טלביה, השכונה שאני גר בה בירושלים, היא סוג של עץ אשוח. כל בוקר אפשר לקום, להסתובב ברחבותיה ולמצוא מציאות שהונחו ברחוב. לפני שתחשבו שאני זבלן, אני אסביר שהשכונה מאוד זקנה בגיל תושביה וכל פעם שאחד הדיירים הולך לעולם שכולו טוב, ריקון הדירה שלו מביא לערמות של חפצים שמונחים ברחוב, עד שמשאית הזבל אוספת אותם.כך, מצאתי בשכונה במהלך השנים עשרות תקליטים, ספרים, פסלים, תמונות, עיתונים מלפני קום המדינה, you name it.
השלל של היום היה קצת פחות מרגש. על אחת הגדרות מישהו הציב ערמה של ספרים ישנים ומזהיבים, שום דבר יוצא דופן. ספר אחד בכל זאת משך את תשומת ליבי - "סיפורה של רמת גן". דפדפתי בספר, שכלל את סיפורה של העיר האפורה, בעיקר בגלל שקלטתי שהוא כולל תמונות של העיר משנות השישים. הספר עצמו לא נראה ממש מרתק והוא כולל סקירה של כל מה שיש ברמת גן של הסיקסטיז - גן החיות, בתי הספר, הרחובות והסלבס של העיר. החלק האחרון של הספר כולל סקירה של עסקים בולטים שקיימים בעיר ואחד הוא זה שהביא את סיפור הספר לאתר הזה. מסתבר שחברת התקליטים הד ארצי פעלה אז ברמת גן, באיזור התעשייה.
הד ארצי זה מפעל התרבות המוסיקלית הגדול ביותר שקם בארץ ישראל ועצם העבודה שהחברה הזאת כבר לא קיימת זאת תעודת עניות לתרבות הישראלית. לבנתיים, סרקתי את הדפים שמספרים את סיפור החברה באותם ימים והעלתי אותם לכאן. מרתק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה