The Best of Europarade

שם האוסף: The Best of Europarade

תת כותרת: מסיבת ריקודים נון סטופ!

שנה: 1988

חברת תקליטים: CBS/אן.אם.סי

עריכה: משה מורד

די.ג'יי מיקס: יורם וואזאנא

הפקה: ליאור סולימן

מק"ט: CBS 462915-2

רשימת השירים:

1. Paul Lekakis - Boom Boom (Let's Go Back To My Room) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:41)
2. Desireless - Voyage Voyage (Extended Remix) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:45)
3. Magazine 60 - Pancho Villa (Star De Cantina) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:38)
4. Jellybean - Jingo (UK House Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (6:11)
5. M|A|R|R|S - Pump Up The Volume (DJ Set by Yoram Vazana) (3:39)
6. Bomb The Bass - Beat Dis (Extended Dis) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:20)
7. Spagna - Call Me (DJ Set by Yoram Vazana) (3:31)
8. Lucia - La Isla Bonita (Dance Version) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:40)
9. Eighth Wonder - I'm Not Scared (Disco Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:36)
10. Bad Boys Blue - Gimme Gimme Your Lovin' (Little Lady) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:49)
11. Patty Ryan - (You're) My Love, (You're) My Life (DJ Set by Yoram Vazana) (6:15)
12. Hazell Dean - Who's Leaving Who (Bob's Tambourine Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:05)
13. Tia - Boy Toy (Club Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:01)
14. Eartha Kitt - I Don't Care (Vocal) (DJ Set by Yoram Vazana) (4:20)
15. Karel Fialka - Hey Matthew (DJ Set by Yoram Vazana) (3:16)

עיצוב ועטיפה: העטיפה של הדיסק כוללת את אותו האיור מהעטיפה של הפרק הרביעי של "יורופרייד", רק ששינו לו את

עטיפת האוסף "יורופרייד 4"

העימוד והכיתוב. העטיפה של "יורופרייד 4" הפכה לאחת מעטיפות האוספים האייקוניות ביותר שהיו כאן. האיור, של אתי כהן, שהציג בחור שמנמן, על אי בודד, דג דגים ושומע תקליטים, היה היסטרי והוא עזר לאוסף למכור כמויות מרשימות. כשהוחלט להוציא את הדיסק, לקחו את אותו איור, שמקבל בדיסק פחות כבוד משהוא קיבל בתקליט. הכיתוב בדיסק מסתיר חלקים ממנו והטריק בתקליט, שלכתוב את הלהיטים הבולטים באוסף בתוך הענן שמצוייר בשמיים, לא מיושם כאן. 

האיור המקורי הפך לכל-כך אייקוני, שהשימוש בו בדיסק לא התקבל כמחזור ונתפס, בסך-הכל, כהגיוני. למרבה הצער, לאתי כהן אין קרדיט בדיסק והקרדיט על העיצוב הולך לאדו, הלא הוא אדו רבינוביץ', שעיצב באותה תקופה לאן.אם.סי. רבינוביץ' אכן עימד ועיצב את העטיפה לדיסק, אבל לא לתת קרדיט לכהן, זה לא פחות מבזיון.

בבוטום ליין, זה בסדר שהתשמשו באותו איור שוב, אם כי הביצוע בדיסק פחות מוצלח מהביצוע המקורי בתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשר שנים (!) שאני כותב את האתר הזה, סוף סוף הגעתי לדיסק אוסף שאפשר לכנות אותו כ"גביע הקדוש" של כל האוספים שיצאו בארץ - "The Best of Europarade". מדובר בלא פחות מהאוסף הראשון שחברת אן.אם.סי הוציאה על גבי דיסק, אי שם בשלהי שנת 1988. דיסק שבזמן אמת כשל לחלוטין ולכן היום נחשב למאוד נדיר.

קצת רקע: באותה התקופה - נגני דיסקים החלו להכנס חזק לשוק וחברות התקליטים השונות החלו להוציא אלבומים בהתאם. "טופ פופ 88" של פונוקול היה האוסף הראשון שיצא על דיסק, כשמיד לאחריו יצאו אוספי נוסטלגיה של החברות איסטרוניקס, הליקון והד-ארצי. אן.אם.סי קלטה את הוייב והחברה הבינה שהיא גם צריכה לעלות על רכבת הדיסקים ולהוציא אוסף משלה על גבי תקליטור. 

האוסף שאן.אם.סי הוציאו היה המיטב של סדרת האוספים המובילה שלהם באותה תקופה - "יורופרייד". הדיסק הכיל את הקטעים הבולטים מהפרקים 4 עד 8, שיצאו בשנים 1987-1988. כמו בתקליטים, גם בדיסק השירים חוברו במיקס על ידי הדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא. 

ואזאנא הצטרף לסדרת "יורופרייד" בפרק 4, אחרי שמשה מורד מ-CBS (לימים אן.אם.סי), ראה את ואזאנא ממקסס מקסי סינגלים בצורה גאונית במועדון הסינרמה בתל-אביב. מורד הזמין את ואזאנא למקסס את הקטעים בפרק החדש של "יורופרייד", שעד אז היה יוצא בצורה לא ממוקססת. ואזאנא הצעיר כמובן התלהב והסכים. 

העבודה של ואזאנא ב"יורופרייד 4" היתה מבריקה. השירים מוקססו אחד לשני בצורה כל כך חלקה, שעד היום, 33 שנים אחרי, המיקס נשמע מלהיב, כשהוא ממש מכניס אותך לאווירת מסיבה, בדיוק כפי שהיא היתה אי שם בשנת 87.

הקונספט של תקליט ממוקסס היה שיחוק והוא נחטף בחנויות. במהרה - כל מסיבה בישראל נשמעה בדיוק אותו דבר. אנשים פשוט שמו קלטת של "יורופרייד" במערכת שלהם - ולא היה צריך לעשות יותר כלום. רק לרקוד. 

במהרה - גם בפונוקול ובהד ארצי ניסו חיקו את הקונספט של אוסף במיקס, כשפונוקול דבקה בקונספט לאורך כל סדרת "טופ פופ" (עד סוף 1991) ובהד ארצי זנחו את הרעיון במהרה. אן.אם.סי גם המשיכה עם ואזאנא, שמיקסס להם את כל אוספי הלהיטים עד שנת 1992. 
כשבאן.אם.סי הגיעו לעשות את הדיסק הראשון שלהם, הם חשבו שמה שעבד בתקליטים וקלטות יעבוד גם בדיסק. למרבה הצער, זה לא היה כך. היום, הדיסק הזה אולי נשמע גאוני, אבל ב-1988, הדיסק הזה היה ההיפך הגמור ממה שאנשים חיפשו כשהם קנו תקליטור. היו שלושה דברים עיקריים שאנשים שקנו תקליטורים חיפשו:
1. יותר שירים ממה שהם קיבלו בתקליטים. 
2. מוזיקה באיכות דיגיטלית.
3. יכולת לשלוט על רשימת ההשמעה. הרעיון שאפשר להעביר שיר בלחיצת כפתור היה חדשני. משהו שלא היה קיים בתקליט ובקסטה.  

שניים משלושת הדברים האלו, מי שקנה את "המיטב של יורופרייד", לא קיבל. השירים בדיסק מוקססו זה לזה מתקליטים, שעברו דיגיטציה באולפני אשל לתקליטור. מכאן, האיכות הדיגיטלית שאנשים חפשו בדיסקים שלהם, לא היתה פה. אנשים פשוט קיבלו תקליט שהוקלט לדיסק. גם הרצון לדלג בין שירים לא ממש זרם מפני שההקלטה במיקס, משמעה היה שאם התחלת, נגיד, בקטע 5, הקטע לא התחיל מההתחלה שלו, הוא התחיל במיקס שלו עם הקטע הקודם. בנוגע לשפע השירים, האוסף הזה היה יחסית סביר, עם 15 קטעים.

בכל מקרה, קוני הדיסקים הצביעו ברגליים ולא קנו את "המיטב של יורופרייד". אלף עותקים הודפסו ממנו, אבל הוא מכר בקושי חמישית מהכמות שהודפסה. 

לאן.אם.סי לקח זמן להתאושש ורק עמוק לתוך 1989, הם הוציאו את האוסף הבא שלהם על גבי תקליטור, "סופרמיקס 3". האוסף הזה שילב בין הדברים. קצת שירים ממוקססים, קצת מופרדים. "סופרמיקס 3" היה להצלחה אדירה והוא מכר מלא על תקליטורים, כך שנעשה איתו תיקון.

נחזור לדיסק של "יורופרייד", בגלל המכירות הדלות, האוסף הזה נעלם מהראדר לחלוטין. הסיכוי למצוא אותו בחנויות יד שניה הוא אפסי ואפילו בתקליטיות הגדולות של ישראל הוא לא קיים. לא בזאת של גלי צהל, לא בזאת של קול ישראל (כיום תאגיד השידור) ולא בזאת של הספריה הלאומית.

אישית, חיפשתי אותו במשך כמעט 30 שנה. מרוב שהוא נדיר, אנשים רבים, אספנים רציניים, כלל לא האמינו לי שהוא קיים. רק לאחרונה, במקרה, האוסף צץ על ידי האספן שי בן שטרית שמכר אותו. בזכות ידידי מוטי קופר, הצלחתי להיות הראשון ששם עליו יד. זה לא היה זול, אבל זה היה שווה את זה. בעיקר באספקט של היכולת לתעד אוסף כל כך חשוב ולהתקדם עוד צעד בדרך להשלים את תמונת האוספים הלועזיים שיצאו בארץ.

אחרי שהשגתי את האוסף מהרתי להאזין לו. באופן אבסורדי, דווקא הסיבות שגרמו לאוסף לא להצליח, הופכות אותו לכל-כך מדהים ומרגש כיום. לשמוע את המיקס של ואזאנא על דיסק, זאת חוויה שמיימית. לא פחות. 67 דקות מקפיצות, עם יציאות שכמעט שכחתי שקיימות, במיקסים מבריקים. היכולת לשמוע דברים באיכות של תקליטור, בדיוק כמו שהם היו נשמעים במועדון ב-1988, הם לא עניין של מה בכך. צרפתי קישור, כדי שכולכם תוכלו להינות מזה. תאמינו לי, זה שווה.

ציון: 10

ערך אספני: 400 ש"ח

 

קישור להורדה: https://tinyurl.com/yyzbsdgh

פרופסור מיקס 3

שם האוסף: פרופסור מיקס 3

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון וקארן רוז

מק"ט: ARTON 244975-4

רשימת שירים (קלטת):

צד א

1. Donna Summer - This Time I Know it's For Real (3:40)

2. Rick Astley - Rick's Hit Mix (5:48)

3. Kon Kan - I Beg Your Pardon (3:59)

4. Figures on the Beach - You Ain't Seen Nothing Yet (4:05)

5. Edelweiss - Bring Me Edelweiss (3:45)

6. Fuzzbox - International Rescue (3:30)

7. Boy Meets Girl - Waiting for a Star to Fall (4:25)

8. Howard Jones - Everlasting Love (4:20)

צד ב

1. Adam - Woman (3:32)

2. Boney M - Megamix (3:54)

3. Ten City - That's the Way Love is (6:45)

4. Robert Howard and Kim Mazelle - Wait (3:09)

5. Sheena Easton - The Lover in Me (4:10)

6. Bobby Brown - My Prerogative (3:32)

7. Tone-Loc - Wild Thing (3:16)

8. The Boys - Dial My Heart (4:16)

עיצוב ועטיפה: יקי קאופמן אייר, כמו את כל שאר העטיפות של הסדרה. גם כאן הפרופסור לא מככב. יש כאן נערה, עם משקפי שמש ואוזניות. היא מוציאה לשון ארוכה ועל הלשון שלה רוקדים חרקים! די ביזארי, כשחושבים על זה. ציון עיצוב: 6

עטיפת תקליט הפרומו לפרופסור מיקס 3 (מק"ט: DJ-1778)

ביקורת ורקע: שני החלקים הראשונים של סדרת "פרופסור מיקס", שיצאו בסוף שנת 1988, היו הצלחה גדולה. הסדרה החדשה מכרה יפה ובנתה לעצמה מוניטין טוב. מהעמדה הזאת הד-ארצי נכנסו ל-1989, אבל למרות שהדברים נראו מבטיחים, באגף אחד שתי המתחרות הגדולות שלה, אן.אם.סי ופונוקול, השאירו לה אבק. זה היה בתחום הדיסקים, שהחל מ-1987 החלו לחדור לשוק הישראלי. למרות שרוב השוק עדיין התמקד בקלטות ותקליטים, מכירות הדיסקים עלו ברמה שבועית. אם בתחילת 1988 נמכרו כל שבוע רק כמה עשרות דיסקים בישראל, בסוף השנה זה כבר גירד את האלפים. פונוקול היו הראשונים לאתר את הטרנד והאוסף שלהם "טופ פופ 88" היה האוסף הראשון שיצא בישראל על גבי תקליטור. ההצלחה שלו היתה אדירה ואן.אם.סי מהרו לחקות אותם, עם הוצאה על גבי CD של אוסף שמסכם את סדרת "יורופרייד". הד-ארצי, עוד לא היתה שם ולכן, כשעמד לצאת האוסף הבא מסדרת הדגל שלהם, הוחלט להוציא בחברה את האוסף הראשון שלה על גבי דיסק.

מדובר, כמובן, היה ב"פרופסור מיקס 3". המלאכה של הוצאת אוסף על דיסק היתה משימה חדשה עבור האנשים בהד-ארצי. קודם כל, הציפיה של הציבור, בגלל הטכנולוגיה והמחיר, היתה שדיסק יכלול יותר מ-10 קטעים, כפי שכללו האוספים שיצאו עד אז על גבי תקליטים וקלטות. לכן, לפרופסור השלישי נאספו 16 קטעים, שזה אולי לא נשמע המון, אבל זה היה סיפור גדול לאסוף אוסף כזה באותה קופה. אחרי זה היה את העניין עיצוב וגרפיקה שיתאימו לתקליטור וגם את המחשבה של הוצאת אוסף מצומצם יותר על תקליט, שטכנית לא ממש יכול להכיל כל כך הרבה קטעים.

צ'רלי סולומון וקארן רוז מהד-ארצי ניסו לעשות את זה בענק, עם הפרוספור השלישי. באופן חדשני, יצא לאוסף תקליט פרומו שנשלח לתקשורת, שכלל חמישה קטעים מתוך האלבום (מק"ט: DJ-1778, ראו תמונה מצורפת).

עטיפת תקליט השדרים של "Woman" של אדם (מק"ט: DJ-1763)

למרות היוזמה המקורית והדי יקרה, תקליט הפרומו הזה היה פספוס. בהנחה שהוא היה מכוון בעיקר לרדיו, לפתוח בו עם מגמיקס של ריק אסטלי, שזה משהו שהוא לא מאוד רדיופוני, זה טעות. מעבר לזה, ארבעה מחמשת הקטעים שבפרומו (כפי שניתן לראות בתמונה) הם לא הלהיטים הכי חזקים מהאוסף. לא ברור.

בגלל החגיגיות של הוצאת דיסק האוסף הראשון של הד-ארצי, בחברה חיפשו עוד שוס ואותו הם מצאו בדמות שיר חדש שאדם הקליט באותה תקופה, "Woman". בהפקה של יזהר אשדות, השיר, שמבוסס על לחן של להיט איטלקי, היה אמור לעזור לאדם לפרוץ לחו"ל, כמו שההפקה של אשדות שדרגה את עפרה חזה לכוכבת בין לאומית. הבעיה היתה ש"Woman" היה שיר חלש, שממש לא עשה את העבודה. מכיוון שהשיר הזה למעשה מופיע רק באוסף הזה, עם השנים הוא הפך לנדיר ומעריצי אדם מחפשים אותו בנרות. לצורך שיווק, כמו תקליט הפרומו הכולל לאוסף, גם השיר של אדם יצא בתקליט שדרים נפרד לתקשורת, עם כותרת שמכריזה

בגדול שהשיר לקוח מתוך אוסף להיטי פרופסור מיקס (מק"ט: DJ-1763. ראו עוד תמונה) .
בקיצור, כל הארטילריה של הד-ארצי היתה מוכנה. שיר של אדם, תקליט פרומו אחד, תקליט פרומו שני והכי חשוב - דיסק אוסף ראשון של החברה. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, מסתבר שדי הרבה.
למרות כל העבודה היח"צנית והלוגיסטית החכמה, בדבר אחד פספסו בהד-ארצי, ברשימת השירים. "פרופסור מיקס" השלישי היה אוסף פשוט לא טוב. רצועות 1 ו-3 מתוכו אמנם היו להיטי ענק בישראל, אבל שאר 14 הקטעים נעו בין פילרים ללהיטים ביינוניים. התחושה היתה שהד-ארצי לא הפנימו את השינוי הדרוש ממעבר מאוספים של עשרה קטעים לכאלו של 16 והם פעלו כפי שהם תמיד פעלו - מלאו אוסף בכל הקטעים שהיו להם.
זה לא היה מספיק טוב ו"פרופסור מיקס 3" נחל כשלון חרוץ. למעשה, הדיסק שלו, שהיה אז מוצר ממש יקר ביחס לתקליטים וקלטות, כשהוא עלה כפול, היה ממש בגדר פיל לבן בחנוית. אף אחד לא רכש אותו, כשגם הקלטת והתקליט לא ממש נחטפו מהמדפים.
באותו הזמן, אן.אם.סי החלו להוציא את סדרת "סופרמיקס" שלה על דיסקים, שזכו להצלחה יפה. פונוקול המשיכה להפציץ עם דיסקים של "טופ פופ". בהד-ארצי, בנתיים, עשו חושבים מחדש.

ציון: 4

ערך אספני: בגלל שהאוסף מכר כל-כך מעט, במשך שנים לא הצלחתי למצוא אותו. בסופו של דבר, ידידי אור ארגן את העותק שלו, על גבי קלטת, שהוא רכש בזמן אמת. תודה רבה על כך, אור. בכל מקרה, את הדיסק הנדיר אני מעריך ב-300 ש"ח. התקליט - 100 ש"ח והקלטת - 30 ש"ח. לגבי תקליט הפרומו - הוא שווה גם כ-100 ש"ח. תקליט הפרומו של "Woman" של אדם שווה 200 ש"ח.

פרופ' מיקס מכה שנית

שם האוסף: פרופ' מיקס מכה שנית

תת כותברת: Professor Mix Strikes Again

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עורך: צ'רלי סולומון

לוגיסטיקה: קארן רוז

מק"ט: CAN 19360-1

רשימת שירים:

צד א

1. Rick Astley - She Wants to Dance with Me (Watermix) (3:15)

2. Tiffany - Radio Romance (4:04)

3. Kim Wilde - Never Trust a Stranger (4:04)

4. A-ha - Touchy (4:40)

5. Good Question - Got a New Love (3:51)

6. Ofra Haza - Galbi (3:12)

צד ב

1. Tanita Tikaram - Good Tradition (2:49)

2. The Escape Club - Wild Wild West (4:00)

3. Womack and Womack - Teardrops (3:51)

4. Thompson Twins - In the Name of Love '88 (3:30)

5. Milli Vanilli - Girl You Know it's True (4:11)

6. Gold - Rio De Janvier (4:26)

עיצוב ועטיפה: המאייר יקי קאופמן יצר את העטיפה של חלק 2 של הסדרה, כמו את כל פרקיה. העטיפה הפעם הוא ברוח כל מה שאמור היה להיות "Cool" בקרב בני נוער בסוף 1988. ברוח הקומיקס, ציורו כאן תקליטים, אוזיניות, אול סטארס, המבורגר, קטשופ, סקייטבורג, דיג'יי ואפילו היפופוטם ששותה בירה בזמן שהוא קופץ על טרמפולינה (!). הדיג'יי שמרכז היצירה נראה קצת כמו הומאז' לאילן בן-שחר. הרעיון יפה ובזמן אמת צעירים עפו על העטיפה הזאת. היום זה נראה קצת מטופש, אולי גם מאולץ. ציון עיצוב: 7

צ'רלי סולומון (מימין) עם הזמר דונובן, בימי רשת ג', 1981
(צילום: בני דודקביץ', מתוך פייסבוק)

ביקורת ורקע: כחודשיים אחרי הוצאת הפרק הראשון בסדרה, הד ארצי חזרו עם הפרק השני המוצלח שלה. צ'רלי סולומון ערך וקארן רוז קיבלה קרדיט על הלוגיסטיקה, שאני משער שזאת ההפקה. סולומון נכנס לעניינים מהר בהד ארצי ובגלל קשריו ברשת ג', אותה הוא עזב כדי להצטרף לחברת התקליטים, היתה לו יכולת לבנות להיטים מאוד גדולים. רשת ג' היתה אז מונופול בתחום המוזיקה. לא היו כמעט אפיקים אחרים לשווק מוזיקה בישראל. קצת בעיתונים, שעות בודדות מדי שבוע
בגל"צ וחצי שעה שבועית של "עד פופ" בטלוויזיה. לכן, אם הצלחת לחדיר שיר לרשת ג', הצלחת בענק. וסולומון ידע בדיוק איך לעבוד עם ג' ולהחדיר לשם שירים. סולומון לא סגר חצי שנה בהד ארצי והוא כבר הצליח לקדם בישראל שורה של להיטים ענקיים עבור החברה. כל זה התבטא ב"פרופסור מיקס 2", שהיה עמוס בקטעים האלו. מתוך 12 הקטעים שבו, יש רק פילר אחד, שזה סטנדרט יוצא דופן באוספים ישראלים באותה תקופה.

האוסף נפתח בריק אסטלי, שהיה חתום בחו"ל בחברת RCA. במשך שנים RCA יוצגה בארץ על ידי חברת הטכנולוגיה "איסטרוניקס", שהיה לה גם אגף מוזיקה. אחרי ש-BMG, לה היה חוזה הפצה בארץ עם הד ארצי, רכשה את RCA, הרפרטואר שלהם עבר מאיסטרוניקס להד ארצי, מה שגרם למחלקת המוזיקה של איסטרוניקס להסגר (ראה כתבה).

ריק אסטלי היה הסנונית, אבל בהמשך הדרך הרפרטואר של RCA יעניק רבות למחלקת המוזיקה הבין לאומית של הד ארצי, שאחרי שנים של דשדוש, הפכה לשחקן המרכזי בשוק.

האוסף ממשיך עם להיטים של טיפאני, א-הא, קים וויילד ואפילו עפרה חזה כאן עם ההפקה הבין לאומית שנעשתה לשירה "גלבי". 

הצד השני נפתח עם "Good Tradition" של טניטה טיקאראם, שהוא כנראה הביטוי הכי בולט ליכולתו של סולומון להשפיע על רשת ג' של אותם ימים. זמרת הפולק הבריטית אמנם זכתה להצלחה צנועה במולדתה ובעוד טריטוריות אירופאיות, אבל מה שקרה איתה בישראל היה חסר פרופורציה. להיט הבכורה שלה שמופיעה כאן, הפך לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, כשהוא מסיים במקום השמיני במצעד השנתי של רשת ג'. הסינגל הבא שלה, "Twist in My Sobriety", שהצליח להגיע רק למקום ה-22 במצעד הבריטי, הפך בישראל לאחד השירים האהובים ביותר באייטיז והוא סיים במקום ה-22 במצעד העשור של גלי צהל. בדרך, האלבום "Ancient Heart", הפך לרב מכר מקומי מרשים. טיקאראם זכתה להכרה גם בעולם, אבל מה שהיה איתה בישראל היה יוצא דופן. זה הכל עבודה של סולומון. 

אחרי טיקאראם, האוסף ממשיך בעוד שורה של להיטים ברצף, כולל "Girl You Know it's True", להיט הבכורה העצום של מילי ואנילי שבאוסף הזה מצא את עצמו כקטע הלפני אחרון, עוד עדות לחוזקת האוסף.

שורת הלהיטים הזאת הובילה את "פרופסור מיקס 2" להיות הצלחה גדולה וערב שנת 1989, נראה היה שהד ארצי חזרו חזק לעניינים. תכנית העבודה של המחלקה הבין לאומית של הד ארצי ל-89' היוותה את הבסיס לעבודתה במשך כל שנות ה-90. סולומון שאף, וגם עמד במשימה, להוציא ממחלקתו אוסף בין לאומי אחד כל חודש. 12 אוספים שונים אכן יצאו בהד ארצי באותה שנה. לא כולם באותה רמה, אבל הטמפו של העבודה של החברה היה יוצא דופן. מסודר, עם חזון, שהביא להצלחה.

