חברת תקליטים:
BNE
שנה: 1996
עורכים: אבי
יוסף ודיג'יי E
(אלי שרגורודסקי)
מפיקים: אביחי
אביגל, אבי יוסף ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)
מק"ט: YOYO 14
רשימת שירים:
1. Goldie - Inner City Life
(Full Length) (Presents Metalheads) (6:55)
2. Omni Trio - Who Are You?
(Original 12" Mix) (6:42)
3. Model 500 - The Flow (Alex Reece
Mix) (5:13)
4. Alex Reese - Pulp Fiction (5:38)
5. Flynn + Flora - You Are Sleeping
(6:00)
6. Tek 9 - A London Sumtin (5:21)
7. Outbreak - Breakbeat Flex (4:09)
8. Statik Sound System -
Revolutionary Pilot (Rob Smith Remix) (5:50)
9. Green Piece - Trible Symphonee
(5:19)
10. E Z Rollers - Rolled Into One
(Photek Remix) (6:40)
11. St Germain - Albama Blues (Wax
Doctor Mix) (6:33)
12. Endemic Void - Hydrosphere
(6:02)
עטיפה: עיצוב
של תדהר תמוז. עטיפה מצויינת. פונטים מעולים, רעיון טוב, ביצוע מתוקתק. נדיר
במחוזותינו. ציון עיצוב: 9
ביקורת ורקע:
באמצע הניינטיז היה באזז גדול מאוד לג'אנגל בארץ. זה קרה בזכות מפיקה אחת, עדי לב,
שהביאה את הצליל הבריטי אל לב תל אביב בליין מסיבות במועדון הגולם שברחוב אלנבי
ואחר כך לאלנבי 58 (לשעבר קולנוע אלנבי). בהתחלה הסגנון לא התפשט הרבה מעבר לזה.
ברדיו הוא קיבל ייצוג צנוע ומועדונים אחרים בארץ לא היו מספיק מתוחכמים כדי לתת לו
במה. למרות זאת, הליין המצליח עשה את שלו ועצם התרחשותו בלב הסצינה התל אביבית
נתנה את אותותיה. כך, חנויות תקליטים החלו לייבא רליסים מהתחום, המקומונים התל
אביבים נתנו לז'אנר במה וגם חברת תקליטים אחת, BNE, דחפה אותו בצורה יפה.
הרליס הראשון
ש-BNE
הוציאו למשפחת הז'אנרים של הדראם אנד בייס/ ברייק ביט/ ג'אנגל, היה אוסף שנקרא "Break and Enter" ושזכה להצלחה יחסית יפה. האוסף השני
שהם הוציאו לתחום היה "Jungle Bites", שהתמחה בתת הז'אנר
ג'אנגל. לצורך הכנת האוסף נבחר הדיג'יי של ליין המסיבות בגולם, דיג'יי E.
זאת היתה בחירה קלה, מפני ש-E, ששמו האמיתי הוא אלי שרגורודסקי, עבד באותה
תקופה ב-BNE,
כך שהכישרון שלו היה קרוב. האוסף כלל קטעים חזקים בתחום, של אומנים בולטים, בראשם
גולדי, אומני טריו ואלכס ריס. ראוי גם לציין כאן גם את האומן הישראלי Outbreak,
שמקבל כאן חשיפה ראשונית.
"Jungle Bites"
ו-"Break and Enter" יצאו שניהם ב-1996 והם היו תחילת
הסצינה המרגשת שהפתחה כאן. הברייקביט/ג'אנגל רצו בבריטניה במשך ארבע שנים, עד
שהסגנון דחק את רגלו לסצינה המקומית. בהתחלה זה היה נראה כמו קטע כן של כמה
ברנז'אים תל אביבים, אבל בשנתיים שבין 1996 ל-1998 הז'אנר באמת התפרץ לכל כיוון
והפך לתופעה. כך, חוץ מהרליסים של BNE, גם אן.אם.סי החליטה להוציא אוסף לתחום.
במקביל, סיגל הורן ברשת ג' החלה לשדר את הסגנון בפריים טיים של התחנה. המסיבות
התרחבו לעוד ועוד מקומות והכי חשוב - החלה יצירה מקומית משמעותית בתחום, כשראוי
לציין את פועלם של האומנים W.I.D. Production ו-Wow
Mom.
לקראת סוף
הניינטיז, כשהז'אנר דעך בבריטניה, גם בישראל החלו פרפורי הגסיסה. למרות זאת, היו
כאן כמה שנים יפות לתחום.
ציון: 8
ערך אספני: 20
₪
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה