Volume 14

שם האוסף:  Volume 14

חברת תקליטים: IMP
 
שנה: 1998

עורך: יורם ואזאנא

מפיקים: טלי חובב, אסנת יאיר, גל ארבלי ויניב ישעיהו

מק"ט: 2046

רשימת שירים:

1. Aqua ‎– Doctor Jones (Radio Edit)

2. Regina ‎– Close The Door (Mosso Radio Edit)

3. Five ‎– Slam Dunk (Da Funk) (Radio Edit)

4. N.Y.C.C. ‎– Fight For Your Right (To Party) (Single Version)

5. Scooter ‎– No Fate (Single Mix)

6. Da Hool ‎– Meet Her At The Love Parade (Radio Edit)

7. Dr. Alban ‎– Long Time Ago (Sash! Mix)

8. Aaron Carter ‎– Crazy Little Party Girl (Main Mix)

9. Brooklyn Bounce ‎– The Music's Got Me (Radio Mix)

10. Outhere Brothers, The ‎– La De Da De Da De (We Like To Party) (Extended Party Mix)

11. Latin Thing ‎– I Will Follow (Full Vocal Edit)

12. No Smoking ‎– Tubthumping

13. Course, The ‎– Ring My Bell (Disco Radio Mix) (feat. Mondane)

14. Awesome ‎– Rumours (Radio Mix)

15. Paradisio ‎– Vamos A La Discoteca! (Video Edit Mix)

16. Hazell Dean ‎– Searchin' '97 (Radio Edit)

17. Natalie Browne ‎– Torn (7" Mix)

18. Hermes House Band ‎– I Will Survive (La La La) (Party Mix)

עטיפה: עבודה של אורי גרזון, שעשה את השטאנץ הרגיל והחליף את צבעי העטיפה שמלווה את הסדרה מפרק 11 והלאה. הפעם הצבעים הם צהובים-חומים וזה נראה נחמד. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: "ווליום 14" יצא בעידן חדש בתעשיית המוסיקה הבין לאומית בישראל, הוא ה"ווליום" הראשון שיצא אחרי שתחנת הרדיו של רשת ג' הפסיקה לשדר מוסיקה מחו"ל והפכה לתחנה שמשדרת רק מוסיקה ישראלית. בזמן אמת אנשים התקשו לחזות כיצד השינוי הזה ישפיע על הציבור ועל תעשיית המוסיקה בישראל. לכאורה, עם הרדיו האיזורי, היה נראה שיש תחליף לרשת ג'. גם ה-MTV שעוד תפקדה כתחנת פופ בעיקרה ותקשורת האינטרנט המתפתחת היו אמורות לתת מענה לכל מי שחיפש מוזיקה לועזית. כל הערוצים האלו אכן דאגו לכך שחובבי הפופ והדאנס הבין לאומי יוכלו להמשיך להינות מהמוסיקה שהם אוהבים, אבל לשינוי הזה בכל זאת היתה השפעה על הרגלי ההאזנה של הישראלים. אם בעבר התקשורת המקומית היתה הדומיננטית בעיצוב טעם הקהל כאן, כשמרכז הכוח עבר לגופי תקשורת מחו"ל, פתאום לא היה מי שיסנן לציבור את החומרים ויביא לו דברים לטעמו. אם להיות קצת יותר נחרץ, אז הפסקת פעילותה של רשת ג', תחנה שבזמן שהיא הפסיקה לשדר מוסיקה לועזית עדיין זכתה לכ-10 אחוזי האזנה מכלל הציבור (ולאחוזים הרבה יותר גבוהים אם מודדים רק בני נוער), הביאה לכך שעיקר הציבור כאן נחשף בעיקר למוסיקה לועזית מהמיינסטרים. לשוליים פתאום לא היה מקום. הדאנס של המועדונים, האינדי של בריטניה, הרוק הכבד של אמריקה, המוזיקה הלטינית של דרום אמריקה וכל שאר אותם סגנונות שקיבלו ביטוי ברשת ג', פתאום לא מצאו את דרכם אל הציבור הישראלי. תחנות הרדיו האיזוריות העדיפו להתמקד במיינסטרים, שמשך מפרסמים, ה-MTV עבר טרנספורמציה לערוץ של פופ בעיקרו והאינטרנט סיפק מידע בעיקר על מה שגדול ותאגידי. במקביל, גלגלץ שעלתה והפכה לתחנת הרדיו המובילה למוסיקה לועזית בישראל, הפכה, תחת ידיו הנוקשות של המנהל אלדד קובלנץ, לתחנת רוק אמצע הדרך שפוסלת בצורה אכזרית את כל מה שלא נשמע כמו יו-2.

כך, כל מי שהתרגל לשפע התרבותי שרשת ג' העניקה לישראלים, נאלץ פתאום לעבוד מאוד קשה כדי לקבל את צורת הבידור האהובה עליו. מן הסתם, הפריקים והשרופים הגדולים של כל סגנון באשר הוא, המשיכו למצוא את מה שהם מחפשים. הבעיה היתה בשינוי התודעתי על רוב האוכלוסיה, זאת שנהנתה להחשף לדברים, בלי לעבוד קשה מדי. ברגע שרשת ג' הפסיקה לשדר מוסיקה אוכלוסיה, אותה אוכלוסיה, שהיא הרוב המוחלט בארץ, הפסיקה לשמוע מה שלא פופ מיינסטרימי למהדרין. היא הפסיקה לשמוע דאנס, היא הפסיקה לשמוע אינדי, היא הפסיקה לשמוע טראנס, האוס, ברייק ביט, ביג ביט, ג'אנגל, מטאל, אלקטרו, טריפ הופ, היפ הופ, ראפ וכו'. היא עברה לשמוע דברים שנשמעים או כמו בריטני וכריסטינה או כמו יו 2 וקולדפליי. שום דבר מעבר.

IMP, כחברה שמכרה לציבור בעיקר דאנס והאוס, מצאה את עצמה בלי ערוץ מרכזי לשווק את מרכולתה. התכנית של עופר נחשון, "קופסת הלהיטים", הוסרה מלוח השידורים, כמו גם תכניתו של יורם ואזאנא מדי יום ב-15:00, המצעד הלועזי ששודר פעם בשבוע ובעצם כל התכניות ברדיו הישראלי הציבורי ששידרו דאנס והאוס הפסיקו לשדר אותו! נכון, היו פה ושם תכניות בתחנות הרדיו האיזוריות שהמשיכו להתמקד בז'אנר, אבל הן היו מעטות מדי ובגלל שהן היו ברשתות איזוריות, רוב האוכלוסיה לא יכלה להחשף אליהן.

בלי רשת ג' IMP התקשתה להפיק להיטים וב"ווליום 14" זה ניכר מאוד. מלבד שלושה קטעים ש-IMP כללו כאן של חברת הד-ארצי, שהיו להיטים בין לאומיים גדולים, בחלק 14 אין כלום, רק דברים שנראים ונשמעים כמו פילרים. בעידן שאחרי רשת ג' כל תעשיית המוסיקה המקומית נפגעה. להחלטת הממשלה לעבור לשדר רק מוסיקה ישראלית היתה השלכה כלכלית גדולה מאוד על מאות אנשים, שלא נלקחו בחשבון בפעולה הזאת. גם מכל אותם מאות אלפי ישראלים שנהנו מהתחנה ומהקו שלה התעלמו בצורה מייאשת. התוצאה היתה קריסה איטית של התעשייה ותרבות המוסיקה כאן. בהתחלה היו אלו החברות הקטנות שדעכו. IMP, MCI, BNE. אחר כך זה הגיע לגדולות יותר, חברות כמו NMC והד ארצי שנקלעו לקשיים אדירים עד כדי קריסה, פשיטת רגל, מכירה ומיזוג. בדרך גם רוב חנויות המוסיקה בארץ נסגרו וישראל הפכה למקום אחר לחלוטין, עצוב יותר, אם תשאלו אותי.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 7