ציון: 8

ערך אספני: האוסף יצא על תקליט וקלטת. מעריך את שניהם בכ-20-30 ש"ח

מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס

שם האוסף: מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס

תת כותרת: Proffesor Mix's Dance Party 1

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עורך: צ'רלי סולומון (עם תודה לקארן רוז)

מק"ט: BAN 19354

רשימת שירים:

צד א

1. Kim Wilde - You Came (4:34)

2. Matt Bianco - Wam-Bam-Boogie (7" Edit) (4:27)

3. The Funky Worm - Hustle (To the Music...) (Radio I) (3:55)

4. Book of Love - Pretty Boys and Pretty Girls (4:30)

5. Siedah Garrett - K.I.S.S.I.N.G. (5:24)

צד ב

1. France Gall - Ella, Elle L'a (4:50)

2. Chico Chico - Bamboleo (3:38)

3. Charlie Makes the Cook - Boys and Girls (4:07)

4. Transvision Vamp - I Want Your Love (7" Version) (3:10)

5. Aswad - Give a Little Love (4:33)

עיצוב ועטיפה: איור של הצייר/מעצב יקי קאופמן, שלעטיפת הפרק הראשון יצר את דמות הפרופסור שהוא גם תקליטן. סוג של ניגודיות מגניבה, שתלווה את רוב הסדרה. קאופמן הוא מחלוצי הקומיקס הישראלים. עבודותיו של קאופמן הן רבות, כשהוא החל את הקריירה שלו במדור הקומיקס של "דבר לילדים" בשנות השבעים ובמהלך השנים אייר לספרים של סמדר שיר ואף יצר סדרת ספרים מצויירים מצליחה משל עצמו - "דומבי האדם הקדמון". בתחילת שנות השמונים קאופמן החל לעבוד גם עם הד ארצי. הוא עיצב עטיפות לשלמה ארצי, בין השאר את העטיפה המדהימה לאלבום "מקום". בהמשך איוריו עטרו כמה מהאוספים שהחברה הוציאה. לסדרת הפרופסור יצאו 11 פרקים, את העטיפות של כולן קאופן יצר בכשרון, בגיוון ובמקוריות. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: במהלך השנים סיקרתי כמה פרקים מסדרת "פרופסור מיקס" ו"הפרופסור הדיגיטלי", בעיקר את אלו שיצאו בשנות התשעים. הסדרה החשובה הזאת החלה את דרכה על גבי תקליטים וקלטות ב-1988 ואני חושב שזאת הזדמנות טובה לחזור לתחילת דרכה ולסקר את הסדרה במלואה. זה סיפורה המלא:

אחרי שהד ארצי סיימה את סדרת האוספים הבולטת שלה באייטיז, "מקסימום", בשנת 1986, הגיעו כמה שנים שבהם תחום האוספים בחברה קרטע. "מקסימום" החזיקה 11 פרקים מצליחים בין 1983 ל-1986, שהשאירו אבק למתחרותיה. אחרי סגירת הסדרה, מסיבות לא ברורות, CBS המריאה, בעיקר עם הסדרה המצליחה "יורופרייד". גם פונוקול נתנה גז וסדרת "טופ פופ" שלה שהושקה ב-1988, הפכה להצלחה פנומנלית. הד ארצי, באותה תקופה, הסתפקו בסדרה "סמאש" שערך דורון ברנבליט, סדרה שיצאו ממנה לא פחות משבעה פרקים. אבל "סמאש" לא היתה זה וכשברנבליט עזב את הד ארצי, הוחלט לגנוז את הסדרה.

המחליף של ברנבליט היה צ'רלי סולומון, שהגיע להד ארצי אחרי כמה שנים כעורך מוזיקלי ברשת ג'. סולומון, דרום אפריקאי שהיגר לישראל, הביא עמו תרבות ועבודה בסטנדרטים של חו"ל ולכן מאוד התבלט גם ברשת ג' וגם בהד ארצי. לעבודה עמו בהד ארצי הוא גייס עוד חו"לניקית, את קארן רוז האמריקאית וביחד הם הרכיבו את המחלקה הבין לאומית. המשימה הראשונה של סולומון היתה השקה של סדרת אוספים חדשה, כזאת שתתן פייט אמיתי לאוספים של CBS ופונוקול. סולומון הבין טוב שהדבר הראשון לעשות זה המיתוג. עוד לפני שהיו לו להיטים ברפרטואר, סולומון חיבר את הסדרה החדשה שלו לעולם הקומיקס. הוא הגה דמות בדיונית של פרופסור מקריח, כזה שאולי קצת השתגע במעבדה ונהיה גם דיג'יי - הוא פרופסור מיקס. הדמות הזאת ככבה על עטיפות הסדרה וכן בפרסומות שלה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה.

