Party Time 6

שם האוסף: Party Time 6

חברת תקליטים: אן.אם.סי דאנס

שנה: 1998

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: תמי שכנאי ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי, איריס אביטל, רחל צמח ותמי שכנאי

מק"ט: 20441-2

רשימת שירים:

1. Tony De Vit - The Dawn (Original Mix) (8:14)

2. Paul van Dyk - For An Angel (PVD E-Werk Club Mix) (7:11)

3. One - Muffet (Original Mix) (5:53)

4. PF Project - Choose Life (Moonman Remix) (6:05)

5. Binary Finary - 1998 (Matt Darey Remix) (6:58)

6. Shrink, The - Nervous Breakdown (Original Rohypnol Mix) (5:36)

7. Jonesey - Independance (The Stadium Mix) (6:18)

8. VDM - Flagpoint (Original Mix) (7:34)

9. Silent Breed - Sync In (Original A.F.U. 016 Mix) (5:48)

10. Jon the Dentist - Terminate (Yves Deruyter Remix) (7:18)

11. Art of Trance - Madagasga (Original Mix) (6:49)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של כל הסדרה בעצם. הפעם האייקון הוא של תחמת דלק והסלוגן הוא "Warning - Fatal Vibrations". לא ברור מה בדיוק קשור תחנת דלק, אבל שיהיה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: פרק עמוס בקלאב-טראנס הולנדי ובריטי. טוב, לא ממש עמוס, יותר נכון יהיה להגיד פרק של קטעי קלאב טראנס הולנדים ובריטים, בלי המילה עמוס. גם הפרק הזה נמכר במחיר מיד-פרייס, שעל פי המדבקה שנותרה (מזמן  אמת) של רשת החנויות Top 10 (ז"ל), אפשר להבין שזה היה 59.90 ₪. עבורם הציבור קיבל 11 קטעים, שזה הכי מעט שהוא קיבל עד עכשיו בסדרה הזאת, לכן חזרתי בי מההגדרה "עמוס". לשם השוואה - בפרקים 1 ו-2 של פארטי טיים - הציבור נהנה מ-16 ו-15 קטעים (בהתאמה), שזה value for money הרבה יותר רציני. העטיפה הלא ממש קשורה ומיעוט הקטעים הובילו לתובנה שהסדרה בדעיכה. ואכן, 1998 היתה השנה האחרונה שיצאו בה שני פרקים של "פארטי טיים" והחל מהשנה שאחרי (1999) ייצא רק פרק אחד שלה בכל שנה, זה אומר אחד ב-99 ואחד ב-2000.

בפרק 6 התחושה היתה שהסדרה כבר מיושנת והיו לה המון מתחרות בשוק שנראה היה שקוברות אותה. שניה לפני שזה קרה, באן.אם.סי-דאנס התעוררו ופרק 7 כבר היה סיפור אחר לחלוטין.

ציון: 4

ערך אספני: 10 ₪

תודה לאורי פיקסלר, שהאוסף סוקר באדיבותו

Party Time 5

שם האוסף: Party Time 5

חברת תקליטים: אן.אם.סי דאנס

שנה: 1998

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי, איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20323-2

רשימת שירים:

1. B.B.E. - Desire (Radio Edit) (3:51)

2. DJ Quicksilver - Planet Love (Club Mix) (6:20)

3. Yves Deruyter - Calling Earth (Original Mix) (5:32)

4. Equator - Silence (Secret Silence) (6:19)

5. O.R.G.A.N. - To The World (Trance Voyage Mix) (6:16)

6. Orinoko - Mama Konda (Timo Maas Radio Cut) (3:11)

7. Citizen X - Lonely Days (Lonely Club Mix) (5:18)

8. Perpetual Motion - Keep On Dancin' (Let's Go) (Banging Club Mix) (6:08)

9. S-J - I Feel Divine (Baby Doc Mix) (7:14)

10. Praga Khan - Injected With A Poison (DJ Taucher Mix) (7:20)

11. Mach 1 - Illuminate '98 (Vocal Radio Mix) (4:00)

12. Cores - Millenium (Original Mix) (8:32)

13. Private Productions - Sexdrive (Big Thumb On Your Head Mix) (7:28)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של כל הסדרה בעצם. הפעם האייקון הוא של איש עם יד מודגשת והסלוגן הוא "Warning - Woofer Blaster". הכי חלש, בינתיים. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: פרק 5 של הסדרה, שאם תסתכלו טוב על המדבקה הקטנה שעל העטיפה, תוכלו לראות שהפרק הזה, כמו שאר הפרקים שלה, נמכר במחיר "Mid-Price". מה זה היה מיד פרייס? מחיר מלא של דיסק היה בין 60 ל-80 ₪ (תלוי בחנות), מיד פרייס היה בין 40 ל-60 ₪ (שוב, תלוי בחנות). למה הוציאו דיסקים במחירי מיד פרייס? פשוט כי היו דיסקים שלא היה מצב למכור אותם במחיר מלא. המחיר המלא של הדיסקים היה גבוה מאוד באותה תקופה ואנשים רבים התלוננו עליו, או לא יכלו להרשות לעצמם לקנות דיסקים. זה היה מחיר שהיה משול להכנסה מבערך חצי יום עבודה למי שהשתכר שכר מינימום ובני נוער רבים, שהם קהל מרכזי לקניית מוסיקה, פשוט לא יכלו לקנות דיסקים.

מחירי המיד פרייס היו גלולה פחות מרה, אבל הם בדרך כלל היו שמורים לדיסקים נוסטלגיים. דברים מהסיקסטיז-סבנטיז, אף פעם לא דברים חדשים. כשאן.אם.סי התחילו למכור אוספים עדכניים במחיר מיד פרייס, זה נתן להם דחיפה גדולה מאוד ויכולת להרבה אנשים להרשות לעצמם את רכישת הדיסק. זה לא משנה את העובדה שמחירי הדיסקים בארץ עדיין היו גבוהים מדי, שלא לומר ש-ע-ר-ו-ר-י-י-ת-י-י-ם-!

אמנם זה לא היה רק באשמת חברות התקליטים המקומיות ובכלל תמיד הכל היה יקר מאוד בארץ, אבל התחושה הלא נעימה מכך שאותם אלבומים שנמכרו בארץ ב-80 ₪ נמכרו הרבה פעמים בחצי מחיר במדינות מערב אירופה או צפון אמריקה, יצרה טעם רע אצל הצרכנים. התחושה של הציבור היה שחברות התקליטים לא עושות מספיק כדי להוזיל מחירים ולכן אנשים הרגישו נוח לרכוש דיסקים פיראטיים או מאוחר יותר לצרוב או להוריד מהאינטרנט.

הצרכנים ניסו להתמרמר ולהאבק, אבל חברות התקליטים התגמשו רק כשמישהו באמת איים עליהם. רשת כמו "פיקאדילי", שייבאה בעצמה דיסקים מחו"ל והצליחה למכור אותם ביותר זול מהמחיר שחברות התקליטים הציעו, גרמה להורדת מחירים כוללת בשוק. כש"פיקאדילי" קרסה בגלל ניהול כושל, המחירים שוב עלו. כך, או אחרת, העובדה שככל שירד העניין בדיסקים בשנים שחלפו מאז שנות התשעים והעובדה שמחירי הדיסקים ירדו משמעותית מאז, כדי להפוך אותם ליותר זמינים, הם הוכחה לכך שהמחירים יכלו להיות יותר זולים כבר בשנות התשעים.

ציון: 6

ערך אספני: 10 ש"ח

Party Time 4

שם האוסף: Party Time 4

חברת תקליטים: אן.אם.סי דאנס

שנה: 1997

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי ותמי שכנאי

מק"ט: 20302-2

רשימת שירים:

1. De Bos - On The Run (Radio Edit) (3:01)

2. Rainbox - Seed, Scattered (Dub Foundation Clubmix) (5:37)

3. Y.O.M.C. - Great Feelings (Space Mix) (5:44)

4. Fiocco - Afflitto ('97 Mix) (6:13)

5. DJ Jan - X-Santo (Angel Mix) (6:30)

6. Little Jam - Black Hill (Original Mix) (6:30)

7. Vertigo - Magic Eyes (SpaceFrog's EMS 2000 Mix) (7:12)

8. Age of Love, The - The Age of Love (Baby Doc Remix) (7:12)

9. DJ Philip - Techno Soloution (Original Mix) (4:44)

10. Q-Tex - Power Of Love 97 (The Montini Experience Remix) (4:46)

11. Jez & Choopie - Passages (T.A. Dub Cut) (4:34)

12. Jon the Dentist - Shindo (Jon The Dentist's Epic Mix) (9:57)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של חלק 2, 3 וכל הסדרה בעצם. הפעם האייקון הוא של פצצה והסלוגן הוא "Warning - Brain Damage Guaranteed". ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אוסף האוס שמכר, מסתבר, את הכמות הפנומנלית של 17 אלף עותקים! על פניו, כשמסתכלים על רשימת השירים בדיסק, קשה לנחש שהוא היה הצלחה כזאת גדולה, אבל "Party Time" באותה תקופה היה מותג חם והאוסף הזה רכב, בין השאר, על ההצלחה האדירה של חלק 2 ו-3 שמכרו מדהים.

השירים באוסף הם כולם שירי האוס מועדונים אופייניים לתקופה. הרבה מדי אין מה לספר, אולי מלבד הייצוג היפה, יחסית, של אומנים ישראלים באוסף, עם הקטע של ג'ז וצ'ופי ברצועה מס' 11 והקטע הפותח, סינגל הפריצה של רז ניצן בעולם. ניצן היה עורך מוסיקלי ברשת ג' בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז ומאמצע שנות התשעים הוא מפיק מוסיקה בהולנד, בהצלחה רבה. הקטע שהוא היה מעורב בו, תחת השם De Bos, היה ההצלחה הראשונה שלו, מני רבות, כשהוא פעיל בהצלחה רבה עד היום.

ציון: 7

ערך אספני: 10 ש"ח

ראיון עם תמי שכנאי וסקירה של Party Time 3

שם האוסף: Party Time 3

חברת תקליטים: אן.אם.סי דאנס

שנה: 1997

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20261-2

רשימת שירים:

1. B.B.E. - Flash! (Radio Edit) (3:56)

2. B-Projekt - Infinity '97 (12" Mix) (4:48)

3. Milk Inc - La Vache (Regg and Arkin Mix) (3:45)

4. DJ Quicksilver - Bellissima (Radio Edit) (3:49)

5. Fletch - The Party (Natural Born Grooves Remix) (5:41)

6. Hole in One - Life's Too Short (Live At Paleis Soestdijk Mix) (4:33)

7. Diddy - Give Me Love (Tony De Vit Mix) (7:42)

8. Amen! UK - Passion (Baby Doc Remix) (6:15)

9. Louise - Naked (Tony De Vit Remix) (6:54)

10. Incisions - Techno Gong (Original) (7:48)

11. D.R. Base - Manta (Radio Edit) (4:11)

12. Candy Girls - I Want Candy (Jon The Dentist's Mix) (feat. Valerie Malcolm) (5:28)

13. Regg and Arkin - On Your Own (Vibro-Dwarfs Mix) (4:32)

14. Jez & Choopie - I'm Going (Radio Edit) (4:01)

תמי שכנאי ב-Love Parade בברלין, 1999

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של חלק 2. הפעם האייקון הוא של מטף כיבוי והסלוגן הוא "Warning - Heart Attack Guarantee". ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: את האוסף הזה, כמו עוד הרבה אוספים בין השנים 1996 לשנת 2000, ערכה תמי שכנאי, שהקימה את מחלקת הדאנס של אן.אם.סי. "בתחילת שנות התשעים עבדתי כמנהל הייצוא של חברת New Music האיטלקית", שכנאי מספרת בראיון לאומרים שפעם היה פה שמח. "ההאוס והדאנס התפרצו באיטליה ובאירופה כבר בסוף שנות השמונים ובאיטליה היתה פריחה של ממש בתחום. היינו מוכרים סינגלים למפיצים בכל העולם ומכרנו המון".

איך הגעת לעבוד באן.אם.סי?

משה מורד, שהיה מנהל המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי, הכיר אותי מכל מני ועידות וירידים בין לאומיים. היה לי שם והייתי חזקה מאוד בתחום וכשהגעתי לארץ התחלתי אמנם בחברת IMP, אבל מורד הציע לי להקים את מחלקת הדאנס של אן.אם.סי וככה זה התגלגל.
מה היה תפקידך כמנהלת מחלקת הדאנס?

התחום הזה בישראל היה מאוד לא מפותח. מוסיקת ההאוס היתה ממותגת רע ואוספים מכרו 400-500 עותקים במקרה הטוב. לכן לאוסף הראשון שעשיתי, "פארטי טיים" הראשון, קראתי "פארטי" ולא "האוס", כדי לברוח מהתדמית הרעה של המוסיקה. חוץ מזה היו לי קשרים להמון קטעים חדשים ובניתי אוסף טוב. הוא מכר 1500 עותקים שזה היה המון לסוג הזה של המוסיקה באותה תקופה והבנתי שאני בכיוון הנכון.

משה מורד התערב לך בעשייה?

בכלל לא, להיפך. מהר מאוד הבינו באן.אם.סי שאני מבינה מה אני עושה ונתנו לי יד חופשית. לדוגמה, עד שהגעתי, כדי להחתים קטעים לאוספים, המחלקה המשפטית של אן.אם.סי היתה מטפלת בזה. זה היה תהליך מייגע שלוקח לפעמים חודש ובגלל זה הרבה קטעים הפסיקו להיות רלוונטים עד שקיבלנו את האישור להם. הסברתי שבתחום הדאנס אי אפשר להתמהמה ונתנו לי לנהל את המו"מ עם חברות מחו"ל על קטעים לבד, כך שכל התהליך התקצר מאוד. ככה, לדוגמה, השגתי בזמן אמת את הקטע של B.B.E. ל"פארטי טיים 2", מה שעזר לו מאוד להיות הצלחה.

כמה עלה להחתים כל קטע וקטע לאוסף?

בין 300 דולרים לאלף דולרים. תלוי בהמון נסיבות.

היד החופשית הזאת הראתה תוצאות?

בטח. עם "פארטי טיים" השני הגענו כבר למכירות של 14 אלף עותקים ועם השלישי הגענו לאלבום זהב ו-25 אלף יחידות! אלו היו מספרים בלתי נתפסים לאוספי דאנס והאוס באותם הזמנים. האוסף הרביעי מכר 17 אלף עותקים וזה סטנדרט ששמרנו עליו עד האוסף השמיני והאחרון שמכר כתשעת אלפים עותקים.

את זוכרת נתוני מכירות של עוד אוספים שערכת?

האוסף "טראנס אטלנטיק" היה הצלחה אדירה ומכר 18 אלף עותקים. האוסף הכי מצליח שלי היה "Wow" הראשון, שמכר 45 אלף עותקים והגיע למעשה למעמד של אלבום פלטינה. זה אמנם לא היה אוסף דאנס, כמו רוב האוספים שהכנתי, אבל תמיד היתה לי אוזן טובה ללהיטים והבנתי גם בפופ. "Wow" היה הצלחה מאוד מפתיעה. רצינו לעשות באותה התקופה גרסה ישראלית של הסדרה "Now", אבל לא נתנו לנו להשתמש במותג. החברות בחו"ל העדיפו שנייבא אוספים שהן מכינות ונמכור אותן, מאשר שנצליח לעשות את זה בעצמנו. אז המצאנו מותג עם שם דומה ומלאנו אותו בלהיטים. ההצלחה הגדולה שלו הפתיעה מאוד גם את החברה בחו"ל וזה אפשר לנו להוציא, שנתיים אחר כך, הוצאה ישראלית של "Now" ביחד עם הליקון.

כשרשת ג' הלועזית נסגרה ב-1998, זה פגע בתחום הדאנס?

עופר נחשון היה מאוד דומיננטי לתחום הדאנס, אבל אני לא הסתמכתי רק עליו. הבאתי איתי מאיטליה שיטה שונה ממה שהיה מקובל בארץ לקידום. אני לא רק שלחתי קטעים לרדיו, בתקווה שהם יהפכו ללהיטים, אני עבדתי גם עם השטח. הייתי שולחת, במקביל לרדיו, תקליטים לתקליטנים ולמועדונים בכל הארץ וזה עבד. היו מנגנים את הקטעים שלנו במועדונים, הרבה פעמים לפני שהם בכלל הגיעו לרדיו. מעבר לזה, כשרשת ג' נסגרה, התחנות האיזוריות היו מאוד חזקות, בעיקר בתחום הדאנס, כך שבאיזשהו מקום זה חיפה על כך.

היית אישה חלוצה בתחום שהיה אז מאוד גברי בישראל. איך קיבלו אותך?

בהתחלה עקמו לי את הפרצוף, אבל המשכתי מבלי להתייחס. ידעתי מה אני שווה ובסופו של דבר כולם אכלו את הכובע. הפכתי לאחת הדמויות החזקות בסצינה ושלטתי ב-50 אחוז מתחום מוסיקת המועדונים בישראל.

שכנאי עם חיים רייכנטל מהליקון

באוספים שהוצאת היו הרבה מאוד קטעים ישראלים. היתה לך אג'נדה מיוחדת להחתים חומרים מקומיים?

לא. הוצאתי רק מה שטוב בעיניי. אם נתקלתי בקטע מקומי שהוא טוב, או אפילו סביר, אז שמחתי לתת לו במה באוסף. ליוצרים זה נתן הרבה כח ועזר מאוד ובאוספים זה לא פגע. אם קטע היה סביר, אז הוא לא הפריע ובסופו של דבר, אוספים בכל מקרה מכרו בשביל 6-7 קטעים טובים והשאר לא שינו המון.

משהו מהקטעים המקומיים שהחתמת עשה את זה גם בחו"ל?

את "Yim" של ג'ז וצ'ופי מכרתי לחברות תקליטים בהמון מדינות, אבל חוץ מהקטע הזה לא זכורות לי הצלחות כאלו.

את עדיין בתחום?

לא. עזבתי לחלוטין, משתי סיבות עיקריות. אחת היא שקראתי את המפה: ראיתי את תחום ההורדות והאינטרנט מתפתח והבנתי שהמקום של האוספים מהעולם דועך. שנית, ברמה האישית היתה סוג של התנשאות באוויר ולא כל כך התחברתי לזה. אני טיפוס שונה ולא סתם עברתי לעבוד בתחום העזרה לזולת.

מה בדיוק את עושה היום?

אני מנהלת עמותה שעוזרת לקשישים וניצולי שואה.

וואו, מדהים. ואת לא מתגעגעת לימים ההם?

מתגעגעת לכיף. היה מדהים. לרקוד כל לילה. המוסיקה היתה מסעירה. היום היא פחות מסעירה מפעם. לפני שנה וחצי עשיתי מסיבה עם צ'ופי, עם טראקים מאז. כל ההכנסות מהמסיבה היו לעמותה. זאת היתה מסיבה מטורפת. התחלנו את הרטרו. אחרי זה אמרו לי - ממש ביקשו - שאני יעשה את זה שוב. אני בטוחה שזה יקרה בעתיד, אבל זה לא מה שאני מתעסקת בו כיום.

Party Time 2

שם האוסף: Party Time 2

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20239-2

רשימת שירים:

1. B.B.E. - Seven Days And One Week (Club Mix) (8:23)

2. T.U.S.O.M. - Flamenco Trip (3:56)

3. Milk Inc - W.O.O.W. (3:50)

4. Kosmos - Raumpatrouille (Space Patrol) (Radio/Video Edit) (3:38)

5. DJ Quicksilver - Boing! (3:36)

6. Monitini Experience II, The - Astrosyn (Your House Is Mine) (Astrosyn Long Version) (6:41)

7. Montini Experience III, The - Rock Your Body (Rave Mix) (5:03)

8. Hardclubbers, The - So Hard (Club Mix) (4:44)

9. Porn Kings - Up To No Good (Radio Edit) (3:33)

10. Beat Syndicate, The - Throw The Madness (Original Dancing Daffodils Mix) (4:58)

11. Dex and Jonesey - The Beginning (5:39)

12. Taucher - Miracle (N.U.K.E. Remix) (5:32)

13. Mankey - Believe In Me (Klubbheads Frisky? 7" Mix) (4:10)

14. Dolce and Gabbana - Music (4:19)

15. Natural Born Grooves - Universal Love (5:48)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. מפרק 2 עד פרק שמונה (האחרון) הסדרה נכנסה לרצף עטיפות מדליק של אייקונים שקשורים לעולם הריקודים, כל פרק עם אייקון אחר. בפנים תמיד גם היתה רשומה אזהרה (בדחקה) שונה, בפרק הזה זה ההיה Danger! High Voltage!. מדליק, מעולה, אייקוני בעצמו. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: כמה חודשים אחרי חלק 1, יצא חלק 2, האחרון לשנת 1996. הפרק הזה משך הרבה יותר לכיוון המועדונים מהחלק הראשון, אבל זאת היתה סוג של מגמה מזגזגת בסדרה הזאת, כשיש פרקים יותר קלאביים ויש פרקים עם יותר להיטי האוס שעשו את הקרוס-אובר למצעדים. בסך הכל פרק טוב לסדרה, אם כי, בגלל שהסדרה בסך הכל שמרה על רמה אחידה, קשה לקבוע איזה פרקים יותר טובים בה ואילו פחות. כבר בביקורת על החלק הראשון הסברתי שהסדרה היא נשתית ופנתה לקהל רוכשים שבוי, בחלק 2 המגמה הזאת לא השתנתה.

