותה תקופה לא היה נהוג להקליט שירים צמודים/ממוזגים לדיסקים. אני זוכר רק את The Club hits של "הד ארצי" עם שני שירים צמודים וזהו). כמה מהאמנים הבולטים שהייתי מאוד מופתע לגלות שקיימים כבר ב89 הם The Beatmasters עם שיר eurodance מובהק, לא יודע לי על פועלם לאחרי; Cappella שהיו קיימים עוד ב87 לפי סיפורים של אנשים, הבנתי שהיו שינויים במתכונת ההרכב (וכן במוזיקה עצמה); Technotronic כמובן עם הMega להיט שלהם (חבל שלא באיכות דיגיטלית!!!)*, שעד כמה שמתאים לו לסמל את שנות ה90 - הוא לא, אבל הם נראה לי היחידים שנשמעים כמעט אותו דבר גם 5 שנים אחרי (Top pop 94) כל הכבוד על ההתמדה והזחקת המעמד; Clubhouse שיצא לי להיתקל בשם הזה גם בTop pop 94, גם כן מוזיקה שונה, לא הייתי מאמין ואני עדיין מתקשה, בהנחה שזה אכן אותו אמן, רק הלך והשתבך עם השנים, קטע מעולה (חבל שלא באיכות דיגיטלית!!!) מפרק 2, אחד מ4 שירי הBonus ואני באמת לא מבין למה לא הביאו את כל הפרקים גם לדיסקים. איך אפשר לבחור שירים מסויימים ואת השאר לשכוח בנבכי הארכיון כאשר כולם באותו קנה מידה פחות או יותר? זה מחזיר אותי לשאלת העריכה בformat המתחדש - האם יורם ואזאנא נקרא פעם נוספת לעשות mix לצמד השירים של Cappella וClubhouse, הרי שבתקליט הם מופיעים בסדר שונה (אם אני לא טועה גם בפרקים שונים) וממש לא אחד אחרי השני? בכלל, האם היה הפרש זמנים בין ההוצאות על אמצעי השמע השונים? סתם מעניין לדעת.
המיקסים בין השירים בתקליט ובדיסק הם זהים.
מחקקאפלה וקלאבהאוס, לאורך כל הדרך, הם למעשה אותו הרכב שמאחוריו עומד איטלקי בשם ג'יאנפרנקו בורטולוטי.
למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לא באיכות דיגיטלית"?
הייתי לי הרגשה שיש קשר בין השניים. זה בדיוק מה שאני עדיין מתקשה להבין: לפי התקליט, את הפרק הראשון פותח השיר של Cappella ואת צד ב' של פרק 2 פותח השיר של Clubhouse, כך שלא יכול להיות Cappella לפניו. בדיסק הזה מופיע השיר של Cappella (רצועה 12) ומיד לאחריו בmix אלגנטי ומרהיב השיר של Clubhouse בסדר הזה. שאר הדיסק (רצועות 1-10) אני מאמין שנשמע זהה לתקליט והקלטת. רק צמד השירים הנ"ל (11+12) לא מסתדר לי.איכות דיגיטלית אני מתכוון שהאיכות היא כמו שצריכה להישמע בדיסק, בלי הרישרושים ברקע והגבוהים חורקים האופייניים לתקליט (תלוי בין היתר במצבו). בדיסק הזה למיטב זכרוני השירים של Pet shop boys, Technotronic, Mic & Dee וClubhouse שאני לא מכיר הרבה מקומות בהם אפשר להשיג את היציאה הדי נדירה הזו, הם הועברו ישר מהתקליט, כמו שהם, בלי Remastering (או בלי לרכוש את הזכויות על הremastering, לא יודע איך זה עבד באותה תקופה).
השבמחקיש לי קלטת של האובף במצב מצויין, מה עשוי להיות ערכה?
השבמחקאפשר קישור להורדה אשמח מאד!!!
השבמחקהדיסק שווה 80-130 בהתאם למצבו
השבמחק