שם האוסף: Hit Box
תת כותרת: קופסת הלהיטים - להיטי קיץ 93
חברת תקליטים: אן.אם.סי
שנה: יוני, 1993
עריכה והפקה: משה מורד, ליאור סולימן, עוזי פרויס, ארז פרי ודוריס גולדמן
יעוץ בנושא דאנס: קובי ישראל
מק"ט: NMC 20073-2
רשימת שירים:
1 Culture Beat - Mr. Vain
2 Dance 2 Trance - Power Of American Natives
2 Dance 2 Trance - Power Of American Natives
3 Unique 2 - Loveline
4 Sunscreem - Pressure Us
5 Exoterix - Void
6 Intermission - Honesty
7 Empire Bass Building - Through To You
8 Dee-Vah feat. Joan Faulkner - Movin' Higher
5 Exoterix - Void
6 Intermission - Honesty
7 Empire Bass Building - Through To You
8 Dee-Vah feat. Joan Faulkner - Movin' Higher
9 Captain Holywood Project - All I Want
10 G. Point - Je T'aime
11 Depeche Mode - I Feel You
12 Spin Doctors - Two Princes
13 Arrested Development - Mr. Wendal
14 US3 - Tukka Yoot's Riddim
15 Con-Dom - Rasing My Family
16 Shabba Ranks with Cheville Franklin - Mr. Loverman
17 Charles & Eddie - N.Y.C.
18 Duran Duran - Ordinary World
עטיפה: עיצוב מזעזע של נורית וינד קידרון, על בסיס תמונה של קובי ישראל, עיצוב שליווה את הסדרה בפרקיה הראשונים. יש כאן תמונה של ג'וק בוקס (מכונה לניגון תקליטוני 7 אינץ' במקומות ציבורים, מכונה שלא ממש היתה נפוצה בארצנו), מודבקת באוויר, על רק אפקט ממוחש זול. מסורת העטיפות המביכות של אן.אם.סי המשיכה. ציון עיצוב: 311 Depeche Mode - I Feel You
12 Spin Doctors - Two Princes
13 Arrested Development - Mr. Wendal
14 US3 - Tukka Yoot's Riddim
15 Con-Dom - Rasing My Family
16 Shabba Ranks with Cheville Franklin - Mr. Loverman
17 Charles & Eddie - N.Y.C.
18 Duran Duran - Ordinary World
ביקורת ורקע: בעשרת החודשים שאני מכין את האתר הזה אני מקבל כל הזמן פניות בבקשה לסקר כל מני אוספים ואני באמת משתדל למלא אחר כל הבקשות. הבקשה שהכי הרבה פעמים דחיתי עד עכשיו היתה זאת לסקר את סדרת היט בוקס. סדרת האוספים המרכזית של אן.אם.סי בשנות התשעים היא בגדר סדרת קאלט וקיבלתי עשרות פניות מאנשים שביקשו שאני יתחיל כבר לתעד אותה. אז הנה היא כאן!
נתחיל בקצת רקע. אני חוזר ואומר בביקורת באתר שאן.אם.סי היתה חברת התקליטים הלועזית המובילה בישראל בשנות התשעים. היה להם את הרפרטואר הכי גדול, זה של סוני ו-EMI, היה להם כסף, היתה להם מחלקה בין לאומית גדולה מאוד, היה להם הכל. אן.אם.סי גם הוציאו כל מני אוספים לא רעים, אבל בתחום אוספי הלהיטים העדכניים למשך כמעט כל העשור הם היו חלשים מאוד. אחרי הדעיכה של סדרת "סופרמיקס", סדרה מאוד אייטיזית במהותה, באן.אם.סי ניסו לפתח סדרה חדשה, סדרת "Hits! Hits! Hits!". הסדרה נחלה כישלון מביך, כל זאת בזמן שחברות התקליטים האחרות עושות חייל עם הסדרות שלהן. פונוקול עם "טופ פופ", הליקון עם "היטליסט" והכי בולט - הד ארצי עם "היטמן". הד ארצי היו אז מספר 2 לאן.אם.סי וההברקה שהם יצרו עם סדרת היטמן, סדרה שבנויה בפורמט של "Now" הבריטית, כלומר סדרה שכוללת 100 אחוז להיטים, מכל קשת הסגנונות, כל זה באריזה מרשימה, השאירה את אן.אם.סי לאכול אבק.
המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי האמינה שגם היא יכולה ליצור סדרת "היטמן" משל עצמה והאמת היא שעם החומרים והכח שלהם הם באמת היו יכולים, אבל משהו קצת התפספס להם. נתחיל בשם של הסדרה. "היט בוקס" היא בעצם חיקוי בשני מובנים. קודם כל היא מנסה להיות או להידמות לסדרות ה"היט" של הליקון והד ארצי, בצורה קצת מביכה. שנית, היא ניסתה לרכב על ההצלחה של "קופסת הלהיטים" (היט בוקס, בעברית), תכנית הרדיו הפופולרית והחדשנית של רז ניצן ועופר נחשון, כל זאת בלי לתת קרדיט ליוצרי התכנית או לתחנה שלה.
על העטיפה המביכה ועל השם הלא מקורי אפשר היה לסלוח, אם התכנים בפנים היו טובים. הם לא היו. חלק 1 של "היט בוקס" נראה כמו המשך ישיר לסדרת "היטס! היטס! היטס!" ולפרקים האחרונים של "סופרמיקס", כלומר שוב שילוב לא טוב של מעט מדי להיטים עם יותר מדי פילרים, כל זה ערוך בצורה לא טובה, שלא לומר רעה. כך, אחרי שני להיטים גדולים שפותחים את האוסף, צריך לדלג עד קטע מספר 11 (!), כלומר שמונה קטעים קדימה כדי להתקל בעוד להיט, שזה אחוז נמוך מדי של שלאגרים.
יש גם צדדים חיוביים בפרק הראשון של "היט בוקס" ובסדר בכלל. "היט בוקס" היתה אהובה מאוד על חובבי יורודאנס, שזה היה ללא צל של ספק הסגנון הכי מסעיר בשנים 1993-4. הסיבה - זאת היתה הסדרה היחידה שנתנה כבוד לז'אנר הזה ושמה אותו בקדמת הבמה. למעשה, אם לאנשי אן.אם.סי היה שכל הם היו עושים את "היט בוקס" סדרה רק של יורו, מפני שלחובבי הז'אנר, שהיו מירב רוכשי הסדרה, להיטי המיינסטרים, הפופ והרוק די מיותרים כאן. ככזאת הסדרה יכלה להיות מבריקה, אבל היא לא היתה כזאת. היא התיימרה להיות ה"היטמן" של אן.אם.סי, מה שממש לא הצליח. אמנם ל"היטבוקס" יצאו 11 פרקים, חלקם גם נחלו הצלחה לא רעה, אבל בהתחשב בפוטנציאל וברפרטואר שהיה באן.אם.סי באותם הימים, לא היתה סיבה שהחברה הזאת לא תוציא מוצר הרבה יותר מוצלח ומצליח כסדרת הדגל שלה.
ערך אספני: 25 ש"חנתחיל בקצת רקע. אני חוזר ואומר בביקורת באתר שאן.אם.סי היתה חברת התקליטים הלועזית המובילה בישראל בשנות התשעים. היה להם את הרפרטואר הכי גדול, זה של סוני ו-EMI, היה להם כסף, היתה להם מחלקה בין לאומית גדולה מאוד, היה להם הכל. אן.אם.סי גם הוציאו כל מני אוספים לא רעים, אבל בתחום אוספי הלהיטים העדכניים למשך כמעט כל העשור הם היו חלשים מאוד. אחרי הדעיכה של סדרת "סופרמיקס", סדרה מאוד אייטיזית במהותה, באן.אם.סי ניסו לפתח סדרה חדשה, סדרת "Hits! Hits! Hits!". הסדרה נחלה כישלון מביך, כל זאת בזמן שחברות התקליטים האחרות עושות חייל עם הסדרות שלהן. פונוקול עם "טופ פופ", הליקון עם "היטליסט" והכי בולט - הד ארצי עם "היטמן". הד ארצי היו אז מספר 2 לאן.אם.סי וההברקה שהם יצרו עם סדרת היטמן, סדרה שבנויה בפורמט של "Now" הבריטית, כלומר סדרה שכוללת 100 אחוז להיטים, מכל קשת הסגנונות, כל זה באריזה מרשימה, השאירה את אן.אם.סי לאכול אבק.
המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי האמינה שגם היא יכולה ליצור סדרת "היטמן" משל עצמה והאמת היא שעם החומרים והכח שלהם הם באמת היו יכולים, אבל משהו קצת התפספס להם. נתחיל בשם של הסדרה. "היט בוקס" היא בעצם חיקוי בשני מובנים. קודם כל היא מנסה להיות או להידמות לסדרות ה"היט" של הליקון והד ארצי, בצורה קצת מביכה. שנית, היא ניסתה לרכב על ההצלחה של "קופסת הלהיטים" (היט בוקס, בעברית), תכנית הרדיו הפופולרית והחדשנית של רז ניצן ועופר נחשון, כל זאת בלי לתת קרדיט ליוצרי התכנית או לתחנה שלה.
על העטיפה המביכה ועל השם הלא מקורי אפשר היה לסלוח, אם התכנים בפנים היו טובים. הם לא היו. חלק 1 של "היט בוקס" נראה כמו המשך ישיר לסדרת "היטס! היטס! היטס!" ולפרקים האחרונים של "סופרמיקס", כלומר שוב שילוב לא טוב של מעט מדי להיטים עם יותר מדי פילרים, כל זה ערוך בצורה לא טובה, שלא לומר רעה. כך, אחרי שני להיטים גדולים שפותחים את האוסף, צריך לדלג עד קטע מספר 11 (!), כלומר שמונה קטעים קדימה כדי להתקל בעוד להיט, שזה אחוז נמוך מדי של שלאגרים.
יש גם צדדים חיוביים בפרק הראשון של "היט בוקס" ובסדר בכלל. "היט בוקס" היתה אהובה מאוד על חובבי יורודאנס, שזה היה ללא צל של ספק הסגנון הכי מסעיר בשנים 1993-4. הסיבה - זאת היתה הסדרה היחידה שנתנה כבוד לז'אנר הזה ושמה אותו בקדמת הבמה. למעשה, אם לאנשי אן.אם.סי היה שכל הם היו עושים את "היט בוקס" סדרה רק של יורו, מפני שלחובבי הז'אנר, שהיו מירב רוכשי הסדרה, להיטי המיינסטרים, הפופ והרוק די מיותרים כאן. ככזאת הסדרה יכלה להיות מבריקה, אבל היא לא היתה כזאת. היא התיימרה להיות ה"היטמן" של אן.אם.סי, מה שממש לא הצליח. אמנם ל"היטבוקס" יצאו 11 פרקים, חלקם גם נחלו הצלחה לא רעה, אבל בהתחשב בפוטנציאל וברפרטואר שהיה באן.אם.סי באותם הימים, לא היתה סיבה שהחברה הזאת לא תוציא מוצר הרבה יותר מוצלח ומצליח כסדרת הדגל שלה.
ציון: 5
לא מסכים איתך בכלל!!!!
השבמחקקודם כל החלק הראשון באוסף אכן מלא בפילרים לא קשורים אבל גם מצוייד במספר רב של שירים שהיו אז להיטים ברשת ג והיום לא כ"כ זכורים למאזין הממוצע,דבר שני כמעט כל אוספי הלהיטים בניינטיז הציבו את היורודאנס בקדמת האוספים-כולל היטמן! מספיק להסתכל בסדר השירים ועריכת האוספים להבין זאת
דבר שלישי,כבר מהאוסף השני היט בוקס הלך לכיוון של יורודאנס נטו עם להיטים שלהטו באירופה וזכו להתעלמות פה בארץ ובנוסף ללהיטי יורו גדולים,חוץ מהיטבוקס 11 שחזר להיות אוסף מעורב עקב דעיכת היורודאנס באמצע סוף 97
דבר רביעי-היט בוקס 10 שהוא בעצם אוסף של מיטב להיטי הסדרה מציין במפורש על העטיפה שזהו אוסף של מיטב להיטי היורודאנס של היטבוקס (כשתגיע לאוסף הזה הקוראים יבינו במה מדובר)
ועוד דבר-חיכיתי כבר לסקירה שלך הסדרה הזאת האהובה עליי מאוד כפי שאתה יודע!!!
השבמחקידידי, אתה חצי צודק. הסדרה הפכה להיות למעשה סדרת אוספי דאנס רק מחלק 3.
השבמחקעדיין, כמו שאפשר לראות בחלק 6, פתאום תקוע שם שיר של הרכב הפופ-רוק שאמפו, שזה הזוי ברמות.
כסדרת דאנס היט בוקס היתה סדרה טובה. הנקודה היא שהסדרה התיימרה להיות סדרת הלהיטים של אן.אם.סי ובאספקט הזה היא פספסה בגדול.
לדעתי סדרת היורודאנס הכי טובה של NMC הייתה Dance Smash
השבמחקדאנס סמאש??? קצת הגזמת....
השבמחקאין בכלל מה להשוות,דאנס סמאש הייתה סדרה לא רעה,אבל הביאה הרבה פחות להיטים והתעסקה בלהיטים הזמניים שהיו דווקא בשנים החלשות-96/97
Link להורדה למי שחפץ:
השבמחקhttp://www.4shared.com/rar/2aCoVOns/VA-Hit_Box_1993_VGQ.html
Mr. Wendal זכור לי בעיקר בגלל פרסומת ששודרה בערוץ הילדים בקיץ של אותה שנה, אני חושב במסגרת Campaign של "חכם בשמש", בה מתועדת פעילות שיגרתית בחוף ים כאשר הבמה הבולטת ניתנה למוכר הארטיקים המסתובב על החוף וצד את הלקוחות השרועים. ככה השיר מתנגן וברקע נשמעות צעקות המוכר "ארטיק-ארטיק, רבותי!". בהתחלה כמובן חשבתי שזה חלק מהשיר כי לא הכרתי אותו ולא ידעתי שהוא בכלל לועזי אז ככה התרגלתי לשמוע אותו עם ה"ארטיק-ארטיק, רבותי" ברקע...