Top Pop 96

 
שם האוסף: Top Pop 96

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: דצמבר, 1995

עריכה: אורן קריסטל ורוברט גיטלמן

הפקה: אורן קריסטל, רוברט גיטלמן ודניאל בוחניק

מק"ט: 2038-2

רשימת שירים:

1 Alexia - Me And You (Radio Version) (feat. Double You)

2 Mighty Dub Kats, The - Son of Wilmot (Edit)

3 Leila K. - Electric (Short Version)

4 740 Boyz - Shimmy Shake (Radio Edit) (feat. 2 in a Room)

5 Technocat - Technocat (Dance Like Your Dad Mix) (feat. Tom Wilson)

6 Corona - I Don't Wanna Be a Star (Album Version)

7 Ruffneck - Everybody Be Somebody (Peppermint Jam Radio Edit) (feat. Yavahn)

8 Alex Party - Wrap Me Up (Radio Edit)

9 2 Unlimited - Do What's Good For Me (Edit)

10 Whigfield - Last Christmas (Minor Version)
11 Adel Dhibi - Touba
12 Arriba Brothers - Mexican Hat Dance (Radio Hat Dance)
13 D.F.S. - Ou Eee Ou (Radio Premier)

14 Josh Wink - Higher State Of Consciousness (Radio Edit)

15 Faithless - Insomnia (Monster Mix)

16 BKS - Dreamcatcher (Excited Single Mix)

17 Clock - In The House (Short Stab)

18 Elektra - Dancing Through The Night (Radio Edit) 

עטיפה: טופ פופ היא אחת הסדרות המכובדות שיצאו כאן, אבל בתחום העטיפות הסדרה כמעט תמיד חיפפה, שלא לומר זלזלה. לכן זה נחמד שפה ושם יצאו לסדרה גם עטיפות טובות, כמו זאת שעוצבה על ידי דני מירב ושליוותה גם את שני הפרקים הבאים שלה. העטיפה השתמשה בגרפיקת תלת מימד שהיתה אופנתית וחדשנית לזמנה והיא גם נראית טוב, גם עדכנית וגם הולמת את התכנים. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: חוזרים לטופ פופ ועוברים לפרק ה-24 (!) שיוצא לסדרה הזאת בשנות התשעים ולרביעי שיצא בשנת 1995.
ההספק של פונוקול עם הסדרה הזאת הוא מרשים, אבל צריך גם לשים את זה בפרופורציות. המון פרקים של הסדרה, כמו הפרק הזה, לדוגמה, היו מלאים בעיקר בקטעים זניחים, לצד כמה להיטים אקראיים.
אני משער שכמה מקוראי האתר הזה יתקנו אותי ויכתבו שהיו באוסף הזה יותר להיטים מהכמות שאני מוצא, אבל לדעתי יש כאן רק שבעה כאלו, כשבאופן מפתיע - אלו של פייתלס וג'וש ווינק דחופים באוסף הזה לקראת סופו. הסיבה היא שבזמן יציאת האוסף הלהיטים האלו עוד לא ביצעו את הפריצה שלהם. השיר של ג'וש ווינק הפך ללהיט רק בקיץ 1996 ושל פייתלס בסתיו 96'. לפונוקול היה מזל בהכללתם כאן ולא ראיית הנולד. בחברה פשוט מלאו אוספים בכל החומרים שהם יכלו למצוא ובטח שאין כאן חשיבה מתקדמת. במקרה של שני השירים האלו - קונספטואלית זה עבד להם, אבל מסחרית לא, מפני שהציבור עדיין לא התעניין בקטעים האלו.
בכל מקרה, מה שאני מנסה להגיד זה שאם בפונוקול היו מנסים לשמור על סטנדרט גבוה של אוספים, עם 60 אחוז ומעלה להיטים, היו הרבה פחות פרקים של טופ פופ בניינטיז, כנראה שהיינו מורידים לפחות שליש...

ציון: 6