הפרק הראשון של "פרופסור מיקס" יצא לפני ראש השנה, בספטמבר 1988. סולומון יצר אוסף מעניין. הוא לא היה עמוס בלהיטים, אפילו ההיפך מכך. מתוך עשרת שירי האוסף, יש כאן רק שני להיטים גדולים, "You Came" של קים וויילד ו"Ella Elle L'a" של פראנס גאל. באופן מבריק, כל אחד מהם פתח צד אחר של האוסף, מה שנותן תחושה לרוכש ששני הצדדים חזקים. שאר הקטעים באוסף היו להיטים קטנים, אם לא פילרים. יש כאן, לדוגמה, קאבר הזוי של הרכב יורופופ גרמני ל"במבולאו". למרות זאת, בחירת הקטעים ב"פרופסור מיקס" הראשון היתה איכותית ומעניינת. האוסף מלא בפופ נשי יוצא דופן וחוץ מהקטעים של וויילד וגאל, יש כאן ארבעה קטעים לא קונבציונלים. קודם כל, בצד הראשון, קטע של הרכב הניו ווייב הנשי מבוסטון Book of Love, אחד הפנינים היפות של האייטיז. בצד השני מככב עוד שיר נדיר, של הרכב הבאבלגאם פופ הצרפתי Charlie Makes the Cook. ממש בחירות מטורפות. עוד באגף הנשי, יש כאן קטע פריסטייל מצויין של סידה גארת', שבאותה שנה התגלתה על ידי מייקל ג'קסון וגם להיט קטן של הרכב הפאנק פופ הבריטי טרנסוישן ואמפ, שהונהג על ידי הזמרת הכריזמטית וונדי ג'יימס. 

סולומון יצר כאן אוסף פופ איכותי. קצת חוטא למטרה שהוא מצהיר עליה, להיות אוסף דאנס. למרות זאת, בעיקר בגלל המיתוג הטוב שלו שהרגיש חו"ל וגם בזכות שני הלהיטים העצומים שבתוכו, "הפרופסור" הראשון היה להצלחה. התחלתה של סדרה מוצלחת, שתרוץ, כמו "מקסימום" למשך קצת יותר משלוש שנים וגם כמו "מקסימום", נמשכה 11 פרקים. כשהסדרה תדעך, סולומון יהיה שותף לעוד הברקה מיתוגית ואיכותית - הסדרה הבאה של הד ארצי, "היטמן".

ציון: 9

ערך אספני: הפרק הראשון יצא על גבי תקליטים וקלטות בלבד. התקליט יותר נפוץ ושווה כ-30 ש"ח. את הקלטת כמעט ולא רואים והיא שווה כ-20 ש"ח

הצגת חצות 2

שם האוסף: הצגת חצות 2

תת כותרת: Songs From the Movies 2 - שירים מהסרטים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורך ומפיק: משה מורד (עם עזרה של אלון פיקלר, ליאור סולימן ועוזי פרוייס)

מפיקה: אליסון מאייר

מק"ט: NMC 20210-2

רשימת שירים:

1. Tina Turner - Golden Eye (3:28)

2. Boy George - The Crying Game (3:21)

3. Madredeus - Alfama (3:28)

4. Vassilis Tsitsanis - Neo Minore (3:51)

5. Nick Cave And The Bad Seeds - The Carny (7:55)

6. Blue Suede - Hooked On A feeling (2:53)

7. Byrds, The - Turn! Turn! Turn! (To Everything There Is A Season) (3:49)

8. Tammy Wynette - Stand By Your Man (2:42)

9. Paul Young - Wherever I Lay My Hat (That's My Home) (1991 7" Edit) (4:11)

10. Roxette - Almost Unreal (From the Super Mario Bros.-Soundtrack) (3:59)

11. Sly andThe Family Stone - If You Want Me To Stay (2:56)

12. O'Jays, The - Backstabbers (3:07)

13. Ini Kamoze - Here Comes The Hotstepper (LP Version) (4:09)

14. Jim Carrey - Cuban Pete (C+C Pop Radio Edit) שיר הנושא מתוך הסרט "המסכה" (3:32)

15. Freddie Mercury - Love Kills (4:27)

16. James Horner - Legends Of The Fall (4:15)

עטיפה: עיצוב של ספי מטיוק, על בסיס צילום של קובי ישראל. פשוט ונחמד. בפנים ומאחור, עם רשימת השירים, מופיע גם

שם הסרט שהקטע לקוח ממנו (כפי שאפשר לראות בתמונה). ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: חמש שנים אחרי הוצאת החלק הראשון של האוסף "הצגת חצות", באן.אם.סי החליטו להוציא פרק המשך באותו קונספט - קטעים מתוך פסקולי סרטים. מעטיפת האוסף השני, שמפרסמת את האוסף הראשון, ניתן להסיק שחמש שנים אחרי הוצאתו עדיין ניתן היה להשיג את החלק הראשון, שזה דבר נדיר בתחום האוספים. זה מעיד, גם וכנראה, שהחלק הראשון היה בניגוד למה שחשבתי בעבר להצלחה. 

החלק השני, כאמור, בנוי מאותם חומרים עם קטעים טובים (לרוב) מפסקולים טובים (לרוב). 

בניגוד לחלק הראשון, שרואים אותו פה ושם בחנויות היד שניה או בדפי ממכר הדיסקים בפייסבוק, בחלק השני כמעט ולא נתקלים. דיסק שלא נתקלים בו בכלל, זה עדות לכך שהוא לא הצליח כלל, מה שהופך אותו לנדיר. זה לא אומר, בהכרח, שיהיה ביקוש לדיסק הזה בגלל שהוא נדיר, אבל מי שכבר כן מחפש אותו, כנראה ויצטרך להתאמץ מאוד.
שוק הדיסקים המשומשים בישראל הוא לא מאוד משוכלל. בניגוד לחו"ל, שם יש את איביי ודיסקוגס, שהכל, למעשה, מקוטלג, בישראל אין שום מקום מסודר לגלות, למצוא ולדעת על דיסקים. חלק אמנם מקוטלג באתר של דיסקוגז, אבל לרוב דברים פשוט צצים פה ושם, כשאנשים פרטיים מעלים אותם למכירה בפייסבוק. אפילו אוספים כמו "היטמן 7", שמכרו כמות מטורפת של עותקים בישראל, לא בהכרח זמינים לקניה ואם מחפשים אותו צריך להתאמץ קצת. לא מאוד, אבל צריך. שוק הדיסקים המשומשים כאן מאוד פרימיטיבי ומאוד קשה. בגלל זה, כל מני אוספים שחסרים לי כבר כמה עשורים לא נמצאים. אין לזה אח ורע. אין כמעט דיסק מהעולם המערבי שלא ניתן למצוא. לעומת זאת, יש לא מעט דיסקים ישראלים שבלתי אפשרי להשיג.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח

All Mixed Up

שם האוסף: All Mixed Up

תת כותרת: Megamix - להיטים לריקודים במיקסים מיוחדים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1990

מק"ט: ARTON 19442

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון


רשימת שירים:

צד א

1. 49ers ‎– 49ers Megamix (6:33)

2. Various - The Brits 1990 (Dance Medley) (2:50)

3. Sand Party - Lambada Festival Medley (Club Mix) (6:45)

4. Boney M. - Megamix (Extended Version) (7:02)

צד ב

1. Bobby Brown ‎– Every Little Hit (Mega Mix) (Club Mix) (8:57)

2. Milli Vanilli ‎– Megamix (8:57)

3. Chic - Megachic (Full Length Version) (7:35)

4. Imagination - Megamix (Edited Version) (5:10)

עיצוב: עבודה של דן רנון. צבעוני, נאוני בצבעים, בגרפיקה ובפונטים. כמו הבגדים של אפנת "גזוז" או "Maui" באותה תקופה. בסדר גמור. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: האוסף "All Mixed Up" הוא אחד האוספים הפחות מצליחים שיצאו בארץ, אבל למרות זאת, הוא יחודי והסיפור שלו מעניין. האוסף, שמסוקר כאן מהקלטת שלו, כולל שמונה קטעים, כולם הם מגה-מיקסים. מה זה בדיוק מגה-מיקס? ובכן, בשלהי שנות השמונים החלה אופנה כזאת של יצירת סינגלים, שהם שילוב של כמה פזמונים של להיטים גדולים, ממוקססים זה לזה, ליצירה חדשה. לפעמים זה היה של להיטים שונים של אמנים שונים ולפעמים המגה-מיקס היה מורכב מלהיטים של אמן אחד. 

חלק מהמגה-מיקסים האלו הפכו ללהיטים גדולים. ברמת המגה-מיקסים של אמנים שונים, זכורים במיוחד אלו שיצרו האמנים Mirage ו-Megabass וברמת האמנים זכורים מאוד המגה-מיקסים של טכנוטרוניק, בוני אם וסנאפ שהגיעו לטופ 10 במצעדים של מדינות שונות. המגה-מיקס הכי מפורסם יצא ב-1991 והוא כלל שלושה שירים מהפסקול של גריז, תחת הכותרת "The Grease Megamix". המגה-מיקס הזה הפך ללהיט עצום והוא מנוגן במסיבות נוסטלגיה עד היום.

אם תחקרו, תגלו עושר יוצא דופן בתחום יצירת המגה-מיקסים, במיוחד בתקופה הזאת של סוף האייטיז, תחילת הניינטיז. האוספים של איגוד התקליטנים הבין לאומי ה-DMC, שיצאו מדי חודש, כללו בעיקר מגה-מיקסים כאלו והם מסמך מרתק.

נחזור לאוסף "All Mixed Up", צ'רלי סולומון מהד ארצי יזם אוסף שהוא כולו מגה-מיקסים, מהקטלוג הבין לאומי של החברה. האוסף בעצם היה סוג של תחרות לאוספים של ה-DMC, שיובאו לישראל על ידי החנות IMP וזכו להצלחה יפה בקרב הדיג'יים המקומיים. למרות היוזמה היפה, האוסף לא זכה להצלחה, למעשה, אני לא זכרתי אותו מזמן אמת ועד שידידי גלוסו די-לורה סיפר לי עליו, לא הכרתי אותו. מכיוון שהוא יצא ב-1990, אני משער שהוא יצא במקביל לקלטת גם על תקליט. אין לי מושג אם קיים גם דיסק, אם כי יתכן.

תודה לגלוסו די-לורה שהאוסף סוקר באדיבותו.

ציון: 8

ערך אספני: אם קיימים דיסק ותקליט אני מעריך אותם ב-100 ש"ח פלוס. הקלטת שווה כ-20 ש"ח

להאזנה לאוסף, מדיגיטציה שעשיתי לקלטת: