חברת תקליטים:
אן.אם.סי דאנס
שנה: 1998
עורכת: תמי שכנאי
הפקה: משה מורד
ואליסון מאייר
שיווק: ארז פרי,
איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי
מק"ט:
20323-2
רשימת שירים:
1. B.B.E. - Desire (Radio
Edit) (3:51)
2. DJ Quicksilver - Planet Love
(Club Mix) (6:20)
3. Yves Deruyter - Calling Earth
(Original Mix) (5:32)
4. Equator - Silence (Secret
Silence) (6:19)
5. O.R.G.A.N. - To The World
(Trance Voyage Mix) (6:16)
6. Orinoko - Mama Konda (Timo Maas
Radio Cut) (3:11)
7. Citizen X - Lonely Days (Lonely
Club Mix) (5:18)
8. Perpetual Motion - Keep On
Dancin' (Let's Go) (Banging Club Mix) (6:08)
9. S-J - I Feel Divine (Baby Doc
Mix) (7:14)
10. Praga Khan - Injected With A
Poison (DJ Taucher Mix) (7:20)
11. Mach 1 - Illuminate '98 (Vocal
Radio Mix) (4:00)
12. Cores - Millenium (Original
Mix) (8:32)
13. Private Productions - Sexdrive
(Big Thumb On Your Head Mix) (7:28)
עטיפה: עיצוב
של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של כל הסדרה בעצם. הפעם האייקון הוא של איש
עם יד מודגשת והסלוגן הוא "Warning - Woofer Blaster". הכי חלש, בינתיים.
ציון עיצוב: 7
ביקורת ורקע:
פרק 5 של הסדרה, שאם תסתכלו טוב על המדבקה הקטנה שעל העטיפה, תוכלו לראות שהפרק
הזה, כמו שאר הפרקים שלה, נמכר במחיר "Mid-Price". מה זה היה מיד
פרייס? מחיר מלא של דיסק היה בין 60 ל-80 ₪ (תלוי בחנות), מיד פרייס היה בין 40
ל-60 ₪ (שוב, תלוי בחנות). למה הוציאו דיסקים במחירי מיד פרייס? פשוט כי היו
דיסקים שלא היה מצב למכור אותם במחיר מלא. המחיר המלא של הדיסקים היה גבוה מאוד
באותה תקופה ואנשים רבים התלוננו עליו, או לא יכלו להרשות לעצמם לקנות דיסקים. זה
היה מחיר שהיה משול להכנסה מבערך חצי יום עבודה למי שהשתכר שכר מינימום ובני נוער
רבים, שהם קהל מרכזי לקניית מוסיקה, פשוט לא יכלו לקנות דיסקים.
מחירי המיד
פרייס היו גלולה פחות מרה, אבל הם בדרך כלל היו שמורים לדיסקים נוסטלגיים. דברים
מהסיקסטיז-סבנטיז, אף פעם לא דברים חדשים. כשאן.אם.סי התחילו למכור אוספים עדכניים
במחיר מיד פרייס, זה נתן להם דחיפה גדולה מאוד ויכולת להרבה אנשים להרשות לעצמם את
רכישת הדיסק. זה לא משנה את העובדה שמחירי הדיסקים בארץ עדיין היו גבוהים מדי, שלא
לומר ש-ע-ר-ו-ר-י-י-ת-י-י-ם-!
אמנם זה לא
היה רק באשמת חברות התקליטים המקומיות ובכלל תמיד הכל היה יקר מאוד בארץ, אבל
התחושה הלא נעימה מכך שאותם אלבומים שנמכרו בארץ ב-80 ₪ נמכרו הרבה פעמים בחצי
מחיר במדינות מערב אירופה או צפון אמריקה, יצרה טעם רע אצל הצרכנים. התחושה של
הציבור היה שחברות התקליטים לא עושות מספיק כדי להוזיל מחירים ולכן אנשים הרגישו
נוח לרכוש דיסקים פיראטיים או מאוחר יותר לצרוב או להוריד מהאינטרנט.
הצרכנים ניסו
להתמרמר ולהאבק, אבל חברות התקליטים התגמשו רק כשמישהו באמת איים עליהם. רשת כמו
"פיקאדילי", שייבאה בעצמה דיסקים מחו"ל והצליחה למכור אותם ביותר
זול מהמחיר שחברות התקליטים הציעו, גרמה להורדת מחירים כוללת בשוק. כש"פיקאדילי"
קרסה בגלל ניהול כושל, המחירים שוב עלו. כך, או אחרת, העובדה שככל שירד העניין
בדיסקים בשנים שחלפו מאז שנות התשעים והעובדה שמחירי הדיסקים ירדו משמעותית מאז,
כדי להפוך אותם ליותר זמינים, הם הוכחה לכך שהמחירים יכלו להיות יותר זולים כבר
בשנות התשעים.
ציון: 6
ערך אספני:
10 ש"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה