העתיד יעונן חלקית

 
שם האוסף: העתיד יעונן חלקית

תת כותרת: להיטי שנות השבעים

חברת תקליטים: פונוקול/ חדשות/ Polydor

שנה: פברואר, 1992

עריכה: גיא אסיף ועמית שהם

הפקה: אורן קריסטל, מאיר גולדברג, אבי מאור ודורית גולדמן

מק"ט: cd 515231-2

רשימת שירים:

1 Gloria Gaynor - I Will Survive

2 Lipps Inc. - Funkytown

3 Chic - Le Freak

4 Donna Summer - I Feel Love

5 5000 Volts - I'm On Fire

6 Bee Gees - You Should Be Dancing

7 Elton John - Don't Go Breaking My Heart (with Kiki Dee)

8 Carl Douglas - Kung-Fu Fighting

9 Yvonne Elliman - If I Can't Have You

10 The Stylistics - I Can't Give You Anything (But My Love)
11 Tina Charles - I Love To Love
12 ABBA - Gimme! Gimme! Gimme! (A Man After Midnight)
13 The Village People - Y.M.C.A.

14 Donna Summer - Hot Stuff

15 Santa Esmeralda - Don't Let Me Be Misunderstood

16 Kool and The Gang - Ladie's Night

17 Sugarhill Gang - Rapper's Delight

18 James Brown - Get Up (I Feel Like Being a) Sex Machine

עטיפה: העטיפה הכי גרועה של הניינטיז. איילת אביב הדביקה דמות קומיקס עם רובה על רקע טבע לא ברור. כלום כאן לא מובן. מה ההקשר, הצבעים שמתערבבים, הכותרת שנבלעת. נורא. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: אל תתנו לעטיפה הנוראית לעבוד עליכם, "העתיד יעונן חלקית" הוא אחד האוספים המעניינים שיצאו כאן. לפחות מבחינת הרקע שלו.

הטקטס של עורכי האוסף מתוך העטיפה הפנימית

הסיפור של האוסף מתחיל משהו כמו שנה לפני שהוא יצא. אחד משני עורכיו, גיא אסיף או עמית שהם, ביקר בלונדון וגילה שתחייתה של סצינת הדיסקו של שנות השבעים החלה עם המון מסיבות, להקות קאברים ועוד (קראו, לשם המחשה, את הטקסט של השניים מתוך העטיפה הפנימית של הדיסק. תקישו על התמונה כדי להגדיל). הקאמבאק הזה עוד היה בחיתולים ובשנים שיבואו בהמשך העשור הסבנטיז באמת יחזור בגדול. הטיימינג, בכל מקרה, לא היה מפתיע. כל עשור זוכה לקאמבאק אופנתי שני עשורים מאוחר יותר (הסיקסטיז חזרו באייטיז, הסבנטיז בניינטיז), אבל הוא כן ריגש את אסיף ושהם, שלמרבה השמחה לא היו סתם שני אנשים אנונימיים, אלה שניים שיכולים באמת להביא את הבושרה לישראלים. איך? השניים היו באותה תקופה כותבי מדור המוסיקה של העיתון היומי "חדשות", ז"ל. "חדשות", מבית רשת שוקן, הוא עיתון החדשות הכי אייטיזי שישראל ידעה. הוא הוקם ב-1984, כניסיון להיות שילוב של צהובון בריטי ביחד עם גרסה יומית למקומון התל אביבי המצליח של רשת שוקן, "העיר" (עיתון בועט, תרבותי, רכילותי וציני שפעל עד לפני כמה שנים והוליד, בין השאר, את "עכבר העיר"). בכל מקרה, אסיף ושהם התלהבו מתחיית הדיסקו וחוץ מלתת לתופעה מקום בעיתון שלהם, הם גם יזמו ליין מסיבות במועדון האליזבת שביפו (מועדון בבעלותו של אורי שטרק, שאחר כך הקים את "אלנבי 58"). הליין היה על טהרת הדיסקו והיה להצלחה אדירה, הרבה בזכות תקליטן הבית איתן תבור, מחלוצי התקליטנות בארץ.

הלוגו של עיתון חדשות מתוך העטיפה

עם הגב של החשיפה העיתונאית וליין המסיבות המצליח, פונוקול החליטו להכנס לתמונה וביחד כל אלו יצרו את "העתיד יעונן חלקית", אוסף להיטי שנות השבעים. האוסף היה להצלחה גדולה והוא בישר לכלל הציבור בישראל, כלומר לאלו שלא היו בקליקה התל-אביבית של חדשות/האליזבת, על הקאמבאק של הדיסקו.
המשך העשור הביא לנו עוד כמה אוספי דיסקו מקומיים, אבל "העתיד", שיצא בשיתוף עם העיתון חדשות, היה הראשון. למרבה הצער, העתיד של "חדשות" (הלוגו של העיתון מתוך גב האוסף בתמונה מימין) גם עונן חלקית ושנה וחצי אחרי צאת האוסף הזה העיתון נסגר. אסיף ושהם המשיכו בקריירה עיתונאית עשירה ואסיף, בין השאר, התפרסם מאוד בהמשך העשור כשהוא היה האיש מאחורי ההרכב פינג פונג, שייצג את ישראל באירוויזיון עם "שמייח".

ערך אספני: 50 ש"ח

ציון: 9