Kinky Love 4

שם האוסף: Kinky Love 4

תת כותרת: אוסף שירי אהבה אחרים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 2002

עורך: עוזי פרויס

הפקה: אלון פיקלר ואליסון מאייר

מק"ט: 20634-2

רשימת שירים:

1. Coldplay - In My Place

2. Maximilian Hecker - Polyester

3. Gary Jules - Mad World

4. Oasis - Stop Crying Your Heart Out

5. Travis - Sing

6. David Bowie - Slip Away

7. Depeche Mode - Freelove

8. Zero 7 - Destiny

9. Sinead O'connor - Troy (Andi Durrant's "Dublin in a Rainstorm" Remix)

10. Doves - M62 Song

11. Magnet - Chasing Dreams

12. Elbow - Red

13. Divine Comedy, The - Lost Property

14. Mercury Rev - I Keep a Close Watch

15. Shafrir - Tender

16. Lincoln - How the Hell

17. Radiohead - Life in a Glasshouse (Full Lenghth Version)

עטיפה: עיצוב טוב של נורית וינד-קידרון, ברוח החלק השלישי. העטיפה כוללת איורים של פרחים עם רפרנסים מיניים. החוברת הפנימית כוללת את הדיסקוגרפיות של האמנים באוסף ובחוץ בחוץ יש ארזית קרטון יפה שאוחזת בכל זה. קול. ציון עיצוב: 8

ביקורת: טוב, קצת חפרתי על סדרת "קינקי לאב" וגלגלצ ובאמת שאין לי יותר מדי מה להוסיף. הפרק האחרון, כמו הפרקים שלפניו, ערוך טוב, שומר על הקונספט ומעוצב יפה. למרות כל אלו, הצלחה גדולה הוא לא היה, הרבה בגלל שבתקופה הזאת פורמט האוסף החל לדעוך. מה שהיה שלאגר גדול מאוד בשלושת העשורים שקדמו, הפך, עם נגישות הצריבות, ה-mp שלושים והאינטרנט, לפורמט מיושן.
ככל שהעשור התקדם, יצאו פחות ופחות אוספים, כשגם אלו שהמשיכו לצאת, פנו בעיקר לקהל הקונים המבוגר (30+) שהטכנולוגיה קצת זרה לו והוא מעדיף לקבל את המוצר המוגמר הישן. כך נעלמו להם מהנוף רוב אוספי הפופ, הדאנס והמוסיקה העדכנית על כל גווניה ונשארנו בעיקר עם אוספי נוסטלגיה, אפילו הם מעטים. אם בשנות התשעים קצב הוצאת האוספים בארץ היה בערך של אחד לשבוע, היום מדובר על קצב של אחד בחודש וגם זה יורד ויורד. בשנים הקרובות עדיין צפויים לצאת אוספים בארץ (ובעולם), אבל אני מעריך שתוך עשור לא נראה מוצר כזה יותר על המדפים בחנויות.
באופן כללי, באשר לאוסף הזה ולאוספים אחרים שיצאו משנות האלפיים והלאה - כפי שאתם רואים, מדי פעם הם מסוקרים כאן ואני מקווה בעתיד לנסות ולהביא את התמונה המלאה שלהם, לפחות ברמת האוספים החשובים שיצאו.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

Kinky Love 3

שם האוסף: Kinky Love 3

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 2001

עורכים: איריס אביטל ועוזי פרויס

הפקה: אלון פיקלר ואליסון מאייר

מק"ט: 20551-2

רשימת שירים:

1. Coldplay - Trouble

2. Travis - Why Does It Always Rain On Me

3. Supergrass - Moving

4. Hooverphonic - Mad About You

5. Air - Playground Love

6. Goldfrapp - Utopia

7. Moby - Why Does My Heart Feel So Bad?

8. Radiohead - How To Disappear Completely

9. The Twilight Singers - King Only

10. Doves - The Man Who Told Everthing

11. Mercury Rev - Godess On Hiway

12. Aimee Mann - Save Me

13. Helicopter Girl - Escape Cloud

14. Suede - Everything Will Flow (הופעה אקוסטית בגלי צהל)

15. Sinead O'connor - Streets of London

16. Sparklehorse - Wish You Were Here (feat. Thom Yorke)

עטיפה: עיצוב מעניין של קובי פרנקו. יש כאן כל מני איורים של פטריות, אם רמיזות מניות דרך הפטריות (!). בפנים יש גם דיסקוגרפיות מלאות של האמנים באוסף, כולל תמונות האלבום האחרון. מעניין, בקטע טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת: שלוש שנים לקח לאן.אם.סי להוציא את החלק השלישי של "קינקי לאב", אני לא יודע למה זה לקח להם כל כך הרבה זמן. עם הקטלוגים של חברות התקליטים סוני, EMI, דומינו ו-PIAS שהם החזיקו באותם הימים, הם יכלו למלא אוסף ברמה כזאת כל משהו כמו חצי שנה. בכל מקרה, הם לא עשו זאת ואני חושב שהזמן שעבר בין חלק 2 ל-3 גרם למותג העולה "קינקי לאב" לדעוך, שלא לומר למות. הזמן הזה שעבר גם ממש לא עזר לאוסף מסחרית ולמרות שברמתו ובעיצובו הוא היה טוב, הוא הצליח הרבה פחות משני הפרקים הראשונים, שנחשבים למכוננים בתרבות האוספים הישראלית.
חלק 3 ערוך בדומה לשני הפרקים הראשונים. יש כאן הרבה להיטי אלטרנטיבה מיינסטרימיים, כמה מהם להיטים ענקיים. כמעט כל השירים כאן חובקו על ידי גלגלצ, אז הכח החזק ביותר בתעשיית המוסיקה המקומית, אבל למרות זאת, גם זה לא ממש עזר לאוסף. בתקופה ההיא התחיל להסתבר לחברות התקליטים שלמרות שגלגלצ מכתיבה את סדר היום המוסיקלי בארץ, התרבות שהיא מנחילה היא לא תרבות לצרכני מוסיקה, היא תרבות לאנשים ששומעים את המוסיקה שלהם ברקע.
לראייה, גם הד ארצי וגם הליקון ניסו להוציא בתקופה הזאת אוספים ברוח גלגלצ והסופ"ש הרגוע שלה, גם הן נכשלו עם זה. במקביל, הציבור הצעיר שחיפש להיטים וחיפש להיות מחובר, הצביע נגד גלגלצ ברגליים וחיפש את מקורות הבידור המוסקליים שלו במקומות אחרים. כך, למרות שגלגלצ טחנה קולדפליי, טראביס ורדיוהד והתעלמה כמעט לחלוטין מבריטני, ג'יי לו וכריסטינה, שלושת האחרונות בכל זאת הפכו לכוכבות ענקיות עם להיטים עצומים בישראל. המקורות של הצעירים היו בעיקר האינטרנט, שבניגוד לוידאו, הצליח להרוג בישראל את כוכב הרדיו. כשהאינטרנט באמת הפך למהיר ועם הרבה אינפורמציה מוסיקלית זמינה, פתאום כבר לא היה צריך את התקשורת המקומית כדי להתעדכן וכשזה קרה, הבולדוזר שנקרא גלגלצ פתאום הפך ללא כל כך מאיים, שלא לומר - לא רלוונטי.

ערך אספני: זה יכל להיות עוד אוסף חסר ערך שיצא בארץ, אבל הגרסה החיה של השיר של סווייד, שהוקלטה באולפן של גלי צהל, נחשבת לנדירה מאוד ואספני סווייד מכל העולם מחפשים בגלל זה את האוסף הזה. 20-30 דולרים, אם כך.

ציון: 8

Kinky Love 2

שם האוסף: Kinky Love 2

תת כותרת: שירי אהבה אחרים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1998

עורכים: שי ורדי ועוזי פרויס

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיוון ויח"צ: איריס אביטל וארז פרי

מק"ט: 20303-2

רשימת שירים:

1. Morrissey & Siouxsie - Interlude

2. Suede - Saturday Night

3. Shawn Colvin - Sunny Came Home

4. Mansun - Wide Open Space (Acoustic)

5. Dubstar - Stars (Acoustic)

6. Luscious Jackson - Why Do I Lie?

7. Fun Lovin' Criminals - We Have All The Time In The World

8. Nick Cave & The Bad Seeds - Into My Arms

9. Claw Boys Claw - Call Me An Angel

10. Blur - Strange News From An Other Star

11. Supergrass - Wait For The Sun (New Mix)

12. Polly Jean Harvey - Who Will Love Me Now?

13. Depeche Mode - Home

14. Rick Wright & Sinead O'connor - Breakthrough)

15. Radiohead - Exit Music (For A Film)

16. Oasis - Champagne Supernova

עטיפה: הצבעים מהעטיפה של חלק 1 שונו. לא ממש מעורר השראה, עד כדי כך שהמעצבים אייל כרמלי ושי ורדי לא קיבלו אפילו קרדיט פה. ציון עיצוב: 1