ערך אספני: 10

ציון: 7

Party Time

שם האוסף: Party Time

תת כותרת: וזה עולה... וזה עולה... וזה עולה...

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20216-2

רשימת שירים:

1. Full Intention - America (I Love America) (Sugar Daddy Edit) (3:26)

2. D-Plac - A Cif (Radio Edit) (3:32)

3. DJ Quicksilver - Bingo Bongo (Single Edit) (3:43)

4. Natural Born Grooves - Groovebird (Club Edit) (4:52)

5. Kellee - My Love (Luvspunge XXL Mix) (5:40)

6. Uplifters - Mr. Reall (Todd Morgan Mix) (5:32)

7. Papaya - Bubblebeat (6:37)

8. Natural Born Grooves - Forerunner (Edit) (3:58)

9. O.S. Vita (DJ Ofer Sharvit) - Everybody Just Keep Looking (Vocals: Shalva Berti and Hillary) (3:46)

10. Cappella - Move On Baby (Armand Van Helden Mix) (6:22)

11. Sleazesisters - Lets Whip It Up (You Go Girl) (Sleaze Sisters Anthem Mix) (with Vikki Shepard) (6:10)

12. Umboza - Cry India (US Radio Edit) (3:28)

13. Audiophile - The Feeling (Club Version) (5:10)

14. Mr. Roy - Something About U (Can't Be Beat) (Mr Roy's Deerstalker 7" Radio Edit) (3:38)

15. Pizzaman - Sex On The Streets (Radio Edit) (3:46)

16. Lolita and Friends - My Heart Belongs To Daddy (Work N Progress Mix) (3:56)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. עטיפה בחמש שקל. הדף שעליה מודפסת העטיפה המחופפת הזאת גדול מדי ולא מתאים במידותיו לקופסת הדיסק. עצוב, במיוחד בהתחשב בעטיפות היפות של המשך הסדרה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אנחנו נכנסים לסדרה של שמונה אוספים שיצאו בין השנים 1996 לשנת 2000 ושנקראת "Party Time". הסדרה הזאת היא הבייבי של תמי שכנאי, שהגיעה בשנת 96' לאן.אם.סי כדי לקדם אצלם את תחום הדאנס. שכנאי היתה מעורבת בעשיית אוספים בכל התחומים, אבל הספשליטה שלה היה מוסיקת האוס המועדונים, כפי שזה התבטא בסדרה "פארטי טיים". אני לא יודע המון על שכנאי, אני כן זוכר שקראתי בזמנו שאת הסטאז' שלה במוסיקת דאנס היא עשתה באיטליה של תחילת הניינטיז, כשסצינת ההאוס התפוצצה שם. את הנסיון מאיטליה היא הביאה לארץ והיא הוציאה לא מעט אוספים מרשימים כאן.

הרעיון מאחורי הסדרה "פארטי טיים" היה די פשוט - להביא את להיטי המועדונים היותר מסחריים שאן.אם.סי החזיקה את הקטלוג שלהם - לסדרה אחת. הסדרה יצאה בשלוש השנים הראשונות בתדירות של פעמיים בשנה ובשנתיים האחרונות פעם אחת בשנה. הפרקים הראשונים נשענו מאוד על קטעים שנוגנו בתכנית הרדיו "קופסת הלהיטים" של עופר נחשון וחיים רייכנטל והסלוגן "וזה עולה...", שנחשון היה צועק לקראת קטעי ה"שיא" בתקליטי האוס אף מלווה את הפרק הראשון של הסדרה.

קטע נחמד נוסף בסדרה הזאת הוא שהיא נתנה פה ושם גם ביטוי ליוצרי האוס מקומיים, מה שהופך את הסדרה הזאת למסמך נדיר של יצירה מקומית. בחלק 1 יש כאן את פפיה בקטע 7, שהיה הרכב של הדיג'יי צ'ופי וגם את דיג'יי עופר שביט בקטע 9, עם הקולות של שלווה ברטי!

מסחרית, הסדרה הזאת לא היתה היסטריה מטורפת, אבל זאת לא היתה המטרה. מדובר באוספי נישה של תחום ההאוס ועצם זה שיצאו שמונה פרקים לסדרה, זאת הוכחה שהיה לה קהל נאמן.

ערך אספני: 10

ציון: 7