ביקורת: הדיון בסדרה הזאת, כפי שמובן מהביקורת על חלק 1 שלה, הוא דיון בגלגלציות, מפני ש"Kinky Love" היא בעצם ה"היטמן" של גלגלצ. סדרה שמלווה את הלהיטים הגדולים באמת של התחנה הזאת.
המון ביקורת הופנתה כלפי גלגלצ מאז זאת עלתה לאוויר באמצע שנות התשעים ביוזמה משותפת של משרד התחבורה וצבא ההגנה. טענו, בגדול, שהתחנה, כתחנה ציבורית, לא נותנת ביטוי למספיק סגנונות מוסיקליים. שהיא לא מנגנת דאנס ופופ ומזרחי ואלטרנטיבי ואלקטרוני, רק אינדי-רוק-מיינסטרימי-קלאסי, כל היום. במלים אחרות, טענו שגלגלצ היא לא רשת ג' וכשרשת ג' נסגרה בשנת 1997, הטענה הזאת הפכה להיות מהותית מאוד. פתאום, כל מי שהתעניין במוסיקה שהיא לא הרוק של גלגלצ, לא מצא את מקומו ברדיו. לא בגלגלצ, לא בתחנות האזוריות שנבנו על פי נהלים ורגולציות מטופשות של המדינה. פתאום ישראל הפכה למדינה המערבית היחידה בלי רדיו צעיר, רדיו פופ, רדיו טופ 40 וכל החצים הופנו לגלגלצ.
אם החצים האלו הופנו בצדק או שלא, לא אני הכתובת לענות. לעניות דעתי הבעיה היא בשיטה ובחוק הישראלי שהופך את המשימה של לפתוח תחנת רדיו פרטית לבלתי אפשרית. אם הרגולציה פה היתה דומה לזאת שבאירופה ובצפון אמריקה, אני בטוח שכבר מזמן היתה נפתחת פה תחנת פופ. לצערנו זה לא המצב.
אם היה אפשר להוציא את כל המשתנים האלו מהמשוואה ולבחון את גלגלצ של סוף הניינטיז-תחילת האלפיים רק בזכות התוכן שלה, הייתי אומר שהיא תחנה טובה מאוד לתחומה. התחנה, שנוהלה ביד רמה על ידי אלדד קובלנץ, היא תחנה עם קונספט מהודק, שפנה לקהל יעד מסוים, בדיוק כמו שתחנת רדיו מודרנית צריכה להיות. גלגלצ, כתחנת מיינסטרים-רוק, הפכה בתקופה ההיא להצלחה כבירה  עם נתוני האזנה של כמעט 20 אחוזי רייטינג ולכוח המשפיע ביותר בתעשיית המוסיקה המקומית. מה שגלגלצ קבעו שהוא להיט - הפך ללהיט. גלגלצ הלכה על בטוח והכניסה לפלייליסט שלה שני שירים  בערך בשבוע. התסכול כלפיה גבר, אבל הציבור אהב, מה שנתן לה את הגושפנקה להמשיך.
סדרת "קינקי לאב", כאמור, ישרה קו עם גלגלצ וחלק 2 של האוסף נשמע, פלוס מינוס, כמו התחנה באותם ימים. עם כוכבי האלטרנטיבה של השעה ולהיטיהם. קונספט ה"סוף שבוע רגוע" שהגו בהצלחה בגלגלצ - מקבל כאן ביטוי נרחב וכתוצאה מכך - גם חלק 2 הצליח יפה. אני מבטיח עוד על קינקי לאב וגלגלצ - בביקורת שתבוא בקרוב על חלק 3.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

Kinky Love

שם האוסף: Kinky Love

תת כותרת: שירי אהבה אחרים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורכים: שי ורדי ועוזי פרויס

הפקה: שי ורדי, עוזי פרויס, משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: NMC 20211-2

רשימת שירים:

1. Nick Cave - Where the Wild Roses Grow (with the Bad Seeds and Kylie Minogue)

2. Radiohead - Street spirit (Fade Out)

3. R.E.M. - The One I Love

4. Connells, The - 74-75

5. Blur - The Universal

6. Suede - The Wild Ones

7. Duran Duran - Perfect Day

8. Kristin Hersh - Your Ghost

9. Belly - Sweet Ride

10. Cocteau Twins - I Wear Your Ring

11. Pale Saints - Kinky Love

12. Mazzy Star - Fade Into You

13. Mojave 3 - Mercy

14. Pixies, The - Wave of Mutilation (UK Surf)

15. Sparklehorse - Most Beautiful Widow in Town

16. Sundays, The - Wild Horses

17. Morrissey - Moonriver

18. Sinead O'Connor - House of the Rising Sun

עטיפה: הצבעים האדומים-שחורים יפים ומעבירים את תחושת האוסף בצורה יפה. הפונטים של הלוגו נראים כמו אילתור בתוכנת צייר של ווינדוז. הרפרנס לריץ' רץ' הנפתח לא ממש ברור. בסף הכל - עיצוב העטיפה של אייל כרמלי ושי ורדי נחמד, עובר איכשהו. ציון עיצוב: 7

ביקורת: אן.אם.סי פלרטטו למשך כל שנות התשעים עם אוספי מוסיקה שקטה עם אוריינטציה אלטרנטיבית. זה החל באוסף המכונן "Strange Kind of Love", המשיך עם סדרת "You" והסתיים עם סדרת "Kinky Love".
הסדרה "Kinky Love" היא למעשה המשך ישיר לסטיינג' קיינד ו-You, עם אותו רעיון בדיוק. בלדות של אומני רוק ואלטרנטיבי, רובן הצליחו במצעדים, כולן נשמעות כמו השירים שהיו משמיעים ברדיו בתחנת "צהל 2" ואחר כך בפלייליסט של הילד החדש בשכונה - גלגלצ. למעשה האוסף הזה הוא הסנונית המבשרת של הגלגלציזם - השילוב הזה של שירים פופולאריים עם תדמית איכותית, שילוב שישנה את פני הרדיו הישראלי ויהפוך להיות מפלצת סופר-מצליחה, אך גם סופר-שנואה.
כיאה לשילוב המנצח הזה, "Kinky Love" הראשון הפך להצלחה גדולה וגם לאוסף שנחשב למכונן ולקלאסיקה בתרבות האוספים המקומית. בניגוד לאוספים כאלו בעבר, אן.אם.סי לא מהרו לדפוק קופון על פרק המשך וזה יצא רק שנתיים אחרי, שזאת התדירות, בערך, שהסדרה הזאת יצאה עד הפרק הרביעי והאחרון, ב-2002. סדרה טובה ומעניינת, חובה לכל מי שמתגעגע לגלגלצ של טרום השעטנז הלא ברור שהולך שם היום.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 10

יאסו יוון

שם האוסף: יאסו יוון

תת כותרת: Yiassou Ellada

חברת תקליטים: הד ארצי

שנת יציאה: 1996

מק"ט: Arton-19625

איסוף, עריכה ותרגום: פנינה (פני) קינן

הפקה: יואב רייס

רשימת שירים:
1. אנדוניס וורדיס - אל תצעקי (מי פונזיס) (עם גליקריה)
2. לפרטיס פנטזיס - עוד (קיאלו)
3. זיג זג - דבש ורעל (מלי קה פרמקי)
4. אנדוניס וורדיס - לילה אחד אמרתי לה להשאר (טים היפה מיה מיחטה נה מיני)
5. לפרטיס פנטזיס - נבחרת המוסיקאים (אח את'ניקי טון מוסיקון)
6. פיצה פאפאדופולו - ספקות (אצפיבוליאס)
7. גליקריה - כשהשחר (סן קסימרוסי)
8. סטמטיס גונידיס - אשם (פטאי)
9. סטפנוס קורקוליס - הסרי את הליפסטיק (קה ווגלה טו קריון סו)
10. ליצה יגוסי - כשאותה איש (אוטן מיה גינקה)
11. פיצה פאפאדופולו - אתה לא אוהב אותי (דן מאגאפס)
12. אנדוניס וורדיס - עם הפרחחים (מה טוס אליטס)
13. סטמטיס גונידיס - למה את בוכה (יטי קלאס)
14. טמיס אדמנדידיס - ברוכה הבאה לצידי (קלוס אויסס קונדה מו)
15. קטרינה סטניסי - המבחן (דוקימסיה)
16. גליקריה - מה שאומר (קה אוטי פו)
17. קוסטס חריטודיפלומנוס - הופה הופה
18. כריסטוס דנדיס - אבל (אלא) (עם ליצה יגוסי)
19. לפרטיס פנטזיס - הכי יפה בעולם (טו אוראוטרו פלזמה)

עטיפה: דור כהן עיצב משהו שנראה כמו ברושור לחופשה באחד האיים ביוון. בפנים יש תמונה עם מלא אלבומים יווניים שהד ארצי הוציאו באותה התקופה. נחמד. ציון עיצוב: 7

העטיפה הפנימית של האוסף. פרסומת לאלבומים יווניים שהד ארצי יצרה והפיצה

ביקורת ורקע: הקשר הרומנטי של ישראלים ומוסיקה יוונית הוא לא עניין של מה בכך. אחרי הכל, אין לישראלים, או אפילו ליהדות בכללותה - זיקה משמעותית או קשר כלשהו עם יוון. נכון, היתה ביוון קהילה יהודית גדולה, אבל השפעתה על התרבות הישראלית אף פעם לא היתה בולטת. אם בכל זאת מחפשים את שורשי הקשר הזה, אז הוא כנראה והתחיל בשנות השישים, אז ישראל הפרובינציאלית נפלה שדודה לאריס סאן, נער יווני שהגיע לכאן במקרה ובנה כאן קריירה של כוכב על. ישראל אהבה את היווניות, כנראה בגלל שתרבותה משלבת באופן מוצלח אירופאיות עם ים תיכוניות, פחות או יותר החלום הרטוב של כור ההיתוך הציוני. סאן התמיע עמוק את המוסיקה היוונית בפולקלור הישראלי. הוא שר להיטים עם גוון יווני בעברית, הקים פה מועדוני מוסיקה יוונית מצליחים וכתב מוסיקה לכוכבי השעה.
הרומן של ישראל עם יוון המשיך באייטיז, אז יהודה פוליקר שלף את שורשיו היווניים בהצלחה יפה. במקביל החלה תופעה, שתתרחב מאוד עשרים שנה מאוחר יותר, כשכנראה בהשפעת אריס סאן, כוכבי זמר מזרחי לקחו כל מני להיטים גדולים מיוון ותרגמו אותם לעברית (זוהר ארגוב היה אחד מאלו).
הרומן הזה של הישראלים עם מוסיקה יוונית הפך לפנונמנה בניינטיז, כששמעון פרנס, עורך מוסיקה לועזית ברשת ג', לקח על עצמו את נושא המוסיקה היוונית כפרוייקט. תוכניותיו של פרנס ברדיו זכו להצלחה אדירה, שהתעצמה כשבמקביל האמרגנים יוסי ותמי לוי פמפמו את הנושא והביאו שלל זמרים יווניים להופעות בארץ, הופעות שזכו להצלחה גדולה. מכיוון התעשיה, חברת אן.אם.סי היתה חזקה מאוד בתחום והיא החלה להפיץ הרבה מאוד זמרים יווניים בארץ ולהוציא אוספים מצליחים לתחום. השיא היה בעבודה שהם עשו עם הזמרת גליקריה, שהוציאה דרכם שירים בעברית והפכה, למשך תקופה, לזמרת המצליחה ביותר בישראל עם מכירות אדירות שמאפילות על כל זמרת ישראלית בסביבה. גליקריה הפכה לנכס צון ברזל של התרבות הישראלית. אפילו יצחק רבין הודה שהוא מעריץ אותה והיא הופיעה בפניו, כשבדרך היא הפכה לסוג של סלב מקומי.
תעשיית המוסיקה היוונית לא נשארה אדישה לכסף שזרם מישראל והסניף היווני של BMG מיוון ניסה לקדם את אומניו דרך הזכיינית הישראלית, הד ארצי. רן עצמון, אז המנהל של המחלקה הבין לאומית של הד ארצי, נזכר ש"היו כל מיני אלבומים יוונים שניסינו לקדם. אף אחד לא ממש תפס. השוס של BMG היה איזה לפטריס פנטזיס שהיה כוכב ענק ביוון, אבל לא הצלחנו להפוך אותו לכוכב בארץ. הוא היה איכותי מדי".
אן.אם.סי, כאמור, עשו חייל עם התחום, אבל לאן.אם.סי היה את פרנס לצידם שייעץ וערך אוספים לחברה. להד ארצי לא היה יותר מדי רצון, אבל הם ניסו בכל זאת. הם הביאו מומחית למוסיקה יוונית, את פנינה קינן, שתערוך להם אוסף. האוסף נראה מקצועי (אני לא מבין גדול במוסיקה יוונית), אבל לא זכה להצלחה בארץ, כנראה בגלל שהוא לא היה ברמה של מוצרים אחרים בשוק, או שהוא לא היה מספיק מסחרי.
הרומן של הישראלים עם המוסיקה יוונית עלה עוד מדרגה, כשכוכבי הפופ של המוסיקה הים תיכונית אימצו כולם להיטים יווניים והפכו אותם ללהיטים בעברית. מוסיקה יוונית היא כבר מזמן הז'אנר השולט בפופ הישראלי, אבל זה לפוסט אחר, כנראה אפילו לבלוג אחר.

ציון: 7

ערך אספני: אני יודע שיש לא מעט אנשים בחו"ל, בעיקר ביוון, שמחפשים הוצאות ישראליות לדברים יווניים. מכיוון שלא רואים את האוסף הזה הרבה, אני מעריך אותו ב-20-30 דולרים